הטכנולוגיה שתשנה את עולם העסקים

טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) הפכה להיות בשנים האחרונות אחד הטרנדים החמים ביותר בעולמות הפיננסים והפינטק. היא תיכנס לחיינו הרבה יותר מהר ממה שהעריכו, ואפשר לומר שהיא ממש מעבר לדלת. המרחיקים לכת אומרים שמהפכת הבלוקצ'יין תעשה לעולם הפיננסי את מה שעשה האינטרנט לדואר.

כדי להבין מהו הבלוקצ'יין יש להתחיל בנקודה שאנחנו לא מודעים לה. הקדמה מאפשרת ביצוע עסקות אונליין ב-1,001 דרכים – העברות כספים דרך הנייד, המחשב האישי ובכל דרך שלא תחשבו עליה – אלא שיש תחום אחד אפור, שלא טופל עד היום: הצורך ברישום דיגיטלי מהימן של העסקות – בין אם הן מקומיות או גלובליות, שאז ייתכן שהן משלבות מטבעות שונים ברגולציות פיננסיות שונות. העברת כספים עדיין מחייבת תהליכי רישום כפולים ואפילו יותר, מבוססי ניירת או כלים שאינם מסונכרנים, באמצעות מתווכים בדרך, שבאופן טבעי יכולים לטעות או אף לרמות.

הפלטפורמה הידועה הראשונה שיישמה את הבלוקצ'יין היא הביטקוין (Bitcoin). המעניין הוא שהמערכת הפיננסית, שאינה מכירה במטבע זה כהלך חוקי, רואה בבלוקצ'יין – הטכנולוגיה שמשמשת אותו – כטכנולוגיה שתשמש גם אותם. למעשה, הבנקים נגררים לבלוקצ'יין משום שהם רואים בה עוד "טכנולוגיה משבשת". הם מבינים שאם הם לא ייקחו את ההובלה על הטרנד הזה כבר עכשיו, הגופים שכבר עושים זאת יעקפו אותם בסיבוב.

מי עומד מאחורי הבלוקצ'יין?

כמו הביטקוין, גם פה המפתחים לא ממש ידועים. ברחבי הרשת מסתובב שם קוד של אדם בשם סאטושי נאקאמוטו, אבל סביר להניח שמדובר בשם בדוי של איש או אנשים שרצו לפתור בעיה: להשלים את העסקות מאדם לאדם (P2P) בצורה בטוחה ודיגיטלית לחלוטין. זו גם הסיבה שענקיות המחשוב בעולם כבר שקועות בזה עמוק. אחת מהן היא יבמ (IBM), שהקימה מעבדות בלוקצ'יין כחלק מיחידת הענן שלה. רוב סמית, מנהל תוכניות הבלוקצ'יין של יבמ העולמית, אמר לא מכבר בראיון לאנשים ומחשבים ש-"מה שהופך את הטכנולוגיה הזו למעניינת הוא העובדה שהיא משדרת למשתמשים בה תוספת של אמינות בעסקות בין אנשים – דבר קריטי במערכת יחסים זו, וכמובן – שקיפות התהליכים, שמקטינה את הסיכונים בהונאות או טעויות".

הכול על הבלוקצ'יין – במקום אחד

כמו בתחומים אחרים, גם בבלוקצ'יין, ישראל נחשבת לפורצת דרך עולמית. ביטוי לכך ניתן יהיה לראות בכנס הבלוק'ציין של אנשים ומחשבים, שייערך ב-23 במרץ, בשיתוף בנק הפועלים וענק ההשקעות BNY Mellon, שלא מכבר חבר לשני בנקים גדולים בעולם כדי להקים פלטפורמה למטבע דיגיטלי חדש, המבוסס על בלוקצ'יין.

אבי כוכבא, חבר הנהלה ומנהל חטיבת החדשנות של בנק הפועלים. צילום: ניב קנטור

אבי כוכבא, חבר הנהלת בנק הפועלים ומנהל חטיבת החדשנות בבנק, ממובילי הכנס, אמר כי הכנס נועד לחלוק ידע ולשמוע זוויות שונות מגורמים בכירים ברחבי העולם, שיגיעו במיוחד אליו.

לדבריו, "מהפכת הבלוקצ'יין לא תיעצר בעולם הכספים אלא תהווה בסיס בטוח ויעיל להעברה של כל דבר שהוא נכס דיגיטלי, כמו חוזה מאוד רגיש וחסוי, שרוצים להעביר אותו לצד השני בצורה הבטוחה והסודית ביותר. הבלוקצ'יין מעניק את האפשרות הזו".

הוא ציין כי "בנק הפועלים נמצא בקשר עם גורמים בחו"ל, כמו BNY Mellon, וזיהינו צורך לעשות כנס כזה בהשתתפותם. אנחנו נמצאים כעת בשלב של למידה ומחקר ונשמח לחלוק את הידע הזה עם באי הכנס".

בתשובה לשאלה לגבי ההיבט הרגולטורי אמר כוכבא: "הרגולטורים בארץ ובעולם ערים לבלוקצ'יין, הם זזו קדימה ויש מדינות שכבר מדברים בהן על פתרונות בלוקצ'יין. האתגר של הממשלות הוא להבין את הנושא, ואני מעריך שבישראל המצב דומה. לכן הזמנו לכנס את חדווה בר, המפקחת על הבנקים, ואת הצוות שלה".

איך זה מתיישר עם החזון הדיגיטלי של הבנק?
"החזון הדיגיטלי שלנו לא בא לידי ביטוי רק בממשק הלקוח, אלא גם בייעול התהליכים שמניעים את העולם הדיגיטלי. הבלוקצ'יין הוא אחת הדרכים לייעל את התהליכים הפנים בנקאיים ולהביא לשירות טוב יותר ללקוח".