חמש יחידות – מחאה ללא סיבה

צפיתי בחלקים מהקמפיין לעידוד לימוד חמש יחידות במתמטיקה ולא מצאתי שם את העלבונות עליהם דובר בתקשורת, שום רמז לכך שמי שעושה שלוש יחידות הוא נחות. כן מצאתי פנייה למי שמסוגל, שאומרת ששווה להתאמץ עוד קצת כי זה משתלם. נטו קמפיין חיובי, ממוקד ונכון.

המרבית המכרעת של התקשורת "חגגה" באופן פופוליסטי על המחאה נגד הקמפיין ולא ברור למה. מדוע למשל לא ביקש דב גילהר (וואלה!) מיו"ר מועצת התלמידים ("מדובר בקרב על אופייה של מערכת החינוך") דוגמה אחת שתמחיש את הפגיעה שהובעה בקמפיין באלו שבחרו ללמוד שלוש יחידות, והסתפק בתחושות הבטן משוללות הבסיס של המרואיין.

אתר וואלה! לא היה בודד במערכה. בגלובס נפתחת הכתבה בפסקה: "הניתוח הצליח אבל החולה מת, הוא המשפט הראשון שעולה כשבאים לבחון את תוצאות הקמפיין לעידוד בגרות במתמטיקה בהיקף של חמש לימוד יחידות, שהעלה משרד החינוך". נכון שבהמשך הכתבה מצוין ש-44% מהשיח בעקבות הקמפיין היה "מאוזן" כאשר 39% מהשיח עסקו במסר הבסיסי, אבל מי כבר מתעמק בנתונים היבשים.

"בנט שכח שאנחנו עם הספר ולא רק עם ההיי-טק"

אי אפשר שלא להתייחס בכמה מילים לעקרונות הקמפיין המצוין. ברור לכל בר-דעת שהוא פונה ל"יושבים על הגדר" המתלבטים בין ארבע יחידות לבין חמש ולא לאלו שבחרו ללמוד את התוכנית של שלוש יחידות.

האם בוחרי מפלגתו של אביגדור ליברמן אמורים להיפגע ממסרים בקמפיין בחירות של מר"צ הקוראים למצביעי השמאל של מפלגת העבודה להצביע עבור מר"צ? רק אם הם מאוד רוצים להיפגע. וכך הדין לגבי קמפיין משרד החינוך.

בכתבה שהופיעה בגלובס צוטטו אמרות שפר של גולשים ברשתות החברתיות, לרבות "בנט שכח שאנחנו עם הספר ולא רק עם ההיי-טק". בנט ככל הנראה לא שכח, אבל המגיבים המתלהמים שכחו לנבור קלות בנתונים הסטטיסטיים העגומים שגם מופיעים באתר משרד החינוך, ומדגישים את חשיבות התוכנית לעידוד לימודי מתמטיקה בהיקף של חמש יחידות.

באתר משרד החינוך צוין: "בשנים 2006-2014 חלה ירידה של כ-30% בשיעור התלמידים הניגשים לחמש יחידות לימוד במתמטיקה. בתוך כך, הידרדרה ישראל גם בדירוגים הבינלאומיים". עוד נכתב שם "לימודי מתמטיקה מוגברים יוצרים את התשתית לחיזוק הכלכלה הישראלית ולהיותה מובילה עולמית בפיתוחים אקדמיים, תעשייתיים (היי-טק) וצבאיים (כיפת ברזל). מקצועות רבים באקדמיה מתבססים על הידע שנרכש בחמש יחידות לימוד". כל מילה בסלע.

שר בעל ראייה לאומית

אז אולי נוח לנו לקרוא לעצמנו "עם ההיי-טק" או "עם הספר", אבל לצערי אלו כתרים שנכון לעתה אנחנו לא זכאים להם. לפיכך מגיעות רק תשבחות לשר נפתלי בנט שמנסה להחזיר עטרה ליושנה – לא רק בעזרת קמפיין שנועד לעורר מודעות, אלא בעזרת תוכנית מובנית ומתוקצבת בהיקף של 75 מיליון שקלים.

אין חולק על כך שהשכלה בנויה ממכלול של נושאים. אמנם ספרות אינה פחות חשובה מהשכלה מדעית-טכנולוגית, אבל עדיין עלינו להכיר בכך שהקניית הבסיס להשכלה מדעית-טכנולוגית היא בבחינת הכרח אם אנו חרדים לחוסנה הכלכלי של ישראל.

אני לא בדיוק אוחז בדעותיו הפוליטיות של השר בנט, ואני אף חולק על חלק מפעולותיו במשרד החינוך, אבל אני שמח לראות שר בעל ראייה לאומית בתחום משרדו, וסבור שחייבים לטפח שכמותו. אני רוצה לראות אותו הרבה שנים במשרד החינוך, קוטף את פירות ההצלחה של הזרעים שהוא שותל וממשיך לשתול עוד ועוד.

הייתי שמח לו יו"ר מועצת התלמידים היה משכיל לשבח את השר, אבל מציין שהקרב לא צריך להיות רק על לימודי המתמטיקה אלא גם על לימודי הכימיה, הפיזיקה, מדעי החיים וכמובן על קריאת ספרים ויכולת ביטוי בכתב.