למה נשרפים טלפונים חכמים?

באחרונה נחשפנו לידיעה שמכשירי טלפון של סמסונג (Samsung) עולים באש ומהווים סכנה חמורה לאנשים. ראוי להדגיש שמדובר במקרים שיכולים לקרות לא רק בסמסונג, אלא גם בכל חברה אחרת בתחום.

נשאלת השאלה מדוע זה קורה אחרי כ-40 שנים שמכשירים כאלה מיוצרים נמצאים בשימוש אזרחי. האם המומחים לסוללות ולאמצעי טעינה לא למדו איך לבנות נכון מכשירים אלה כדי שיהיו בטוחים ואמינים?

האתגרים של היצרנים

אינני יודע את הסיבה למקרים שאירעו במסגרת הפרשה שפורסמה וכמו רבים, גם אני לא מוסמך להביע דעה לגבי מה שקרה בה. בכל אופן, על פי הידע שרכשתי בעבר, אתייחס לכמה אתגרים שעומדים בפני היצרנים, שעלולים לגרום להתלקחות המכשיר וחלילה גם לפיצוץ.

•    כדי להיות תחרותיים בעיצוב, חייבים לבנות מכשירים קלים ודקים, שהגודל שלהם מוכתב בעיקר על ידי המסך.

•    בנוסף, הם נדרשים לכלול סוללות נטענות, שיחזיקו בפעולה רציפה במשך זמן רב ללא צורך בטעינה.

•    אם נדרשת טעינה, הרצוי הוא שהיא תהיה מהירה מאוד, כדי לא לגרום לאי נוחות למשתמשים.

•    מערכת הסוללה חייבת להיות מבוקרת על ידי המחשב של המכשיר – גם במצב של פריקה וגם בטעינה.

•    קיים סיכון גם בכך שאנשים שוכחים את המכשיר בטעינה בלילה, למרות ההנחיות לטעון במשך ארבע שעות בלבד.

דניאל ארנרייך, יועץ למערכות בקרה והגנת סייבר

על פי התיאורים הנ"ל, נדרש להכניס אנרגיה רבה לתוך נפח קטן ובתוך זמן קצר. מדובר בתהליך לא פשוט, וקיים צורך בידע רב ובבדיקות רבות לפני שמשחררים את המכשיר לפס הייצור – שכולל מאות אלפי מכשירים מיוצרים ביום.

חשוב להתייחס לאתגר נוסף: הסוללות מסופקות על ידי יצרן חיצוני, שמדי פעם עושה שינויים בתהליך הייצור כדי להתייעל ולהוריד עלויות. האם אותו יצרן חוזר על כל בדיקות הביצועים והבטיחות בכל פעם שהוא עושה שינוי? כך אמנם צריך להיות, אבל לא ניתן לדעת את זה, וגם יצרני המכשירים לא מספיק מקפידים על בדיקות בטיחות.

מה עושים כדי לא לגרום למכשיר להישרף?

כפי שהוזכר לעיל, כל תהליך הפעולה של מכשירים חכמים אלה, כמו הטעינה והפריקה, מבוקר על ידי המחשב של המכשיר. כידוע, בכל תוכנה יש שגיאות ותקלות, ואסור להזניח את האפשרות שתקלת תוכנה עלולה לגרום לאירועים כמו אלה שקרו באחרונה.

חשוב גם להזכיר שמכשירים אלה לא מוגנים ב-100% מפני תקיפות סייבר. קיימת סבירות שתקיפת סייבר תשבש את תהליך הטעינה של המכשירים.

לאור מה שכתבתי עד כאן, יש כמה דברים שאנחנו, המשתמשים, יכולים לעשות כדי לא ליצור מצב שבו מכשיר תקין יתקלקל וחלילה יישרף, ויפגע במישהו שיימצא קרוב אליו:

•    להקפיד על זמן טעינה לפי הנחיות היצרן ולהשתמש במטען מקורי או חלופי באיכות טובה.
•    בנוסף הם נדרשים לכלול סוללות נטענות שיחזיקו בפעולה רציפה במשך זמן רב וללא צורך בטעינה.
•    לא להשאיר את המכשיר בשמש, ובוודאי שלא לבצע טעינה ברכב כאשר המכשיר חשוף לשמש.
•    להיות ערניים ולשים לב אם המכשיר מתנהג לא כמוקבל ומתחמם לרמה שלא הכרנו קודם.
•    לא לשים את המכשיר על יד המיטה בלילה בזמן שהוא נמצא בטעינה ממושכת (שאינה מומלצת).
•    לדרוש בדיקה ותיקון כאשר זמן הפעולה של הסוללה מתקצר באופן משמעותי ונדרשת טעינה ארוכה.

לסיכום, מערכות טעינה לסוללות במכשירים ניידים הן מערכות בקרה ממוחשבות, שחייבות להיות חסינות בפני תקלות, כמו גם בפני תקיפות סייבר. כנס ICS-CyberSec 2016 הוא הכנס המרכזי הראשון בישראל שיתמקד באיומי הסייבר על מערכות בקרה ותשתיות חיוניות. הכנס מהווה מקום מפגש לבעלי תפקידים, להחלפת דעות ולחשיפה לפתרונות חדשים שיגנו על המערכות הקריטיות ביותר במדינה, והוא יכלול מסלולים מקצועיים.

להרשמה לאירוע לחצו כאן.