מאחורי כל סטארט-אפ מצליח… מי עומד?

המילה סטארט-אפ הוזכרה בפעם הראשונה במגזין פורבס (Forbes) ב-15 באוגוסט 1976. ב-5 בספטמבר, שנה מאוחר יותר, היא הופיעה שוב ב-Business Week, והפעם בהקשר כפי שאנחנו מכירים כיום: "אינקובטור לחברות סטארט-אפ, בצמיחה מהירה, בתחומי הטכנולוגיה", נכתב שם.

מאז ועד היום, הפורמט הזה חברות הסטארט-אפ הפך את העולם שבו אנחנו חיים כמה וכמה פעמים. נראה שההמצאות של הסטארט-אפים בנסיקה, ושהם ימשיכו להשפיע על חיינו ולהפוך אותם מקצה לקצה גם בדורות הבאים.

סטארט-אפים תמיד עומדים בפרונט: משתתפים בתחרויות וקוצרים פרסים ומעמידים שורה של מנהלים עם ברק בעיניים, לעתים צעירים עד צעירים מאוד, שעומדים לכבוש את העולם עם טכנולוגיה חדשנית או שימוש מהפכני בטכנולוגיה קיימת. אבל מי עומדים מאחורי הקלעים ומאפשרים לסטארט-אפים לשעוט קדימה?

קרנות ההון-סיכון והאנג'לים הם "החשודים המידיים", ובלעדיהם לרוב סטארט-אפ לא יכול להמשיך, ולעתים אפילו לא להתחיל. סטארט-אפים אחרים צומחים בחממות טכנולוגיות או אקסלרטורים, שהם הגלגול המודרני יותר של החממות. אלה גם אלה מעניקים לחברות ההזנק תמיכה מסוגים שונים – החל ממנהלים מנוסים שמשתלבים כחברי דירקטוריון או במסגרת תפקידי הנהלה בכירים בסטארט-אפ דרך שירותי שיווק, פיננסים ותחומים נוספים שנחוצים על מנת להפוך "שני-חברים-שעובדים-24/7-במחסן-של-סבתא" לסטארט-אפ מצליח בקנה מידה עולמי.

כשהסטארט-אפ פוגש את חברת התוכנה

נשאלת השאלה: האם מישהו מעלה בדעתו שגם בתחום הפיתוח, לא פעם מסתתרת מאחור חברת תוכנה? בעוד שהסטארט-אפיסטים עסוקים בפיתוח הליבה, הם נעזרים בחברה החיצונית לשם מערכות פריפריאליות, ובמקרים מסוימים אפילו לשם פיתוח המיזם עצמו. הידעתם, למשל, כי קבוצת מתכנתים אסטונית עומדת מאחורי הפיתוח של סקייפ (Skype)? גם סטארט-אפים מצליחים כמו Slack ,Staff.com ,MySQL ואחרים השתמשו בחברות תוכנה חיצוניות על מנת לבנות את החברות הללו.

ובכן, מספר לא מבוטל של סטארט-אפים, ששמותיהם היצירתיים מקשטים את עמודי החדשות בתדירות די גבוהה, מחפשים, לפחות בראשית הדרך, שותף טכנולוגי. שותף כזה לא פעם מגיע בדמותה של חברת תוכנה ותיקה, שכבר פיתחה אינספור תוכנות ומוצרים, והיא מחזיקה בניסיון רב, במיומנויות גבוהות ומגוונות ובאנשים הנכונים: מפתחים מקצועיים, לרבות מנהלי צוותים, מנהלי פרויקטים, מנהלי גיוס ומשאבי אנוש, צוות בעל שליטה בטכנולוגיות מגוונות והיכרות מלאה עם כלל החידושים הטכנולוגים.

אמיר גולן, מנכ"ל CodeOasis

חברת תוכנה כזאת פוגשת כל סטארט-אפ במקום בו הוא נמצא ומנסה לתת מענה מדויק לצורך ספציפי, כמו:

ייעוץ בנוגע לבחירת הטכנולוגיה המתאימה ביותר או סיוע בהגדרת הארכיטקטורה, לרבות שירותי CTO.

סיוע בגיוס עובדים או טאלנטים לשורות הסטארט-אפ או לשורות החברה עצמה, במודל של מיקור-חוץ. לעתים מדובר במודל משולב, שיתחיל עם גיוס עובדים במיקור-חוץ, ועם הזמן ייקלט הצוות בסטארט-אפ ויהווה את הבסיס למחלקת הפיתוח העתידית.

הצטרפות למצגות בפני משקיעים וסיוע בהוכחת ההיתכנות הטכנולוגית של המיזם.

ברמת השותפות הגבוהה ביותר, חברת התוכנה תבצע עבור הסטארט-אפ פרויקטי פיתוח שלמים. חברת פיתוח שתאמץ את מודל העבודה הנהוג בסטארט-אפ – פיתוח אג'ילי ומקבילי, עבודה בספרינטים, שחרור גרסאות בפרקי זמן קצרים וקבלת משובים בזמן אמת – תהיה תחרותית ואטרקטיבית. הגישה האג'ילית תאפשר לחברה הצעירה לקצר באופן ניכר את זמן ההגעה לשוק, לווסת את כוח האדם בהתאמה לצרכים המשתנים בכל נקודת זמן ולחסוך בעלויות, והכי חשוב – ליהנות מתוכנה איכותית הניתנת לתחזוקה לאורך זמן.

המגמה הזאת, אגב, עומדת בקנה אחד עם המגמה המאפיינת את עולם ה-IT מזה שנים – התייעלות עסקית מתמדת, צורך באג'יליות ובתגובתיות מהירה לשינויים העסקיים והטכנולוגים בשוק – שכן אלמלא יכולות אלה, גם חברה גדולה ומבוססת עלולה לקרוס, בעידן של חוסר ודאות טכנולוגית וכלכלית.

אותם חוקים, כך מסתבר, חלים גם על תעשיית הסטארט-אפים. לכן, בפעם הבאה שאתם קוראים על סטארט-אפ שגייס השקעה מרשימה או שעשה אקזיט, זכרו שייתכן שעומדים מאחוריו לא מעט אנשים וגופים אחרים וגם, לא פעם, חברת פיתוח, שתומכת מאחורי הקלעים ומאפשרת את הפיכתו של הרעיון המבריק למוצר מצליח.

הכותב הוא מנכ"ל משותף ב-CodeOasis, שמספקת שירותי תוכנה בתחומי הדיגיטל ומערכות המידע.