הצורך בתפנית בהשכלה הטכנולוגית בישראל

החברה הופכת היום להיות חברה של יזמים, ממציאים, חדשנים וטכנולוגים הנפגשים עם אנשי כספים, עורכי דין ומנהלים כדי לדון ולהחליף דעות ורעיונות. בעולם שבו באותה קלות שבה מדפיסים מסמך, ניתן לייצר ולהדפיס גופים הנדסיים תלת-מימדיים, נפתחות ליד הסיכונים גם הזדמנויות חדשות לאנשי התעשייה, המלאכה והייצור להפוך לחדשנים.

המכונות היום מגלות תכונות קוגניטיביות שלא היו להן בעבר כמו: יכולת הבנה, דיבור, שמיעה, ראיה, חשיבה ודיבור – וממשיכות להתפתח. לכן, לא מן הנמנע שרובוטים יעשו את מרבית העבודה שאנחנו עושים היום, ובחלק מהמקרים יעבדו לצד בני האדם ויסייעו להם בביצוע עבודתם.

ה"מהפכה התעשייתית הרביעית", מבוססת על יכולות טכנולוגיות המאפשרות "ערעור" (Disruption) של המקובל באופן בו בני האדם מתקשרים ביניהם, עובדים לפרנסתם, לומדים, מתקשרים ביניהם ומבלים את זמנם הפנוי.

האתגרים

כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית ניצבת החברה בפני מספר אתגרים מהותיים:
● ההתמודדות עם שינוי אקספוננציאלי מואץ הדורש מהארגונים ומהחברה התאמה מהירה.
● ההתמודדות עם תחרות הולכת וגוברת באמצעות אימוץ החדשנות כדרך חיים.
● התמודדות עם הפיכת הידע לקומודיטי ברמת היצירתיות – מהירות יצירת מידע וידע חדשים.

בני האדם מסתגלים היום יותר. היום משנים קריירה אישית מספר פעמים במהלך חיי העבודה, חוזרים לספסל הלימודים בתקופות חיים מאוחרות, חוצים יבשות וימים לעבודה במדינות אחרות, מתמודדים עם אתגרים אדירים בחיים האישיים. אנחנו עמידים וגמישים היום מכפי שהיה פעם ויש לנו התכונות הנדרשות והנחוצות שלארגונים שלנו אין.

השינוי הוא תנאי הכרחי לשיפור רמת החיים והרווחה. הטכנולוגיה שינתה את התפוקות ואת אורחות החיים ויצרה תחומי עשייה וסקטורים חדשים. הטכנולוגיה תמשיך להוזיל עלויות והמכונות יחליפו עבודות רוטיניות החוזרות על עצמן, אך ייווצרו צרכים לעיסוקים ועבודות חדשות. העבודה של העתיד תאופיין ביותר אינטראקציה חברתית ואמפתיה, מחשבה, יצירתיות וכישרוניות.

צריך להתכונן לכך על ידי השקעה בחינוך ובהדרכה מהגילאים הצעירים ביותר.

תמונת המצב במדינת ישראל

המדינה היא השחקן המרכזי בפיתוח הון אנושי הממוקד באזרח, על ידי שרשרת ערך חינוכית. השרשרת כוללת מסלולי הכשרות לסוגיהן, המתחילה במערכת החינוך, עוברת לשירות הצבאי והאזרחי, מערכת ההשכלה הגבוהה, מערכות הכשרה, שוק העבודה ופיתוח הקריירה. אך נראה שאין תיאום בין המערכות.

במגזר העסקי קיים מחסור בכוח אדם במקצועות המחשוב. מדובר לפי ציטוטים מהעיתונות הכלכלית על כ-10,000 עובדים בתעשייה. המחסור נובע מהצמיחה בתעשייה עתירת הידע, שנוטה להיות מהירה יותר מקצב הגידול בכוח האדם.

למחסור תורמת גם הירידה במספר הסטודנטים הלומדים מקצועות טכנולוגיים, בין היתר בשל השחיקה ברמת המקצועות הריאליים והטכנולוגיים בתיכון. עיקר המחסור הוא בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי החומרה והתוכנה, בעלי ניסיון תעסוקתי.

הדרישה לניסיון מוקדם וחוסר הרצון של העסקים להשקיע בהתמחות מהווה חסם לכניסת סטודנטים צעירים לשוק העבודה בתעשייה. במקרים רבים התעשייה מעסיקה בוגרי מכללות במקצועות הרלוונטיים ללא כל הצדקה. המחסור בכוח אדם גורם כיום להעלאת שכר הפוגעת ביתרון התחרותי של ענפי הטכנולוגיה בישראל, להאטת קצב הצמיחה שלהם ולאובדן משרות פוטנציאליות לטובת מיקור-חוץ בחו"ל.

המחסור בכוח אדם מיומן הוא אתגר יסודי בעל השלכות ארוכות טווח

הדו-שיח על ההכשרה הטכנולוגית מזכיר את הסיפור על הפיל וחמשת העיוורים. כל אחד מחמשת העיוורים נחשף לחלק אחר של הפיל, אך כל אחד טוען שכתוצאה מהחשיפה החלקית הוא יכול לתאר במדויק וללא כל ספק פיל מהו. הכשרה טכנולוגית היא הפיל העדכני בתחום ההערכות לעולם החדשני.

אך בניגוד לפיל החי, ההכשרה הטכנולוגית גדלה ומשתנה מכיוונים שונים. היא אינה יישום או טכנולוגיה יחידה, אלא אוסף  פעילות ההכשרה במגדרים שונים ובקרב בני הנוער שאינה מתואמת.

בהיעדר הכוונה ישנן עמותות וחברות רבות שעושות פעילות מבורכת להעצמת לימודי היזמות והתקשוב הטכנולוגיים לקהילות שונות דוגמת: יוניסטרים, יזמים צעירים, שבוע היזמות הגלובלי, עמותת צופן, הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, תוכנית מנהיגות טכנולוגית של נס טכנולוגיות, שיעור אחר, She Codes, גופים תומכי מצוינות באשר הם – תובנות בחינוך, חינוך לפסגות, תפוח ועוד.

המקצועות וההתמחויות בתחומי טכנולוגיות המידע הם רבים ומגוונים; מקצועות ותקים כמו מנהלי מערכות מידע (מנמ"רים), מנתחי מערכות, מנהלי פרויקטים, מומחי ארכיטקטורת מערכות מידע, מומחי ERP , CRM ועוד, יחד עם מקצועות חדשים שנדרשים במקביל לשינויים הטכנולוגיים הדרמטיים כמו: מומחי סייבר ואבטחה, מדעני נתונים (Data Scientists), מומחי דיגיטל ופתרונות האינטנרט של הדברים, מומחים באג'ייל ו-Devops ,Big Data ועוד.

הביקוש לכולם עולה על ההיצע, אך רובם נרכשים במסלולי הכשרה לא פורמליים ואינם מוסדרים באמצעות תהליכי הסמכה פורמליים על ידי גוף נייטרלי ואובייקטיבי שיבטיח את הרמה המקצועית הגבוהה והעדכנית הנדרשת על ידי שוק העבודה המודרני.

החינוך הטכנולוגי מחייב מערך של מורים עדכניים בחידושי הטכנולוגיה. קיים היום פער בין הידע הטכנולוגי של מורה לידע טכנולוגי של ילד, וזה מחייב תקציבים ומיקוד מאמץ לסגירתו.

מה מומלץ לעשות

נחוץ שינוי יסודי בתפיסת ממשלת ישראל ומשרד החינוך לגבי הכשרת הצעירים בישראל בתחומי מדעים, הנדסה וטכנולוגיה מעבר ללימודי הליבה (מתמטיקה, אנגלית) כדי להכין תשתית עתידית לתעשייה, למחקר, ליזמות להקמת עסקים חדשים וניהולם. יחד עם זאת נדרשים תיאום והסדרה בין כל ארגונים המעורבים בהכשרה.

כדי להצליח נדרשת מחויבות של המשרדים המובילים שבאה לידי ביטוי בעידוד ההצטרפות לתוכנית ובהקצאת המשאבים (הכספיים ואחרים) הנדרשים למימושה. חשוב להגיע לתיאום ולהסכמה עם כל בעלי העניין והמשתתפים על הצורך ועל הדרך.

התפתחות טכנולוגית מואצת משמעותה המשך ההתעסקות בחינוך, הדרכה וחלוקת ההכנסות במסגרת הפוליטיקה הפנימית למשך שנים.