פוליה 2016: על חדשנות, דיגיטל וענן

כנס המנמ"רים והמנכ"לים של C3 שנערך בשבוע שעבר בעיר בארי, בירת חבל פוליה, בדרום איטליה, העמיד בראש סדר היום את הנושא המדובר כל כך בשנה האחרונה: חדשנות, מעבר לדיגיטל והמעבר לענן, כחלק מהמעבר לעידן הדיגטלי. הנושאים האלו היו במרכז ההרצאה המרכזית המרתקת של פרופסור גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב, המוביל את נושא החדשנות והיזמות באקדמיה כבר שנים רבות, במיוחד בהיבט הגלובלי שלה.

אריאב הקדיש חלק מהרצאתו כדי לעשות סדר במושגים שעולים בכל יום כמעט בשיח המקצועי-טכנולוגי ובמידה רבה לנפץ מיתוסים שנוצרו סביבם, מיתוסים שגורמים לחלק גדול מהארגונים לעצור ולהירגע מהפחד שתקף אותם.

אבל כאשר מורידים משני מושגים אלו את מימד הדרמטיות, מגלים מהר מאוד שלמעשה חדשנות ויזמות אינם דיירים חדשים בשכונה שלנו והם היו קיימים תמיד. כל ארגון מבין שעליו לחדש ולשנות כדי לעמוד בתחרות בסביבה שהוא חי בה. כדי לחדש מחפשים רעיונות חדשים. על מנת שהם התממשו, הם צריכים לעמוד בשלושה מבחנים שמוכרים לכל יזם ובעל עסק: גיבוש הרעיון, בדיקת הערך הכלכלי שלו וכמובן היכולת לממש. שלושת אלו מייצרים את הפלטפורמה של טרנספורמציה הדיגיטלית.

חדשנות שמשנה שווקים

מיתוס נוסף שאריאב ניפץ, הוא התפיסה שחדשנות היא מגרש של חברות חדשות, של צעירים חסרי מנוח, שמצליחים מדי פעם לייצר את מה שאנו קוראים "חדשנות משבשת" או במינוח העדכני יותר, "חדשנות שמשנה שווקים".

אריאב הביא בהרצאתו שורה של דוגמאות על חברות ענק שהמציאו משהו, החל מיצרנית הטפטפות הישראלית נטפים, דרך חברות כמו מדינול האגדית. אמנם לא היו שם המצאות בסדר גודל של פייסבוק (Facebook) למשל, אך הן ענו על צורך של מיליוני משתמשים בעולם, שירתו פעולות יומיומיות או קבועות שהפכו עד מהרה לפטנטים עולמיים שלא מצליחים לחקות אותם.

המסר הוא, שכדי לחדש – לא צריך להמציא את הגלגל. צריך להסתכל על תהליכים שנמצאים בארגון שלך או בסביבה העסקית שאתה מתחרה בה, לחשוב מחוץ לקופסה איך מייעלים ואיך ממציאים משהו חדש שמשרת את ליבת העסקים ולהתחיל להעמיד את זה במבחן המציאות.

בתי הקברות של החדשנות מלאים בנסיונות שכשלו, לא מפני שהם היו רעים בהכרח אלא מפני שלא הצליחו לרתום את המשתמשים לתהליכים החדשים, ואולי הקדימו את זמנם.

כאן חייבים לזכור שכל מי שחושב שיש לו יכולת לחדש וליזם צריך להיות בעל יכולת ספיגה ולהכיל כשלונות, בתנאי שהוא לומד מהם לקח. והמסר החשוב ביותר בהרצאת הפתיחה של אריאב היה: "את החדשנות צריכים להוביל המנמ"רים, ורק המנמ"רים, לא אף אחד אחר בארגון. כדי לקבל את ההובלה, המנמ"רים צריכים ללכלך את הידיים, ליזום ולהתוות דרך. אף אחד לא יתן להם את זה על מגש של כסף".

להצטרף לעגלת החדשנות

המנמ"רים שהשתתפו בכנס, נתבקשו לחזור הביתה ולחשוב: האם חידשתי משהו היום? האם הארגון שלי חווה חדשנות בזמן האחרון? ומה אני צריך לעשות כדי שמחר בבוקר לא אעשה את מה שעשיתי אתמול?

לכולם ברור כיום שדילוג על טרנספורמציה דיגיטלית כבר אינה אופציה. כל ארגון חייב לחשוב על זה, ואם הוא יילך על פי הנוסחה של פרופ' אריאב שמפרקת את המושג הזה לשלבים של רעיון, היתכנות וביצוע, יהיה להם קל יותר להצטרף לעגלת החדשנות.

בהרצאות של הדוברים האחרים בכנס, ניתן היה לראות את ניצני החדשנות גם מצד החברות הספקיות שמבינות שהן צריכות להמציא את עצמן מחדש, ולאתגר את המנמ"רים ולא לחכות עד שהם יפנו.

חדשנות היא לשבור פרדיגמות של חברות בנות 100 שנה, כמו שאלי משה עשה בהיטאצ'י (Hitachi); גייס אנשים ושינה דפוסי חשיבה, ומי שמכיר את היפנים יודע שאין שמרנים מהם. חדשנות היא גם האומץ להעביר את הארגון לענן, למרות חסמי רגולציה.

חלק מתשובות המשתתפים בפאנלים יצרו את התחושה שמאוד נוח לקטר על הרגולטור, והקיטור הזה משחרר את הארגונים מלהתמודד עם המציאות ולחפש דרכים יצירתיות לעבור לענן במגבלות הקיימות. עופר חן משומרה חברה לביטוח ומאיר חן מהחברה למתנ"סים הוכיחו שזה אפשרי. כי הדבר האמיתי הוא לא בארגון עצמו אלא בלקוחות שלו. אלו תובעניים, ורוצים לקבל הכל מייד ועכשיו. הפלטפורמה הטכנולוגית היא הכלי.

שורה תחתונה: חדשנות, יזמות וטרנספורמציה דיגיטלית הם דיירים באותו בית ומשרתים את אותן מטרות: שירות טוב יותר ללקוחות, חיסכון תפעולי לארגון ויצירת שווקים חדשים בזכות הטכנולוגיה, המובייל וכל מה שמסביב. צריך רק לרצות, להעז ולעשות. חומר למחשבה.