הנגשת אתרים: האם אנחנו מוכנים?

בעוד פחות משנה, ב-25 באוקטובר הקרוב, ייכנס לתוקפו חוק שעבר בכנסת, שמחייב את בעלי האתרים להנגיש אותם לאנשים בעלי מוגבלויות מסוגים שונים. החוק נחקק בשנה שעברה והיה אמור להיכנס לתוקפו באוקטובר השנה, אלא שמאחר שאתרים רבים עדיין לא הונגשו, הוחלט לדחות את תחילת יישומו בשנה.

הדבר מקנה לכל הארגונים זמן כדי להיערך לנושא ולתת לאנשים עם מוגבלויות שירות באותה רמת נוחות ואיכות, כפי שמקבל שאר הציבור, על מנת שינהלו ככל הניתן חיים עצמאיים ומלאים, בלי תלות בזולת.

ספקי שירות רבים עושים שימוש באינטרנט כערוץ למתן שירות לציבור (לדוגמה, לצורך קביעת תור) ולשם מתן מידע אודות השירותים אותם הם מספקים. כדי שציבור האנשים עם מוגבלויות יוכל לקבל שירות באמצעות האינטרנט, כמו אלה שאין להם מוגבלויות, מגדיר החוק אילו התאמות צריכים לעשות האתרים והאפליקציות. אבל גם אם יקרה נס ובמועד המתאים כל האתרים יהיו מונגשים, עדיין יהיו הגולשים שסובלים ממוגבלות כלשהי מקופחים לעומת עמיתיהם בעולם.

הסיבה לכך היא שבישראל אומץ התקן הבסיסי ביותר להנגשת אתרים, שכולל רכיבים כמו גופנים ותחליף לא הכי ידידותי לעכבר או מקלדת – ולא הרבה מעבר לכך. "התקנות בישראל מבוססות אך ורק על מסמך WCAG2.O ברמת AA, והן יסייעו רק ל-10% מאוכלוסיית היעד", אמר יוסי שקד, מנכ"ל מבקיעים, שמייצגת בישראל את חברת השירות להנגשת אתרים Inclusite. לשקד אין הסבר מניח את הדעת מדוע הוחלט כך.

הנגשה טובה יותר – באמצעות הענן

הנתונים מראים שבעולם משתמשים כיום בשירותי ענן כדי להנגיש בצורה טובה יותר את האתרים. על פי הסטטיסטיקה, בכל יום מיליון גולשים נעזרים באתרים שהוגשו ברמה הגבוהה ביותר. בספרד יש 300 אלף איש שמשתמשים בכלים מבוססי רישוי ולא בענן.

התקן הבינלאומי המחמיר, שכאמור לא אומץ עדיין בישראל, מחייב גם מנוע הקראת טקסטים. נתוני הגלישה הבינלאומיים מראים ש-57% מהגולשים בחרו במנוע מעין זה כעזר לגלישה נוחה יותר באתרים. הנתון כולל גולשים שלא יתקשו לגלוש גם במנועים הרגילים.

מידע מעניין נוסף שהציג היום (ג') שקד לחברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, כחלק מדיונים שנערכו במשכן לציון היום למען אנשים עם מוגבלויות, עוסק בממשקי הגלישה השונים שקיימים בעולם, שאינם מחויבים בתקן הישראלי.

אחוזי הפופולריות בקרב הגולשים מדברים בעד עצמם. כך, למשל, 86% מהגולשים בעלי המוגבלויות משתמשים במקלדת חכמה בשיטת החלוקה לאזורים ממוספרים, שחוסכת 70% מזמן הגלישה. זאת, לעומת גלישה באמצעות Tab, שמחויבת בתקן הישראלי. כמו כן, יש רייטינג גבוה לשימוש בהפעלת הדפדפן באמצעות מתן פקודות קוליות תוך שימוש במיקרופון, מנגנון  הקראת מסמכי PDF,  הנגשת רכיבי וידיאו וכלים חכמים נוספים.

ההנגשה טובה גם לארגונים

הכלים האלה כבר פועלים באתרים גדולים בעולם, במיוחד של גופים ציבוריים, שמעניקים שירות לציבור גדול, כולל לאנשים בעלי מוגבלויות. כך, למשל, בנק גדול בארגנטינה, שהעלה בתחילת השנה לאוויר אתר מונגש על פי התקן המלא, הוסיף כ-5,000 גולשים בחודש בזכות ההנגשה. כלומר, להנגשה יש לא רק תפקיד חברתי והיא לא רק כורח של ציות לחוק, אלא היא גם בעלת ערך כלכלי, שמחבר לאתרים המונגשים לקוחות פוטנציאליים שלא יכולים היו ליהנות מהשירותים בגלל מוגבלותם.

מקרה דומה קרה בחברת התחבורה הציבורית במדריד, שהעלתה לאוויר אתר מונגש באופן מלא במרץ השנה, ובזכות זה אפשרה ל-40 אלף נוסעים להיעזר בשירותי המודיעין אונליין שמוצעים באתר.

עמותת נגישות ישראל שותפה למאבק הציבורי למען ההנגשה. במסמך שפרסמה העמותה נכתב כי "לאנשים עם מוגבלות יש זכות להשתתפות מלאה ושוויונית בכל תחומי החיים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות נועדו להבטיח שיוכלו לממש זכות זו".

הממשלה, שחוקקה את התקנות לנגישות ואמורה לאכוף אותן, היא הראשונה שצריכה לממשן ולשמש סמל ודוגמה לכך. ממשל זמין, שמפרסם את מדדי השירות של משרדי הממשלה, משקיע מאמצים רבים בשיפור המצב בכל מה שקשור לנגישות של האתרים הממשלתיים ועל פי אנשי רשות התקשוב, הדבר יבוא לידי ביטוי בפורטל הממשלה החדש, שיעלה לאוויר בקרוב. כך או כך, מהנתונים שהגישה מבקיעים היום לוועדת המדע עולה שאנחנו מצויים בפיגור משמעותי לעומת העולם. אין סיבה מהותית שלא להדביק את הפער במהירות.