רעידת אדמה ביומטרית

היום (ג') הודיעו (באופן פתאומי) על סיום תפקידם של גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, ואמנון בן עמי, מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה. אני מניחה כי מדובר ברעידת אדמה פנימית שמקורה בוויכוח על המאגר הביומטרי, שעליו אפרט בהמשך. המאבק הזה קשור לכל אחד ואחד מאיתנו. למה?

בחודשים הקרובים אנחנו מתקרבים לסוף תקופת הניסוי של המאגר הביומטרי. בתומה יידרשו הממשלה והכנסת להכריע באיזו מידה מאגר ביומטרי אכן נחוץ ולא ניתן להסתפק בתעודת זהות ביומטרית חכמה. במילים אחרות, כל אחד מאיתנו יצטרך להוציא תעודת זהות ביומטרית – שזה בסדר, אבל גם להשאיר את טביעות האצבע ואת תווי הפנים שלנו במאגר מרכזי שהמדינה מנהלת – שזה לא בסדר.

מאגר המידע הביומטרי אינו נחוץ למניעת זיוף התיעוד, לא הכרחי כדי למנוע גניבות זהות והתחזות, מסכן את ביטחון הציבור והמדינה, עתיד לפגוע קשות בפרטיות התושבים וצפוי לעלות סכומי כסף נכבדים למשלם המיסים. דליפה של מידע מהמאגר, אם בדרך של פריצה או בדרך של דלף מבפנים, תיצור פגיעה אנושה, שהתאוששות ממנה תיארך כ-80 שנים. לא בכדי פסלו רוב המדינות הדמוקרטיות, כגון בריטניה, הולנד, צרפת וגרמניה, את האלטרנטיבה של בניית מאגר ביומטרי מרכזי מחייב לכלל התושבים.

תיעוד מודרני "חכם", כמו תעודות הזהות החדשות, מהווה פתרון ראוי ומספק למרחב האיומים על מערך התיעוד הלאומי. בעיית "ההרכשה הכפולה", שהייתה הנימוק המרכזי להקמת המאגר, היא מזערית וניתנת לפתרון באמצעים פשוטים יותר, בטוחים יותר, פולשניים פחות ומזיקים פחות.

הוויכוח שמאחורי הקלעים

אם הגעתם עד לפה – קצת על פוליטיקה. הוויכוח שמתרחש כעת מאחורי הקלעים הוא בין הרשות הביומטרית והמשטרה (וכנראה גם השב״כ), שמצדדים במאגר ביומטרי מלא עם טביעת אצבעות ותווי פנים לצד תעודת זהות חכמה-ביומטרית, לבין אנשי רם ולצר, הממונה על היישומים במשרד ראש הממשלה וראש הועדה המייעצת לעניין המאגר הביומטרי, שהציעו להוריד את טביעת האצבעות בשל הסכנות הרבות שנובעות מאגירתם.

פרויקט המאגר הביומטרי נולד בחטא. על אף העלות שהושקעה, אסור לתת למאגר להמשיך ויש לאפשר למדינת ישראל לעבור בהקדם לשימוש גורף בתעודות החכמות, ללא מאגר מידע ביומטרי מרכזי, מסוכן ומיותר.

הכותבת היא חברת הנהלת התנועה לזכויות דיגיטליות. המאמר פורסם במקור בבלוג שלה, "שומרת הסף".