הסייבר, המובייל והאינטרנט של הדברים מובילים את הקטר של המשק
שני דו"חות שפורסמו בימים האחרונים משאירים מקום לדאגה מסוימת, אבל גם מציירים אופטימיות לקראת העתיד לבוא בתעשייה ובתחומים הבולטים בה
חברת המחקר וההשמה אתוסיה פרסמה אתמול (ג') את הדו"ח הרבעוני שלה לגבי מצב התעסוקה בענף ולגבי השכר במקצועות שונים.
מניתוח הדו"ח המפורט עולה תמונת מצב מורכבת ולא חד משמעית. מצד אחד, אנשי יחידת המחקר של אתוסיה זיהו בחלק מהרבעון הראשון של 2016 מגמה מדאיגה של ירידה במספר המשרות שנפתחו בענף ההיי-טק, שזו מילה מכובסת לצמצומים ואולי גם פיטורים. מצד שני, הם זיהו ביקוש רב וחם מאוד למקצועות הפיתוח בתחום הסייבר, הווב, האינטרנט של הדברים והמובייל.
כפי שראשי התעשייה מזהירים בתקופה האחרונה, המחסור במהנדסים ממשיך לתת את אותותיו והוא מתחיל להתקרב לנקודת הקריטיות, הן מבחינת מקורות הגיוס והן מבחינת עלויות השכר, שמרקיעות שחקים.
הפער בין שתי המסקנות האלה מוסבר בכך שהמשרות שמספרן לא גדל, ובחלק מהמקרים אף צומצם, הן של אנשי מטה, מכירות, שיווק וכדומה. נכון לעכשיו, החברות עדיין לא משנות את היצע המשרות לתחומי הסייבר והמובייל, בין היתר משום שתחומים אלה הם, לפי כל המומחים, התחומים הכי חמים בתעשייה הישראלית, ומהווים את מנוע הצמיחה של עשרות סטארט-אפים ישראליים.
אולם, חוקרי אתוסיה מציינים שאין להקל ראש במגמה הראשונה, של צמצום משרות בתחומים שאינם פיתוח. הסיבות לצמצום הזה אינן ברורות, כי הרבעון הראשון היה המשך של השגשוג שנרשם ב-2015 והצטיין במספר אקזיטים גבוה. על פי המחקר, מתחילת 2016 גייסו 30 חברות ישראליות יותר מ-10 מיליון דולר ונעשו במהלך הרבעון כמה מיזוגים ורכישות, כמו זה של Affair לסוני (Sony) ורכישת Replay על ידי אינטל (Intel).
היכן הבעיה?
ההערכה היא שבעלי המניות של החברות הנחו באופן עקרוני את החברות להגביר פיטורים וצמצום. הסיבות לכך הן מצב השווקים בחו"ל, האטה כלכלית כלל עולמית בגלל ירידת מחירי הנפט וסיבות אחרות המאפיינות שווקים מסוימים, שהם גם שווקי יצוא של החברות הישראליות.
המציאות הזו מתאימה לדפוס פעולה די מוכר כשיש סימנים של האטה או כשחברות מבצעות צמצומים: מטפלים קודם בכל בבעלי התפקידים בתחום המנהלה, המטה וכל דבר אחר שלא קשור לפיתוח, אבל לא פוגעים בקו הייצור המרכזי של הפיתוח. עם זאת, גם כאן לא מדובר בשחור ולבן, ויש חברות גלובליות שסוגרות את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל – מהלך שנעשה בדרך כלל בשקט, מתחת לזרקורים.
חוקרי אתוסיה מזכירים שלפחות שתי חברות הודיעו באחרונה על סגירת מרכז הפיתוח שלהן בישראל: NXP ו-Artizone, שסגרה את פעילות האונליין שלה בישראל. אליהן יש לצרף חלק מעובדי Arris, קוואלקום (Qualcomm), ורינט (Verint) וחברות אחרות, שפוטרו. סביר להניח שחלק מאותם מפוטרים, שתחום המומחיות שלהם הוא סייבר, מובייל או ווב, מצאו מקום עבודה חלופי, אבל העננה המדאיגה עדיין רובצת מעל הענף.
המחקר מתייחס גם לשכר בתעשייה ומראה שבעוד שבתחומים אחרים יש ירידה בשכר, בתחומים החמים של סייבר, מובייל והאינטרנט של הדברים המגמה לא מורגשת. על פי נתוני אתוסיה, השכר של מפתח תוכנה בסייבר מגיע ל-35 אלף שקלים בחודש, בממוצע. כמו כן, הביקוש הגבוה ביותר היה ברבעון הראשון של השנה למקצועות פיתוח מובייל ולאחר מכן למקצועות ה-IT, פיתוח תוכנה ומנהלי פרויקטים.
לפני כמה שבועות הציע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לייבא מהנדסים מחו"ל, כדי להוריד את רמת השכר הגבוהה במקצועות הנדרשים. האם לירידה בביקושים כפי שאתוסיה מזהה תהיה השפעה על רמת השכר ואולי היא תייתר את יישום הרעיון של נתניהו, שגרר התנגדות מקיר לקיר? לא בטוח. באופן טבעי, גרף השכר לא יכול להגיב במהירות. בתחומים החמים עדיין חסרים מהנדסים. עד שהיוזמה של נתניהו תצא לפועל, אם בכלל, ייקח זמן רב.
יציבות ב-IT
תמונת מצב קצת יותר אופטימית עולה מממצאי הסקר השנתי של חברת המחקר STKI, לפחות לגבי שוק ה-IT, שהוא ראי נאמן לשוק ההיי-טק המקומי. המחקר מצביע על המשך צמיחה של הענף – ב-2.8% – והמשך יציבות במצבן של חברות השירותים המובילות בו (אינטגרציה). כמו כן, STKI לא צופה ירידה בשכר.
האם להאטה בשוק ההיי-טק העולמי אין השפעה על השוק המקומי ופעילותן של החברות הישראליות? בוודאי שיש, אבל זמני התגובה הם איטיים ולפעמים, בגלל הזמן הרב שחולף בין תחילת ההאטה ועד שמגיע האפקט שלה, מצב השוק משתנה והגאות חוזרת.
השורה התחתונה: שני דו"חות שפורסמו השבוע, אחד מסכם את הרבעון האחרון ושני עם תחזית להמשך 2016, מראים שענף ההיי-טק ממשיך להיות יציב והתחומים החמים בעולם מבוקשים גם פה. עם זאת, הם מראים גם שבניגוד למצבי בועה בעבר, החברות הרבה יותר זהירות, לא מראות סימני מיתון ומצמצמות הכין שאפשר, מבלי לפגוע בליבת הפעילות. כמו תמיד, גם השנה ההיי-טק ימשיך להוביל את רכבת המשק, כשבתא הקטר יישבו המובייל, הסייבר והאינטרנט של הדברים.
תגובות
(0)