המאגר הביומטרי – ועכשיו לבג"ץ

הכנסת אישרה שלשום (ב') את החוק שמסדיר את פעילותו של המאגר הביומטרי. זאת, לאחר דיונים של שנים ומאבק ארוך, שעוד יימשך, מאחר שהעתירה לבג"ץ נגד החוק מנוסחת בימים אלה.

מנהלי המאבק הציבורי לסמן לעצמם "וי" בעצם קיומו. לאורך כל הדרך הם הבינו שהמאבק שלהם לא יבטל את החוק, ובמיוחד שנציגי הממשלה לא יוותרו בקלות על הנושא של טביעות האצבע. לאורך כל הדרך הביאו מנהלי המאגר ונציגי הממשלה נימוקים מנימוקים שונים מדוע טביעות האצבעות הן חיוניות. רק בשלבים האחרונים, כאשר הח"כים החלו להפנים את המשמעות של טביעות האצבעות והמאגר בכלל, שונתה המגמה.

הצעת החוק שאושרה מאפשרת לכל אזרח להחליט האם הוא רוצה לתת טביעת אצבע או לא. ה-"עונש" הוא שאם לא ייתן טביעת אצבע, הוא יצטרך לחדש את התעודה בכל חמש שנים במקום 10. זהו מחיר שכנראה שאזרחים רבים יהיו מוכנים לשלם.

המודעות הולכת וגדלה

אבל, כאמור, הסיפור לא נגמר. מנהלי המאבק צפויים להגיש עתירה לבג"ץ בטענה שהחוק, גם בגרסתו הרכה, הוא בעל פוטנציאל של פגיעה חמורה בפרטיות של האזרחים.

העותרים, שהשקיעו בשנים האחרונות ימים ולילות בהתנדבות, ביצעו גיוס המונים כדי לממן את העתירה, ועל פי מה שידוע עד כה גייסו 115 אלף שקלים. ההיענות של האזרחים הרבים חיממה את הלב של העותרים – לא רק בגלל המימון אלא גם בגלל העובדה שהמודעות לנושא הולכת וגדלה.

זוהי משימתם הבאה של הנאבקים נגד המאגר: לצאת בקמפיין הסברה, כאשר הדגש הוא על המילה הסברה ולא תעמולה, שיסביר לכל אזרח מה המשמעות של מתן ואי מתן טביעות אצבע.

לאורך השנים, מהרגע שהחוק עלה לדיון, נהנו מגישיו מהעובדה שרוב הציבור אדיש לוויכוח הזה. מיליון אזרחים, שהשתתפו בפיילוט הארוך ביותר שהיה אי פעם, הפקידו את היקר להם מכל בידי פקידי לשכות משרד הפנים מבלי להבין באמת מה המשמעות. הנחמה שלהם היא שבתוך חמש שנים הם יוכלו לדרוש למחוק את המאגר.

נושא נוסף שבא לידי פתרון, וגם סביבו היו הדעות חלוקות, הוא העברת הפרטים למשטרה. טביעת אצבע היא משהו שמקושר מיד עם עבריינים. מתנגדי החוק אמרו שלא ייתכן שהממשלה תהפוך יותר משמונה מיליון אזרחים לחשודים בפוטנציה רק כדי לתפוס גנבים, רוצחים או עבריינים אחרים. לא תהיה למשטרה גישה אוטומטית למאגר עד שיותקנו תקנות בעניין. עד אז, היא תוכל לבקש פרטים מהמאגר משופט מחוזי ולנמק. למעשה, החוק מקביל את הבקשה לבקשה להאזנות סתר או לביצוע פעולות סודיות.

הליך החקיקה – סימפטום לחוסר המשילות

ההתנהלות של הליך חקיקת החוק הביומטרי והזיגזג בעמדות הממשלה – שבתחילה טענה שאי אפשר בלי טביעות אצבע ולאחר מכן עשתה סיבוב פרסה והתברר שאפשר גם אפשר – הם עוד סימפטום לחוסר המשילות וחוסר היציבות בשלטון בישראל. ממשלות קמות והולכות ושרי פנים גלגלו את תפוח האדמה הלוהט הזה בכל פעם לשר הפנים הבא אחריו. עד שזה הגיע לשר אריה דרעי, שניצל את ניסיונו הפוליטי ונהנה מהמזל שהיה לו, והצליח להעביר את החוק במשמרת שלו. זאת, לאחר שכל הקואליציה חויבה להצביע בעד. אף על פי שיש בה כאלה שמתנגדים למאגר הביומטרי, לא היה להם את האומץ להצביע נגד. חלק אמנם התקזזו ונמנעו מלבוא להצבעה, אבל היו גם כאלה שהצביעו בעד.

בין אם החוק יעבור את בג"ץ ובין אם לאו, אסור לשכוח שהסיבה העיקרית למאגר היא הצמדת שבב ביומטרי לתעודת זהות חכמה. לפני שנים רבות החליט מי שהחליט שהגיע הזמן לתת לאזרחי המדינה תעודות משודרגות, אלא שהרבה זמן לא נעשה שום דבר בעניין. גם כיום, למעט משתתפי הפיילוט, אזרחי ישראל עדיין מסתובבים עם התעודות הישנות מנייר.

דבר חמור נוסף הוא שההבטחות שניתנו על ידי הממשלה שבעזרת התעודה החכמה הם יוכלו ליהנות משורה של הטבות והקלות כמעט שלא מומשו. אבל מי זוכר? בכאוס המשילותי שבו אנחנו חיים, בג"ץ יאמר את דברו, החוק ייכנס (או לא) לתוקפו ושום דבר חדש לא יקרה תחת השמש.