בדרך לשליטה על העצמי

מה זה Self-Mastery, כיצד ניתן להגיע לכך ואיך זה יכול לסייע למנהלים ולעובדים להתנהל בארגון?

14/12/2016 14:49
אמיר לפיד, פסיכולוג ויועץ ארגוני

אנחנו חיים בעידן של שינויים מהירים וצורך הסתגלותי גבוה. עידן שבו ישנם על השולחן מונחים כגון EQ ומודעות עצמית. יש צורך בסינתזה של המונחים ובעיקר של היכולות.

תכירו את המונח Self-Mastery. בעברית, המשמעות שלו היא שליטה עצמית. אני מעדיף לקרוא לכך שליטה על העצמי.

Self-Mastery זה נושא שאותו אני חוקר בשנים האחרונות: איך ניתן להשיג את השליטה על העצמי ואת אפשרות הבחירה מחופש, לעשייה מחוץ לחסמי האישיות והאגו, באופן שיאפשר לנו להתנהל ולעשות ממקום אותנטי, מלא בביטחון ובכוח, לצמוח ולשפר את עצמנו וביצועינו.

אם גם לכם יש תחושה שמנהלים ועובדים בארגון שלכם חסרים פעמים רבות ביכולת לבחור לעצמם את הדרך מבלי שאישיותם תנעל אותם בתבניות אוטומטיות, ואם גם למנהלים ועובדים בארגונכם חסרה לפעמים היכולת לפעול כפי שבתוך תוכם הם יודעים שהם צריכים, אני מציע לכם להתחבר למונח Self-Mastery. כדאי לכם לבחון את מידת השליטה שיש להם אל מול מידת השליטה של האגו עליהם ולהקנות להם כלים בסיסיים להגברת ה-Self-Mastery.

האם מחשבה בלבד מספיקה?

לא מזמן קראתי מאמר באתר המתמחה בנושא, שטוען שאדם יודע שהוא בשליטה מוחלטת של ה-"עצמי" שלו, כאשר הוא יכול בעקביות להתנהל מתוך משמעת אישית חזקה. זאת, בשני היבטים: הראשון – לעשות מה שעליו לעשות ושאינו רוצה לעשות, והשני – לא לעשות מה שעליו לעשות ושהוא רוצה לעשות.

לטענת הכותב, משמעת זו מאפשרת לנו לחשוב בצורה נכונה, לעשות בחירה נכונה ולהשתמש במשמעת שלנו כדי להתמקד בדברים שאנחנו רוצים – לא אלה שבהם אנחנו לא מעוניינים. עד כאן אני בהחלט מסכים עם ההגדרה.

עם זאת, אני לא מסכים עם שיטתו. הוא טוען שהדרך הנכונה לשלוט בחולשותינו היא להכיר בהן ולא לאפשר להן מקום. למחוק אותן מהתודעה כדי להביא לשליטה מלאה על העצמי. לחשוב באופן חיובי בלבד ולפעול לטובת העניין, תוך התנגדות נחרצת לכל מחשבה לא טובה שמופיעה לה ומאיימת לפגוע בנחישות שלנו להשיג לעצמנו שליטה על העצמי שלנו.

הכוונה שלו היא למחשבות כמו: "לא יאשרו לי ממילא תקציב לפרויקט כזה" ו-"אין לי את היכולת להוביל פרויקט באופן מובנה".

אלה מחשבות שמחבלות ביכולת להגיע ל-Self-Mastery. מחשבה לבדה לא תספק לנו Self-Mastery ומחשבה חיובית בכפייה אינה פתרון ארוך טווח, אם כי ייתכן שהיא מהווה פתרון לצורך נקודתי בלבד.

הדרך למצוא את אותה שליטה היא ראשית להכיר את אופן הפעולה האוטומטי שלנו. ההיכרות עם מנגנון ההפעלה שלנו, הידיעה שניתן להתנתק ממנו מתוך בחירה ולקבוע שפועלים אחרת מהכתבת האוטומט היא המקור לשקט ולביטחון פנימי. שליטה על הביצוע משמעותה שליטה על העצמי.

מדד הכאן ועכשיו

מדד טוב למדידת ה-Self-Mastery של אדם הוא ה-Stillness – מדד הכאן ועכשיו. מדובר במצב מאתגר עבור אנשים רבים. ההימצאות המודעת בכאן ובעכשיו מאפשרת לרגשות לבעבע ולצוף. בהעדר Self-Mastery, הגוף והמחשבות שלנו יושפעו ויגיבו לכך.

ביטויים לכך עלולים להיות רעד ברגל גם כשאנחנו בישיבת עבודה נינוחה יחסית, גירוד בעור, דיבור מהיר וצורך מוגבר בעישון או באכילה. במצב של Stillness, עשוי מנהל, למשל, לחשוש ממפגש עם המנכ"ל החדש על מנת לדון על המבנה החדש של האגף שאותו הוא מנהל, או לחשוש מהערכת עובד מסוים שצפוי להתנגד, להיות בוטה ולהשאיר אותו חסר אונים מולו.

מנהלים ועובדים שהכניסו שליטה על העצמי בכל הקשור להרגלי ההתנהלות שלהם בארגון ולאופן ההתמודדות שלהם עם מצבים כגון אלה הם בעלי יכולת שהייה שלווה ב-Stillness ובעצם כך, בעלי Self-Mastery.

הם הכניסו שליטה דרך מחשבות והבנה לוגית של הבעיה, הצורך והפתרון. כמו כן, הם הכניסו שליטה רגשית, תוך מודעות לאופן שבו הם פונים להרגל הזה מתוך גירוי צורך בפיצוי לאי נוחות רגשית, שאינה בהכרח קשורה לתוכן ההרגל.

שיטת האניאגרם הוא המודל היחיד המספק לנו הן אבחון של התנהגותנו והן את המניעים להתנהגות. כלומר, טיפוסים שונים עשויים להתנהג באופן דומה מאוד, אך ממניעים שונים לחלוטין. דבר זה הופך את האניאגרם לכלי המתאים ביותר להשגת Self-Mastery.

לפי שיטה זו, כל טיפוס מונע אחרת ופועל אחרת. לכל טיפוס מנגנון פעולה אוטומטי, אך ברגע שהוא מודע לו, יש בידיו את היכולת לבחור ולפעול אחרת.

לדוגמה, אדם שמתקשה להתנהל בלוחות זמנים שאינם שלו או איטיים משלו נכון שיקבל שלכל אחד יש ערך בתהליך ושלדברים יש גם זרימה טבעית. לאחר חשוב מאוד מעמדו, להיתפס כאוטוריטה. אמליץ לו להרשות לעצמו להזדקק לאחרים ולהכיר בכך שחוכמה אמיתית היא שילוב של ידע עם רגשות.

יישום ה-Self-Mastery בארגון – בניהול אנשים, בהובלת העסק ובתקשורת הבינאישית, – יכול לסייע להתנהל עם הרבה ביטחון, שמקרין גם על איכות הביצוע ועל האופן שבו אנחנו נתפסים על ידי סביבתנו. השליטה על העצמי מסייעת לנו להתמיד ולפתח את עצמנו ואת הפוטנציאל שלנו. אם השגנו מיומנויות אלה, אנחנו יכולים לדעת שהגענו לרמה גבוהה של שליטה עצמית.

הכותב הינו פסיכולוג ויועץ ארגוני, מומחה לניהול שינויים בחברות גלובליות ולפיתוח מנהלים וצוותים. בוגר המכון האמריקני לאניאגרם בעסקים וחבר התאחדות האניאגרם הבינלאומית, IEA.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים