איך נוצר מנהיג? – חלק ב'

רבים מכם מכירים אותי מתפקידיי המקצועיים. כיום אני משמש כמנהל הפעילות של היטאצ'י (Hitachi) בישראל, ומאחוריי 12 שנות ניסיון בתפקידים שונים בענף ו-17 שנות ניסיון של ניהול ופיקוד.

נעניתי לאתגר של אנשים ומחשבים, עם פתיחת המיזם החדש שלהם, אני וה-IT שלי.

בחלק הראשון התמקדתי באימי זהבה ז"ל, בגידול ילדים ובתנועת הצופים. בחלק זה אתמקד ביהודית אשתי, בצבא ובילדיי.

יהודית אשתי

יהודית ואני הכרנו בשירותי הצבאי והתחתנו בגיל צעיר – אני הייתי בן 24 והיא בת 22. בעת שהיינו חברים, קיבלתי הצעה לצאת לקורס קצינים. באותה התקופה, שירות קבע בכלל לא היה בתוכניות שלי, אבל יהודית דחפה אותי ועודדה אותי ללכת למסלול הזה. סיימתי את שירותי הצבאי בדרגת סגן אלוף.
בגיל 35, עם שלושה ילדים, פרשתי מצה"ל. לא היה לי שום ביטחון כלכלי ואף משרה לא המתינה לי בחוץ. גם אז, רעייתי תמכה בי והייתה בטוחה שאסתדר. היא צדקה. כיום אני מנכ"ל, ולפני כן מילאתי שורה של תפקידים בכירים.

אלי משה ורעייתו, יהודית

הנה עוד מסקנה: מאחורי כל מנהיג/ה חייב/ת להיות בן/בת זוג תומך/כת ומאמין/נה. לא רק ברמה הרעיונית. יהודית האמינה תמיד ביכולות האישיות שלי ותמכה בכל ההחלטות שלי, אבל מעבר לזה, היא יודעת לתת עצות ולראות דברים שרק לאחר זמן מה אני מצליח לראות אותם. במציאות של היום, כדי לפתח קריירה נדרש/ת בן/בת זוג שמוכן/נה לשלם מחיר, וזה מה שהיה לי לאורך כל הדרך.

צבא

שירתתי בקבע 17 שנים. בגיל 26 הייתי מ"פ ביחידת שדה, עם אחריות על יותר מ-100 חיילים. השירות ביחידות שדה והפיקוד על חיילים פיתחו אצלי יכולות של קבלת אחריות על החלטות, קבלת החלטות בטווח זמן קצר – תוך כדי ניתוח סיכונים, הסתגלות מהירה לשינויים, עבודה בתנאי לחץ ומחויבות לעמידה ביעדים. למדתי מה המשמעות של הובלת צוות מתוך אמונה שאתה עושה את מה שאתה עושה תוך כדי חשיבה חיובית תמידית ובאנרגיות חיוביות. בדיעבד, יש הקבלה בין מנהיגות בעולם העסקי למנהיגות בעולם הצבאי:

• האומץ לקחת החלטות – צריך להשלים עם כך שלא כל החלטה תתברר כנכונה, אבל חשוב לזכור שנכון לאותו הרגע, יש סיכוי גבוה שהיא הייתה נכונה, אלא אם כן לא נשקלו כל הפרמטרים.

• הסתגלות לשינויים – זאת ציפייה שצריכה להיות לא רק מהמנהלים שלנו, אלא גם מהעובדים שלנו. צריך להשריש תרבות ארגונית שבה אנשים לא יירתעו משינויים ויהיו שלמים עם הקרבה מסוימת מצדם למען השינוי לטובת הפירמה. בדרך כלל, יש שני גורמים מרכזיים שמקשים על שינויים בארגון: חוסר רצון לצאת מאזור הנוחות ואגו גדול.

• תהליך למידה ומחשבות חיוביות – כמו בצבא, גם בעולם העסקי מתרחשים אירועים "שליליים". הסיבה שכתבתי את המילה הזאת עם מירכאות היא שמכל אירוע עסקי שלילי ניתן ללמוד וזה שלב מחייב בתהליך הלמידה.

יום אחד ראיינתי מנהל לקוח, שאמר לי שהוא לא הפסיד אף עסקה בחייו. מובן שלא האמנתי לו. עניתי לו: "הפסדתי הרבה עסקות בחיי ואני שמח על כך". רק אז הוא "נזכר" בכמה הפסדים. הדבר העיקרי לאחר אירועים של תקלות, אכזבות או עזיבה של עובד הוא לנתח את מה שאירע ולחשוב באופן חיובי על ההמשך.

הידעתם שהמוח בנוי לחשוב באופן שלילי, ולא חיובי כי זו דרכו להגן על עצמו מאכזבות? אלא שמחשבות שליליות מעלות ב-31% את הסיכוי למחלות.

ילדיי

מנהלים שעושים קריירה לא צריכים לוותר על חיי משפחה, ואפילו ההיפך הוא הנכון – הבית, הילדים ובן/בת הזוג הם המקום הבטוח שאליו הם חוזרים כדי לקבל אנרגיות. שם הם מרגישים הכי בטוחים שאפשר .

ארבעת ילדיי, לא רק שהם חלק מהמקום הבטוח הזה, הם גם מאפשרים לי להשתפר כל הזמן ולשאוף למנהיגות טובה יותר. לנו, המבוגרים, יש הרבה מה ללמוד מהילדים. צריך רק להתבונן בהם ולהקשיב היטב.

"מנהיגים לא נולדים, הם מתפתחים", אמר פעם רודולף ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו-יורק. אני מסכים עם האמירה הזאת. לדעתי, 95% מכישורי המנהיגות ניתנים ללמידה, ובעיקר אפשר לסגל אותם על ידי תרגולים ואימון.

כדי להיות בתהליך למידה תמידי בחיים, אני מאמין בשני דברים עיקריים שאני מחפש בכל מי שעובד איתי: לב ענק ו-0 אגו. יש לי הרבה מה ללמוד ולעשות בנוגע לשתי התכונות הללו ואני מקפיד להיות בקרבת אנשים כאלה, על מנת ללמוד מהם יום יום.