Board Kings – נדל"ן שפנפני
קבלו את הממתק החדש והממכר אשר מותח היטב את הגבולות ומוכיח שאין סוף לדמיון ולמה שאפשר לעשות, כמעט - עם אצבע אחת בלבד
Pirate Kings, המשחק הראשון של סטודיו המשחקים הישראלי Jelly Button Games זכה ללא פחות מ-70 מליון הורדות מחנויות האפליקציות, וזה עוד אחרי שבמשך תקופה ארוכה הוא היה זמין בגרסת פייסבוק (Facebook) בלבד.
לאחרונה הגיע לחנויות המשחק השני של החברה, ובו הם לוקחים את השיטה שעומדת בבסיס Pirate Kings, מותחים היטב את הגבולות ומוכיחים שאין גבול לדמיון ואין גבול למה שאפשר לעשות, כמעט – עם אצבע אחת בלבד.
כן הבסיס של המשחק החדש, Board Kings, הוא שימוש באצבע אחת בלבד וזה מדהים שעד כמה שזה נשמע קצת טיפשי ומאוד לא אינטראקטיבי, זה בפועל מושך מאוד, ואפילו ניתן להתמכר – רק שלמזלם של הרבה מאוד שחקנים – כנראה שמגבלת התורות שמוענקת בחינם, והזמן היחסית רב שצריך להמתין עד שתורות החינם נטענים מחדש, כנראה תמנע מהם את ההתמכרות, כי בלי להרגיש בכלל אפשר להעביר דקות ארוכות מאוד מאוד בלחיצה על הכפתור האחד האדום שנמצא מתחת לוח המשחק.
להגדיל את העיר
ולוח המשחק נראה כמו לוח של מונופול, וזה נכון, וגם לא נכון באותה מידה. כי המטרה במשחק הזה היא לצבור כסף על ידי תנועה בלוח כדי לבנות עיר מסביב ללוח הזה – עיר של שפנפנים. אבל כן יש את המשבצות הללו של כרטיסי הפתעה, וכן יש את הכלא הזה בפינה הזאת, והבנק בפינה השנייה, וכן יש משבצות ששוות יותר כסף ממשבצות אחרות, וגם כן בונים בניינים, אבל הבניינים הם בשביל שיהיה לשפנפנים איפה לגור.
בכל לחיצה זורקים, הכלי עובר במשבצות, אוסף את הכסף שהן שוות – ואם זה דאבל זה שווה כפול – והמטרה להגדיל את כל הבניינים לרמה מסוימת כדי שאפשר יהיה לשפר אותם בפינות ואז להגדיל את העיר בעוד שלב, כשלעיתים גם הלוח גדל במספר המשבצות שלו.
והכל נחמד, והכל יפה, אבל כמו במשחק הקודם המטרה היא לא רק לקדם את העיר אלא גם, איך נאמר זאת בעדינות – להפריע לשחקנים האחרים להשיג את אותה מטרה, ויש לכך כמה וכמה שיטות. הראשונה משבצת ייעודית בלוח הפרטי שמאפשרת לגנוב כסף משחקנים אחרים, כשלפחות אחד מהם הוא השחקן שיש לו באותו רגע כסף ברשת החברים שלכם – שנבנית בעיקר באמצעות חיבור המשחק לפייסבוק. השנייה והמעניינת יותר היא תחנת הרכבת. ברגע שמגיעים אליה בלוח – נוסעים לטייל.
המשחק מציע שני שחקנים כיעד, אבל ניתן לבחור באופן עצמאי באחד החברים או באחד מהאנשים שביקרו בעיר שלכם והשאירו בה את חותמם, בדרך כלל בצורה מאוד לא יפה – או אחרת, לבחור יעד לנקמה.
מארבים על הלוח
כשמגיעים ללוח של היריב מקבלים זכות לסיבוב אחד ומצמד הקוביות נותרת באופן זמני קוביה אחת, אבל לפחות ההטלות הן בחינם. בסיבוב הזה אפשר לצבור כסף, אפשר להרוס ליריב הרגעי בניינים, כך שמספר השפנפנים שיכולים לגור בעיר קטן משמעותית, אפשר להשתלט על אחד הבניינים שלו ואפשר גם לשדוד לו את הבנק (לא תמיד זה ממש משתלם), ואפשר גם בטעות ליפול על אחת מניידות המשטרה שמציבות למבקרים הלא-רצויים מארבים על הלוח.
כן, אחד האמצעים להגן על הלוח הוא להגיע לתחנת המשטרה ואז לשחרר ניידת שמתייצבת במקום אסטרטגי כזה או אחר. מספר הניידות מוגבל ברמה, אבל קלפי מזל יכולים להוסיף עוד ניידת. במקרה של תוקף שנופל על ניידת, המאסר הוא מיידי והדרך להיחלץ ממנו היא לשלם כופר או להטיל דאבל בקוביות, כשבמקרה כזה ההטלות נספרות כנגד הסך הכללי של ההטלות שעומדות לרשות השחקן. בכל הטלה גובה הכופר יורד, כך שצריך למצוא את נקודת האיזון או את אלילת המזל. הניידת בכל מקרה נעלמת כשנוחתים עליה.
ככל שעולים ברמה יותר ויותר קשה לשדרג את העיר כי צריך יותר ויותר כסף. אבל המשחק מתפתח כל הזמן, ואחד האלמנטים בו הוא איסוף יהלומים, שזה מבניין שנמצא באחת הפינות. כשעוברים מקבלים אבן אחת (עברת בדרך צלחה קבל 200 לירות, כן), כשנוחתים בדיוק בפינה הזו מקבלים שלושה, ארבעה או חמישה יהלומים לפי השלב, וביהלומים הללו אפשר לרכוש עוד הטלות בחנות.
בלוח השחקן אפשר לעקוב אחר לוח הדירוג בין החברים והכללי, אפשר לראות מה קרה לאחרונה בלוח הפרטי, מי תקף, מה גרם ומה הנזק, או מי נחת להשאיר כופר בתחנת המשטרה. וכאמור כל הזמן יש חדש: קלפים חדשים, בניינים חדשים וגם אנימציות חדשות ועוד איזה הפתעה שעדיין לא מגלים.
הגרפיקה פשוט חמודה, האנימציות עוד יותר, וממש תידלקו כשפתאום תגיעו ללוח ותגלו שהשחקן משחק במקביל אליכם, ופתאום נוחת עוד אחד, ואז שלושה בו זמנית מקפצים, בונים את העיר והורסים חליפות. ולמרות שצריך רק אצבע אחת, ובעיקרון זה תלוי בקוביות, יש גם החלטות שונות שצריך לדעת לקבל.
וכן, גם אסור לשכוח לבקר מדי פעם כדי לראות שמישהו לא השמיד את העיר. בקלות, אם לא נזהרים אפשר לנחות מעיר ממש גדולה לכדי עיר ממש הרוסה שצריך לבנות מחדש. ואם אתם מגלים סימני התמכרות, הכתובת היא Jelly Button Games – לא אני.
תגובות
(0)