פינטק – גם לפריפריה

בשבוע שעבר הופיעה ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים, בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ונתנה סקירה מרשימה על הבנקאות הדיגיטלית, תוך שהיא סוקרת את תמונת המצב הנוכחית ומנפקת תובנות לעתיד.

מנתונים שהציגה עולה כי תחום הבנקאות הדיגיטלית בישראל תופס תאוצה והוא לא באזזז. הגרפים מראים כי בתוך פחות מעשור, מפת הבנקאות בארץ תשתנה לחלוטין. אחד הנתונים שהוצג מראה ש-50% מהלקוחות של הבנקים מבצעים יותר פעולות מול הבנק באופן דיגיטלי מאשר בצורה אחרת. ד"ר בר בעצמה סיפרה כי היא נהנית לשבת בסלון בשעות הערב ולהעביר כספים לבתה דרך הפלטפורמה הדיגיטלית.

50% זה יפה, אבל צריך להסתכל גם על החצי הריק של הכוס: מחצית מבעלי חשבונות הבנקים עוד לא נמצאים בעידן הדיגיטלי. הם עדיין הולכים לסניף הקרוב לביתם, מצפים לפגוש שם את הפקיד שמטפל בהם ולשוחח איתו. חלקם אנשים מבוגרים, לעתים בודדים, שעצם השיחה עם הפקיד היא כל מהות הגעתם לסניף – וכל היתר ממש לא דחוף.

זוהי תופעה סוציולוגית מוכרת וייקחו כמה עשורים עד שהדור הזה ילך בדרך כל בשר ויוחלף על ידי ילדיו ונכדיו, שכבר מזמן לא ראו סניף בנק. הבנקים צריכים לפעול במנעד שבין שתי התרבויות האלה – מצד אחד להשקיע הרבה מאוד משאבים, יצירתיות ורעיונות כדי להתקדם לעולם הבנקאות הדיגיטלית, עד לבנקאות וירטואלית לחלוטין, ומצד שני לשרת את הלקוחות שמקבלים את השירותים הבנקאיים בסניפים.

באותו הדיון התבררה נקודה נוספת שקשורה למהפכת הפינטק ועורר אותה ח"כ חיים ילין, תושב עוטף עזה. הוא התריע על כך שהבנקים מעוניינים לסגור פעילויות באזורים מרוחקים, ביישובים קטנים, שם הכדאיות הכלכלית נמוכה. לדבריו, בכך יגדלו עוד יותר הפערים בין הפריפריה למרכז. תושב תל אביב שסגרו לו סניף יכול להגיע בקלות לסניף במקום אחר בעיר. לעומת זאת, תושב נתיבות שיסגרו לו את הסניף יצטרך להמתין לאוטובוס שייקח אותו ליישוב אחר, והאוטובוס הזה לא מגיע בכל חמש דקות. וזו רק דוגמה קטנה.

טוב היה לשמוע את עמדת ד"ר בר, שאמרה שהיא עושה מאמצים רבים כדי לשכנע בנקים שלא לסגור סניפים בפריפריה, אלא להיפך – לנצל את המשאבים שייחסכו מהפעילות הדיגיטלית במרכז לטובת הפריפריה.

הנגישות של תושב הפריפריה – פחות מתושב המרכז

אבל בזה לא נגמר הסיפור. המעבר לעידן הדיגיטלי לא יכול לפסוח על הפריפריה. אלא שכאן הפער שוב מתגלה במלוא עוצמתו: היכולת והנגישות של תושב בפריפריה להתחבר לשירותים דיגיטליים פחותה בהרבה מאשר של תושב במרכז. הבעיה נובעת מהעדר חינוך והכוונה מתאימה. המטרה של בנק ישראל היא לא להנציח את הפערים על ידי הוספת סניפים במודל הישן אלא לקרב את הפריפריה אל הפינטק המודרני.

במקום הזה יש לבנקים ולחברות הגדולות בתעשייה תפקיד חשוב, לא פחות מהתפקיד העיקרי שלהם: לשמור על הכסף שלנו, לחנך, להכשיר ולהסביר איך אפשר להתחבר לעידן הדיגיטלי מבלי לוותר על ההרגלים. קוראים לזה חינוך פיננסי.

בנק הפועלים החליט להרים את הכפפה. הסכם ההבנות שנחתם שלשום (א') בין נציגיו, בראשות אבי כוכבא, מנהל אגף החדשנות בבנק, לצמרת אנשי סיסקו (Cisco) מדבר על כלכלה דיגיטלית ביישובים קטנים ומרוחקים. בבנק ובחברה קושרים זאת למודלים של עיר חכמה, שכחלק משירותיה תיתן כלכלה דיגיטלית שווה לכל נפש.

איך עושים זאת בדיוק? אף אחד לא ממש יודע. זהו תחום שהוא בתול לחלוטין למחקר, וזה מה שבנק הפועלים וסיסקו יעשו ביחד בשנים הקרובות. הם יחפשו ויציעו פתרונות שיקרבו את הפריפריה למרכז לא רק פיזית ולא רק בתחום החינוך ובשוויון הזדמנויות, אלא גם בעולמות העסקים והכלכלה. בכך הם יתרמו לחוסן הכלכלי של אותם יישובים מרוחקים, המהווה מפתח להרבה מאוד דברים טובים אחרים.

ישראל אינה היחידה שמתמודדת עם הסוגיה הזו, אבל מה שיפה הוא שסיסקו בחרה בבנקאות הישראלית כשותף למחקר שאת הממצאים שלו היא תוכל להפיץ ברחבי העולם, כולל במקומות שגם בהם יש פערים דיגיטליים וחברתיים גדולים ביותר.

השורה התחתונה: הפינטק, שכובש כל פינה בעולם הבנקאות ומלהיב לא מעט סטארט-אפים, נתפס עדיין כטרנד שמשרת את "מדינת גדרה-חדרה". הירתמות של חברות כמו סיסקו ושל בנקים כמו בנק הפועלים לחיפוש פתרונות ולחינוך פיננסי במסגרות שונות מגדילה את הסיכוי שכשהוא כבר יהיה סטנדרט עולמי, גם התושבים שמחוץ ל-"מדינה" הזו יוכלו ליהנות ממנו.