לסגור את המאגר הביומטרי

פרשת המאגר הביומטרי, שבו אמורים להיכלל תווי הפנים וטביעות האצבע שלנו, מסרבת להיעלם. אתמול (ג') נערך דיון נוסף בוועדה המיוחדת שמטפלת בסאגת המאגר, ובו הודה מנמ"ר הרשות שטביעות אצבעות אינה נחוצה כדי לקיים את תכלית החוק ולהקים את המאגר. עמדתו זו תאמה את עמדתם של מספר ח"כים בוועדה, שעל פי הדיווחים אמרו במפורש שאין בכוונתם לתמוך בחוק שהממשלה רוצה להעביר בכנסת, ושהם דורשים בדיקה נוספת.

מאחר שמדובר בהצעת חוק ממשלתית, ייתכן מאוד שחברי הקואליציה יידרשו לתמוך בה. אבל, כפי שראינו בדיונים קודמים, וגם אתמול, ההתנגדות למאגר חוצה מפלגות. אין פה עניין פוליטי של ימין ושמאל. מדובר על העיקרון הקדוש של שמירת הפרטיות של כל אזרח, והזכות לשאת תעודה מזהה דיגיטלית חכמה ומאובטחת מבלי שיצטרך לתת טביעת אצבע.

כרגע לא ברור אם הממשלה תפעיל משמעת קואליציונית וגם הסיכוי, כפי שהוא נראה כעת, ששר הפנים או ראש הממשלה יחוללו משבר קואליציוני בגלל המאגר קלוש ביותר. לממשלה אורבות סכנות רבות אחרות מצד מי שיחליט לפרק את החבילה, בוודאי לא בגלל המאגר הביומטרי – לא מפני שהוא לא חשוב, אלא מפני שהוא לא מספיק מתקושר ומובן כדי שיגרום למשבר פוליטי.

"המאגר – העמקת הפגיעה בפרטיות בחסות החוק"

הח"כים שמתנגדים לסעיף של טביעות האצבעות בחוק הביומטרי קראו בתקופה האחרונה כמה חוות דעת מצד מומחים לגבי המאגר. שתיים מהן ניתנו ממש באחרונה, החודש – אחת מטעם לשכת עורכי הדין בישראל ושנייה מטעם הרשות הביומטרית עצמה.

חוות הדעת שהגישה הלשכה לחברי הוועדה ב-12 בינואר כוללת את ההשגות שלה על החוק. נכתב בה כי ועדת הגנת הפרטיות בלשכה רואה בדאגה את הצעת נוסח החוק המוגש לכנסת, "לאור העמקת הפגיעה בפרטיותם של אזרחי המדינה, בחסות החוק". עוד טענו עורכי הדין כי "מבנה ההצעה טומן בחובו אמצעי לחץ פסול על האזרחים, שיחליטו שלא להכניס טביעת אצבע למאגר של המדינה".

המסמך של הלשכה מתייחס לנוסח המרוכך שהוגש לכנסת על ידי שר הפנים, שעיקרו אומר שאזרח יוכל לסרב לתת טביעת אצבע, אבל בתמורה יודיעו לו שטביעת האצבע תהיה במאגר ידני. עורכי הדין רואים בכך התחכמות לא ראויה, שאזרח פשוט לא יוכל להתמודד איתה ולא יבין את המשמעות של שמירה במאגר ידני, שהוא הרבה יותר מסוכן ממאגר ביומטרי.

גם הסעיף בחוק שאומר שמיליון האזרחים התמימים שכבר נתנו את טביעות האצבע שלהם יוכלו לבקש למחוק אותן אינו תקין, לדעת לשכת עורכי הדין, כי השר הגביל את הגשת הבקשות עד לתאריך מסוים. גם פה יש לחץ לא הוגן על אזרח תמים, שכל מה שהוא רוצה זה תעודת זהות חכמה.

מה קורה במדינות ה-OECD?

המסמך שהוגש מטעם הרשות הביומטרית, שנכתב בתחילת החודש, מכיל טבלת השוואות עם מה שקורה במדינות ה-OECD. הדו"ח נרכש ממכון מחקר מוסמך, שמתבסס על דו"חות של ממשלות.

המסקנה הברורה היא כי כל המדינות ב-OECD מנפיקות תעודות ביומטריות המבוססות על טביעות אצבע. אולם, מי שיקרא היטב בין השורות יוכל להבין את ההבדל הקטן: חלק לא מבוטל מהמדינות המוזכרות בדו"ח משתמשות בטביעות אצבע רק להנפקת דרכונים ביומטריים ולא דרכונים ותעודות זהות כאחד, כמו אצלנו.

ההבדל בין שני המסמכים אינו סמנטי: הנפקת דרכון היא חובה על מי שיוצא לחו"ל ולא חלה על כל אזרחי מדינת ישראל, שרבים מהם לא יוצאים את גבולות הארץ. תעודת זהות היא חובה על פי חוק שתהיה לכל אזרח ומי שלא מוציא אותה מסתכן בעבירה על החוק.

הצצה בטבלה שצורפה לדו"ח מגלה שרק 16 מתוך 34 המדינות המוזכרות בו מיישמות מאגר ביומטרי לתעודות זהות בעוד כל המדינות, למעט גרמניה, מפעילות דרכון ביומטרי. אבל גם אם נלך לשיטתם של מנהלי הרשות, אתמול קיבלנו תשובה אחרת מהמנמ"ר שלהם, שאמר שאפשר להסתדר בלי טביעות האצבע. מה שמוביל למסקנה שמאגר זה אולי דבר טוב, אבל שום דבר רע לא יקרה אם הוא לא יהיה.

השורה התחתונה: אם שר הפנים רוצה באמת לקדם את החוק ולהירשם בדפי ההיסטוריה כמי שהצליח לחלץ מהבוץ ומהבושה את אחד הפרויקטים השערורייתיים שהיו אי פעם בישראל, הוא צריך להורות כבר היום על סגירת המאגר, ולאפשר לכל אזרח שכבר נלקחו ממנו טביעות אצבע לבקש למחוק אותן מבלי לאיים עליו. בכך הוא יסלול את הדרך לקידום מימוש החזון העיקרי: הנפקת תעודות דיגיטליות לאזרחי המדינה שיתנו ערך מעבר ליכולת להזדהות. ויפה שעת אחת קודם.