לייקים בפייסבוק – תחליף למבחני אישיות?

אישיות היא הכוח המניע ביחסים אישיים ומקצועיים ולכן, הערכת אופיו של הזולת חיונית להצלחה חברתית. הערכות אישיות הן תוצאה של מיומנויות חברתיות-קוגניטיביות, אך באחרונה נמצא שמודלים המפותחים בעזרת מחשב יכולים גם הם להניב הערכות אישיות תקפות.

במחקר שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטאות קיימברידג' וסטנפורד נאסף מידע על 86,220 נבדקים, כולל פרופילי הפייסבוק (Facebook) של 70,520 מהם. הנבדקים מילאו שאלון אישיות תקף שנמצא בשימוש נרחב. השאלון כולל 100 פריטים הבודקים משמעת עצמית, מוחצנות, נעימות ונוירוטיות. חלק גדול מהנבדקים גם ביקשו מחבר או שניים לדרג את אישיותם על גרסה מקוצרת של אותו השאלון.

מבחן אישיות לעומת מבחן הלייקים

לצורך ההערכות הממוחשבות, החוקרים השתמשו בתוכנה שאספה את כל הלייקים שהעניקו הנבדקים למוצרים, מותגים, קבוצות, אתרי אינטרנט וחומרים אחרים בפייסבוק. התוכנה קישרה בין לייקים מסוימים לתכונות אישיות מסוימות, והמדד המשולב של התכונות והלייקים שימש כלי להערכה ממחושבת של אישיותם.

המחקר גילה שהתוכנה שקישרה בין הלייקים של הנבדק לדירוג שלו את תכונותיו במבחן האישיות היטיבה לנבא את הפרופיל האישיותי שלו יותר מאשר השילוב בין הדירוג העצמי לדירוג התכונות של הנבדק על ידי חבריו. החוקרים השתמשו גם במידע שנאסף מפרופילי הפייסבוק של הנבדקים ומצאו ששימוש בחומרים ממכרים, תחום הלימודים, וכן מספר חברי הפייסבוק והפעילויות של הנבדק ברשת החברתית (למשל, מספר הפוסטים) מנבאים את אישיותו בצורה מדויקת יותר ממבחן האישיות הסטנדרטי. הניבוי היה מדויק פחות בכל מה שקשור לשביעות רצון מהחיים, דיכאון, ניטור עצמי, אימפולסיביות, ערכים, חיפוש אחר גירויים ובריאות גופנית.

היכולת להעריך אישיות על סמך לייקים בפייסבוק תואמת ממצאי מחקרים קודמים, שבדקו את הקשר בין לייקים לתכונות אישיות. למשל, נבדקים בעלי רמה גבוהה של פתיחות לחוויה נוטים להעניק לייקים לסלבדור דאלי, למדיטציה ולהרצאות ב-TED, ונבדקים מוחצנים נוטים לעשות זאת למסיבות ולכוכבי ריאליטי.

הפער בין הממצאים למסקנות

לדעת החוקרים, היתרון שיש לניבוי מחשבי על פני ניבוי אנושי הוא היכולת לצבור ולנפות כמויות עצומות של נתונים הקשורים למשימה מסוימת. מחשבים גם לא נתונים להטיות אישיות של חברים שמדרגים תכונות של חבריהם במבחני אישיות. דירוגי חברים או עמיתים של הנבדקים משמשים אמצעי נוסף לתיקוף מבחן אישיות חדש, המבוסס על דיווח עצמי.

בעתיד, כך טוענים עורכי המחקר, אנשים עשויים לנטוש את השיפוט הפסיכולוגי שלהם ולהסתמך על מחשבים בתהליכי קבלת החלטות על בחירת פעילויות, בחירת מקצוע או אפילו בחירת בני זוג.

לא נסחפנו?

כפסיכותרפיסט וכחוקר אישיות נשאלתי לא אחת האם שאלוני אישיות שבהם האדם מתבקש לדרג את עצמו תקפים. המחקרים בתחום מצביעים על תוקף גבוה יותר של מדדים לדיווח עצמי מאשר של מבחני אישיות השלכתיים, המניחים שהאדם משליך על אובייקט רב משמעי את משאלותיהם, דחפיהם, ערכיהם ובאופן כללי – את אישיותם. למשל, כתמי דיו במבחן רורשך, מבחן השלמת משפטים או מבחן TAT, שבו האדם מתבקש לספר סיפורים על תמונות המוצגות בפניו.

העדפותיו של אדם במרחב הווירטואלי מבטאות היבט מסוים של התנהגותו, אך קיים פער בין תכונות אישיות, שאמורות להיות עקביות ויציבות לאורך מצבים שונים, ובין התנהגות המושפעת גם ממשתני המצב. פייסבוק, לדוגמה, היא פלטפורמה פומבית ולייקים עשויים לייצג, למשל, קונפורמיות לנורמות של החברים של המשתמש ברשת החברתית. אמנם, במחקר נעשה שימוש במדד הקושר בין תכונות אישיות כפי שהאדם מדרג את עצמו עליהן ובין הלייקים שלו, אך ההתנהגות הווירטואלית הפומבית הזו משמשת בעצם "חלון ראווה" יותר מאשר בבואה של אישיותו.

כטכנופוב מדופלם, אהיה הראשון לטעון שטכנאי מחשבים יכולים לדעת עליי בתוך דקות את מה שפסיכואנליטיקן לא יידע במשך שנות טיפול רבות. עם זאת, דומה שהחוקרים נסחפו בהסקת מסקנות מממצאיהם.

כשם שקיים איזשהו "קסם" בהסקת מסקנות מפירוש תגובות האדם לכתם דיו או תמונה, קיים כנראה "קסם" גם באשליה שהתנהגות וירטואלית תוכל להקיף יותר היבטים באישיותו של האדם מאשר מבחן אישיות. בסך הכול, המחקר מצביע על עדיפות מסוימת של השילוב בין הדירוג של האדם את עצמו בתכונות אישיות מסוימות ובין הלייקים שלו (התנהגות וירטואלית פומבית-תדמיתית), על פני שילוב בין הדירוג של האדם את עצמו ובין הדירוג של חבריו אותו. כלומר, ללייקים יש תרומה יחסית גדולה יותר מאשר לדעת חברינו עלינו.

לא למותר לציין שהתנהגות וירטואלית רחוקה מלשקף התנהגות במציאות הלא וירטואלית. כך, למשל, רבים לא יעזו לבטא פנים אל פנים את מה שהם כותבים בטוקבקים ואפילו במיילים אישיים. העכבות במגעים פנים אל פנים הן חלק בלתי נפרד מהאישיות.

הכותב הוא פסיכותרפיסט בקליניקה בתל אביב ופרופסור חבר בבית הספר למדעי ההתנהגות של המכללה האקדמית נתניה.