שיקום נפגעי השריפה והמבחן של ישראל דיגיטלית

גל השריפות האחרון העלה שוב לסדר היום את שאלת ההיערכות של ישראל למצבי חירום ולאסונות טבע כמו האש שאחזה ביישובים וביערות רבים, בעיקר בסוף השבוע.

הפעם, ניתן לומר שחלק חשוב מלקחי אסון הכרמל הופק ועבודת לוחמי האש הצילה חיים של מאות אנשים, לא מעט בעזרת מערכות שו"ב ומוקדים מבוססי טכנולוגיה, שסייעו בפעילות השליטה והבקרה. במרבית המקרים אפשר היה לחוש שהאירועים הרבים, שחלקם קרו במקביל, היו תחת שליטה מלאה.

אלא שכמו בכל אסון, בין אם הוא שריפה, הצפה או רעידת אדמה, המבחן הלא פחות חשוב הוא היכולת להתאושש במהירות ולחזור לשגרה. כאן חוזרים לשיח הטכנולוגי מושגים ותיקים כמו BCP ו-DRP .

ה-DRP הוא מרכיב חשוב בהתנהלות של כל ארגון עסקי-כלכלי, והוא כולל מתקני גיבוי, שימוש מושכל ורחב בדטה סנטרים וכמובן, פלטפורמת הענן, שיכולה להיות לפעמים ההבדל הדק בין קריסה מוחלטת והתמוטטות להתאוששות חלקה. במקרה של השריפות וההצתות,  החלק של ה-BCP – תהליכים מתוכננים של התאוששות מאסון – קריטי יותר.

אפשר לומר בזהירות שפעולות הסיוע בזמן אמת לנפגעי השריפות נעשו על בסיס אלתור, תוך הפעלת אמצעים שקיימים ממילא והיו זמינים, ללא תוכנית מסודרת, שמתאמת ומחברת בין כל הגורמים. הרשות המקומית בכל יישוב שנפגע מהשריפה התמודדה באופן עצמאי עם פתרונות הסיוע, על בסיס המשאבים שקיימים אצלה. אלא שתהליכים כמו BCP ו-DRP מבוססים על מערכות טכנולוגיות שצריך להטמיע אותן מבעוד מועד, לתרגל אותן ובעיקר לתאם בין כל הגורמים.

ביורוקרטיה? לא הטכנולוגיה אשמה

בכל מה שקשור לאירועי הדליקות, אתגרי ההתאוששות באים לידי ביטוי בחולי אחר של החברה הישראלית: הביורוקרטיה. כאן באים לעזרה אמצעים טכנולוגיים שכבר קיימים במשרדי ממשלה, במוסדות ציבור וברשויות, שמנגישים שירותים כמו בקשות לסיוע ותמיכה  מרכיבים ניידים – גם, ואולי אף בעיקר, בשעת חירום.

ביום ה' האחרון, כשמימדי האסון רק החלו להתבהר, הופיע יוסי קטריבס, המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכנס eGov של אנשים ומחשבים והכריז: "עם ה-IT, נפסיק לטרטר את האזרחים". הוא דיבר על מיזמים כמו ישראל דיגיטלית, שמטרתם העיקרית היא לסייע לאזרחים במגעים שלהם עם הרשויות. כמה שעות לאחר מכן, גם שר האוצר, משה כחלון, הצהיר במסיבת עיתונאים שהממשלה "לא תטרטר את האזרחים" נפגעי השריפות, והנחה את אנשי המקצוע במשרדו לוודא זאת. נכון לכתיבת שורות אלה, התושבים שנפגעו מהאסון לא ממש מרגישים את יישום ההנחיה הזו, והם כבר החלו להיתקל ביותר מדי ביורוקרטיה.

כמו תמיד, גם כאן האשמה אינה בטכנולוגיה. הממשל הדיגיטלי בישראל נחשב לאחד המתקדמים בעולם. הבעיה היא ביישום שלה ובחוסר היכולת של ראשי המשרדים והשרים הממונים עליהם לכפות התייעלות, גמישות והנגשת פעילות המשרדים הרלוונטיים לאלה שזקוקים להם כעת יותר מכל.

הממשל אונליין היה גם אחד הנושאים המרכזיים בכנס של ארגון המנמ"רים הממשלתיים הבינלאומי ICA, שנערך בתחילת החודש בקולומביה. הוגדרו שם מחדש אתגרי הממשלות בכל מה שקשור בתחום. התפיסה החדשה אומרת שלא די בהטמעת הטכנולוגיה, אלא צריך לעשות את הכול כדי שהלקוחות של אותן מערכות, קרי: האזרחים, ישתמשו בהן, וכדי שחוויית השימוש שלהם תהיה טובה מאוד ותגרום להם לרצות ולחזור. המראות הלא נעימים שמתחילים לצוף משטחי האסון ברחבי הארץ מוכיחים שהנקודה הזו חלשה כשזה מגיע לישראל. אנשים עדיין ממתינים בתורים, מציפים בטלפונים את מוקדי השירות וגורמים להם לקריסה, וניסיונות לתקשר עם המשרדים אונליין לא מייצרים חווית משתמש טובה במיוחד.

הנושא הזה, של החיבור בין הטכנולוגיה לאזרח והדרכים לגרום להצלחתו, אינו חדש, אבל כאשר מדובר בכל כך הרבה אנשים שנותרו בבת אחת ללא קורת גג, או שבתיהם ניזוקו, המימוש של ישראל דיגיטלית הוא קריטי, על גבול הצלת חיים. מישהו צריך להתעורר, לקחת את הפיקוד לידיים ולאלץ את האנשים שיושבים אי שם במגדלי השן הציבוריים להתקדם קצת. עליהם לממש מיד את כל הכלים הטכנולוגיים שעומדים לרשותם, כדי לקצר את תהליך ההתאוששות של האזרחים ושל המדינה מהאסון הזה, גם אם זה רק ביום אחד. אירועי השריפה יכולים להיות מבחן האש הראשון של כל התוכניות והפרויקטים היפים של ישראל דיגיטלית ויכולים לתת לרבים מאוד קרש הצלה.