איך להשאיר את הקניין הרוחני בישראל ולמנוע בריחת סוסים מהאורווה?

צוות מקצועי של משרד האוצר, בראשותו של המנכ"ל, שי באב"ד, הגיש אתמול (ב') לממשלה דו"ח ובו המלצות חדשות בנושא מיסוי בגין קניין רוחני על חברות רב לאומיות שפועלות בישראל – זרות וישראליות. חברי הוועדה ממליצים על מדרגות מס נוחות יותר עבור החברות בכל מה שקשור לקניין רוחני – על שיעורים שבין 6% ל-12%.

הוועדה כללה, מלבד באב"ד, את עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה, משה אשר, מנהל רשות המיסים, יואל נווה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ושירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים. היא מונתה בעקבות החלטה של ה-OCED לשנות את מבני המיסוי הנהוג על תעשיות עתירות ידע בכל המדינות החברות בארגון, כדי להילחם בתופעה הכלל העולמית, שמאפשרת לחברות רב לאומיות לפתח קניין רוחני במדינה אחת ולרשום את ה-IP שלו במדינה אחרת משיקולי מס. בכך הן פוגעות בכלכלה של אותה מדינה, והדבר גם מאפשר זליגת ידע ומוחות.

האיחוד האירופי כבר הודיע על אימוץ הכללים וחייב את המדינות לחוקק חוקים ליישומם. מאחר שישראל חברה ב-OCED, הממשלה חייבת לשנות את החוק ולמנוע סכנה מיידית שחברות יסגרו את פעילותן בארץ כדי לזכות בהטבות מס טובות יותר במדינות אחרות.

בתחום הזה אנחנו מצויים בפערים שליליים מול מדינות אחרות כמו אירלנד, שווייץ, הולנד וסינגפור. במדינות אלה כבר בוצעו שינויי חקיקה. באירלנד נקבע שהמס יהיה 6.2% והמס על דיבידנדים יעמוד על 0%, מה שלא מקובל במדינות אחרות.

מצד שני, שינוי החוקים יכול להיות הזדמנות מצוינת למשוך אלינו רישום של קניין רוחני מצד חברות שלא פעילות פה ואף לפתוח פה פעילות – מהלך שרצוי תמיד ומבורך. לישראל יש יתרון בנושא הזה: שמה הולך לפניה כמדינת סטארט-אפ – עובדה שבוודאי יכולה להשפיע בשיקולים של חברות לבוא לפה.

כמה נתונים על ישראל

על פי הדו"ח, בישראל נפתחות בכל שנה 1,000 סטארט-אפים, שפועלים ב-270 מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות. חברות אלה, נכתב בדו"ח, מהוות את הבסיס לצמיחת ענף ההיי-טק והכלכלה הישראלית בכלל. ייצוא ההיי-טק מהווה כ-42% מסך הייצוא התעשייתי. עם זאת, נכתב, התעשייה עתירת הידע צומחת בשנים האחרונות בקצב איטי מזה שנהגה לצמוח בו בשנים קודם לכן.

על תרומתן של החברות הרב לאומיות לאקו-סיסטם הישראלי כבר נכתב ונאמר לא מעט. מחקרים בעולם מראים כי אחת הסיבות לפתיחת פעילות במדינה מסוימת היא קניית ידע המבוסס על ההון האנושי המקומי. בדירוג העולמי ישראל ממוצבת במקום גבוה מאוד, והסברה הרווחת היא שמרבית החברות הרב לאומיות שבאות לכאן, למרות ועל אף תנאי סביבה הלא הכי מתאימים למשקיעים, נשארות פה בגלל ההון האנושי, שמייצר להן את הקניין הרוחני, שחשוב להם מאוד. כמעט מיותר לציין את ההיזון ההדדי שיש בפעילות זו ואת חשיבותו למשק הישראלי, לתעסוקה ולחברה בכלל.

נתון נוסף שעמד לנגד עיני הוועדה הוא שבעוד שבעבר, חברות צעירות רשמו את הקניין הרוחני שלהן בישראל, הרי שבתקופה האחרונה מורגשת תופעה שלפיה חברות צעירות מעתיקות חלק מהפעילות שלהן ואת הקניין הרוחני למדינות בעלות משטר מיסים נוח יותר, משיקולי מס בלבד. ההשלכות על כך בווודאי הרבה יותר רחבות ואת זה צריך לעצור.

לחברות הישראליות יש יותר מסיבה אחת לעשות זאת, כפי שממצאי הדו"ח מיפו את הדברים: מס חברות על פי החוק לעידוד השקעות הון נע בין 9% לחברות בפריפריה ל-16% באזורים מבוקשים, וגם פה ישראל ממש לא תחרותית. כך המצב גם בכל הקשור למיסוי על רווחי הון – מס שעומד כיום על 25%, הרבה יותר מאשר מדינות מתחרות. בנוסף, בניגוד לחברות שמייצרות, שכדי ליהנות מההטבות הניתנות בחוק חייבות להוכיח שלפחות 90% מהייצור שלהן נמצא בישראל, מרכזי פיתוח לא חייבים בתנאים אלה ויכולות לחלק את פיתוח המוצר על פני כמה מדינות, בגלל שיקולי מס.

סוגיה אחרת שאיתה יצטרך החוק החדש להתמודד הוא המעבר לענן ושיטת התוכנה כשירות (SaaS). ברור שחוק עידוד השקעות הון לא מתאים למודל זה והדוגמה הבולטת היא הפעילות של גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook).

השורה התחתונה: מעט באיחור, והרבה אחרי צלצולי האזעקה, החליטה מדינת ישראל לטפל במס המוטל על חברות היי-טק בהיבט של קניין רוחני. הפעם, בניגוד לאווירת העליהום שהייתה פה בשנים האחרונות נגד חברות זרות שפועלות פה, ההמלצות לממשלה הן בכיוון של להיטיב איתן ולהקל על המס שהן משלמות, מבלי לפגוע באינטרסים האחרים של ישראל בכל מה שקשור למיסוי ושמירה על הענף. יש רק לקוות שנהיה מספיק זריזים כדי לחוקק את החוק החדש ולאתגר חברות נוספות, רגע לפני שכמה סוסים יברחו מהאורווה למקום נוח יותר.