להמשיך את המצוינות

לפני שבע שנים, במהלך המיתון ששרר אז במשק (מי זוכר את זה היום?), חיפשנו דרך לשיפור מצב הרוח בענף ה-IT. פלי הנמר הגה אז את הרעיון לקיים תחרות שתעודד את המצוינות בענף, שבסופה יוענקו פרסים לצוותי IT ולמנמ"רים שמיישמים או מטמיעים פרויקטים בארגונם – למרות המצב – ותורמים תרומה משמעותית לארגונם.

שבע שנים לאחר שהחלה, תחרות מצטייני המיחשוב ITAwards של אנשים ומחשבים הפכה לאירוע המרכזי בענף. שנה אחרי שנה אנו מתכנסים כדי להכתיר את פרויקטי ה-IT הטובים ביותר, כאשר הצטיינותם מתורגמת לערכים ממשיים, או במילים אחרות: לביזנס של הארגון.

נודה ונתוודה: כאשר אנו מתכנסים מדי שנה כדי להתחיל ולהכין את התחרות הבאה, עולה החשש מהיקף הפרויקטים שיגיעו, טיבם ואיכותם. בכל פעם נדמה לנו שכבר מיצינו את כל המצוינות. במרץ השנה, כאשר התחלנו לתכנן את התחרות, המיתון היה עדיין בשיאו. הערכנו אז שכמות הפרויקטים תהיה קטנה מהרגיל, אבל קיווינו שאיכותם תפצה על כך. טעינו בגדול: לא פחות מ-159 פרויקטים הוגשו השנה, ואיכותם – מצוינת! התחרות שקיימת בכל מגזר בשוק השתקפה היטב במאמצים שעשו הארגונים לשכנע את 50 השופטים שהפרויקט שלהם הוא-הוא הפרויקט המצטיין של השנה.

התחרות כוללת שלושה שלבים. השלב הראשון הוא שיפוט על סמך מצגות שנשלחות על ידי הארגונים. השופטים עוברים על כל מצגת, מנקדים אותה מתבקשים לדרג אותה בקטגוריה אליה שייך הפרויקט. לבסוף, בכל קטגוריה עליהם לדרג את שלושת הפרויקטים הטובים ביותר, ואלו הם הפרויקטים שעולים לשלב השני – במסגרתו נציגי הארגון יושבים מול חבר השופטים ומסבירים את ייחודו של הפרויקט שלהם. יעידו השופטים שמלאכתם לא הייתה קלה השנה: ברוב הקטגוריות היו הציונים צמודים ביותר. שוב ושוב נוכחנו שלמרות המיתון והצורך בקיצוצים – רוח המצוינות עדיין שוררת על הענף.

הפרויקטים שעלו לבמה באבניו ביום ה' ייצגו שנה של עשייה טכנולוגית מכל הגוונים. בלטו במיוחד השנה מצטיינים מארגונים שנחשבים ל-SMB, אבל בפועל הם גדולים מאוד. הכוונה היא, למשל, לרשת מלונות פתאל וליבואנית הרכב כלמוביל. מרגשת במיוחד היתה הזכייה של פרויקטים שבוצעו בצה"ל ובמשטרת ישראל, כמו גם הזכיות של משרד המשפטים. בכלל, נראה שהמגזר הציבורי המשיך להשקיע ב-IT ב-2009, למרות המיתון.

בתואר "אלופי האלופים" זכו שני ארגונים השנה: בנק הפועלים ושירותי בריאות כללית. הפרסים הרבים שקטפו שני הארגונים הללו, מעוררים לכל הפחות הערכה רבה. כל המצטיינים השנה מייצגים פסיפס מרתק ורחב של עשייה, יוזמה וחדשנות – שמביאים בסופו של דבר להתייעלות, חיסכון ויכולת להתמודד עם מציאות משתנה.

המדענים שרוצים הביתה

בשעה 15:00 קיבלה פרופסור עדה יונת את פרס נובל לכימיה. בתום הטקס, תחזור יונת הביתה, לישראל. פרופסור אבישי ברוורמן, ידיד אישי שלה – בעברו נשיא אוניברסיטת בן גוריון וכיום השר לענייני מיעוטים בממשלה, אמר בטקס מצטייני המיחשוב, כי יש בחו"ל 300 מדענים ישראלים שמפארים את המוסדות האקדמיים בארצות הברית ואירופה. הם מאוד רוצים לחזור הביתה. כמה מאות מיליוני שקלים מפרידים בינם לבין ספסלי האקדמיה בישראל. ברוורמן אמר שזהו חולי חמור של כל הממשלות שהיו בישראל – שלא ידעו לתת את תשומת הלב הנאותה להשקעה בהיי-טק.

יש לקוות, כי השר וחבריו לממשלה הנוכחית יצליחו לשבור את הרצף הזה ולהחזיר לישראל את המוחות המבריקים שלה, כדי שהמצוינות המקומית תמשיך לעד.