איך עוזר האינטרנט של הדברים לניהול משאבי האנוש בארגונים?

האינטרנט של הדברים כבר כאן, ואני לא מחדש כשאני כותב את זה. התחום שאני מבקש להתמקד בו במאמר, ושפחות כתבו עליו עד כה, הוא השפעת האינטרנט של הדברים על ניהול משאבי האנוש בארגון.

אבל עוד לפני כן, רקע קצר: מה זה אינטרנט של הדברים? דוגמאות לכך הן צמידים שעוקבים אחר נתוני בריאות וביצועים בענפי ספורט שונים; מפסקי חשמל, מים, תאורה ומזגנים שמופעלים מרחוק; חיישני שינה שמסייעים לשמירה על תינוקות; בערים בחכמות פועלות רשתות של התקנים המשמשים לבקרה, לצילום ולהנחיה קולית; ובמפעלים מיושמים התקנים לבקרת קווי ייצור ואיכות התוצרת. 10 מיליארד מכשירים מקושרים נותנים לנו כיום גישה של 24/7 לכל אחד ולכל דבר, ותוך כדי כך הם משנים את הדרך שבה אנחנו חיים ועובדים. ההערכה היא שב-2020 יהיו כבר יותר מ-50 מיליארד "דברים" המקושרים לאינטרנט, כשיותר מ-40 מיליארד מתוכם יהיו ניידים.

במקביל להתפתחות האינטרנט של הדברים, מתפתחות היכולות לאיסוף וניתוח הנתונים הנאגרים בכמויות עצומות ובזמן אמיתי על ידי טכנולוגיות Big Data – דבר המשפר את היכולת להגיב לנתונים, לתכנן ולהתריע. למגמה זו תהיה השפעה חסרת תקדים גם על ניהול המשאב האנושי בארגון ועל הדרך שבה ארגונים מגייסים ומנהלים עובדים.

מהפכות ה-HR של העתיד הקרוב

כבר כיום יש מספר שימושי אינטרנט של הדברים, וכאלה שיגיעו בקרוב מאוד להבשלה, שיחוללו מהפכה של ממש בניהול המשאב האנושי בארגון:

בריאות העובדים
אנשים בריאים מתפקדים טוב יותר ומחוברים יותר לארגון שלהם. כל מהלך שחברה יכולה לבצע כדי לתרום לעידוד בריאות העובד הוא טוב גם לעסקים – העובדים ייקחו פחות ימי מחלה, הפרודוקטיביות שלהם תעלה ועוד. שעונים חכמים, מודדי צעדים ומערכות דומות יכולים בהחלט לסייע. זו הסיבה לכך שלא מעט מקומות עבודה מציידים את העובדים בשלל מכשירי מדידה. לא כדי לבדוק היכן הם היו, אלא מתוך דאגה לבריאותם.

מיקום ונוכחות
מכשירי "מעקב" יכולים לנטר תנועות של בני אדם. אם נתעלם לרגע מהפגיעה בפרטיות, נושא שיש לתת עליו את הדעת ולקבוע לגביו מדיניות ברורה בעידן האינטרנט של הדברים, הרי שלמכשירים אלה יכולים להיות יתרונות מובהקים הן לארגונים והן לעובדים. הם יכולים לנטר תנועה ולהמליץ, לדוגמה, על מסלולים של אחיות ורופאים לכיוון החולים שלהם. אם מוסיפים לתמונה את שבבי ה-RFID, הרי שניתן לקבל מערכת יעילה ביותר לבדיקת כניסה לאזורים מוגבלים, לזיהוי כשלים בניהול זמן העבודה ועוד.

גיוס עובדים, עבודת צוות ולמידה
טכנולוגיות מציאות מדומה ומציאות רבודה פרצו לתודעה הכללית במהלך השנה האחרונה. גם להן יש ותהיה השפעה ברורה על שוק העבודה, למשל בתהליך גיוס עובדים. ארגונים יוכלו, לדוגמה, להעריך טוב יותר מועמדים למשרה על ידי "הצבתם" בסיטואציות וירטואליות, כדי לבחון את התנהגותם במצבים שונים. יתרה מזאת, מועמדים ששוקלים האם מתאים להם לעבוד בארגון מסוים יוכלו לחוות את התפקיד ליום אחד, לפני שיקבלו הכרעה. הם יוכלו להסתובב במסדרונות הארגון באופן וירטואלי, לפגוש מנהלים ועמיתים ואפילו להתחיל פרויקט רלוונטי.

משקפי מציאות מדומה ישנו לחלוטין את יכולת ההמחשה של פרויקטים מורכבים וישמשו צוותי פיתוח על מנת להמחיש רעיונות ולשתף מידע. ישנה הערכה שעד אמצע המאה הנוכחית, עובדים יוכלו להרכיב על עצמם את המשקפיים הללו ולשלוח אווטאר של עצמם לעבוד לצד עמיתיהם שנמצאים מעבר לים. ועידות, פגישות, מצגות, שיחות משוב ועוד יוכלו להתקיים במציאות מדומה.

עדיין לא דיברנו על הטכנולוגיה הזו כאמצעי הדרכה ופיתוח עובדים באופן פרטני ואינטראקטיבי במיוחד. חסרים לעובד כישורי דיבור מול קהל? הוא יתאמן מול מנחה וירטואלי וכשיהיה מוכן, ייכנס לאולם וירטואלי ויפגין את כישורי הנאום שרכש בפני קהל וירטואלי.

הטכנולוגיה תיתן לארגון כלים להכשיר ולפתח את העובדים באופן זמין ומהיר, ללא קשר למיקום גיאוגרפי ובלי הוצאות נלוות. כך יותר ויותר עובדים יוכלו להרחיב ידע, לרכוש כישורים ולהעלות עת הערך שלהם לארגון.

האתגרים שבדרך

שאלת השאלות שמעלים חוקרים מדלויט (Deloitte) בנייר עמדה שפורסם לא מכבר היא: עד כמה יהיו העובדים נכונים לשתף פעולה ולאפשר לארגון לנטר כמעט כל תנועה שלהם? הניסיון מראה שעובדים חוששים שמעסיקים יעשו שימוש בנתונים האישיים שהם אוספים עליהם למטרות שלא יועדו אליהן מראש. המענה לכך הוא לתכנן יישומי אינטרנט של הדברים עם יתרון ברור ומוחשי עבור העובדים. אם הם יעשו את העבודה השוטפת לקלה יותר או בטוחה יותר, העובדים לא יתנגדו לאמץ אותם.

שימוש זהיר וחכם

האינטרנט של הדברים יכול לייצר כמות אדירה של נתונים אודות אנשים וכיצד הם מבצעים את עבודתם על בסיס יומיומי. זהו מידע ששווה זהב לאנשי משאבי האנוש ומקבלי ההחלטות, בתנאי שיעשו בו שימוש זהיר וחכם.

לכן, מומלץ להתמקד בעיקר: ראשית, להגדיר מטרות – להבין אילו בעיות הם רוצים לפתור, ובהתאם לכך להחליט איזה מידע ברצונם לאסוף. לשם כך, צריכה להיות אסטרטגיה ברורה לקליטת נתונים, תוך הקפדה על חסיון מלא של הנתונים שמתקבלים, כך שלא יהיה ניתן להשתמש בהם נגד עובד מסוים.

לעתים קרובות, האתגר הגדול ביותר הוא להסיר את החשש של אנשים מהלא נודע, על ידי הסברים ברורים ואמיתיים של מה הארגון מבקש לעשות וכיצד זה יועיל גם לעובדים. אם זו תהיה הגישה, הרי שככל שאפליקציות אינטרנט של הדברים ייכנסו למקומות עבודה ויהפכו לפופולריות יותר, אנשים יסתגלו לרעיון שהמידע אותו הם משתפים משמש למטרות המקדמות הדדית אותם ואת החברה: ייעול תהליכי עבודה, הפחתת לחצים ושמירה על הבריאות.

הכותב הינו מנהל הטכנולוגיות הראשי של סינריון.