ה-"פרלמנטים" של דור ה-Y

אין דבר יותר ישראלי מישיבה עם ספל קפה, עיתונים ופאנל של אנשים דעתניים. ה-"פרלמנט", כפי שאנחנו מכירים אותו, היא תופעה שהושרשה בתרבות ובהוויה המקומית. ישראלים רבים חברים במעגל קרוב שנפגש אחת לכמה זמן ודן על ענייני דיומא. מדובר במעגל חברתי שעוסק בהחלפת דעות, רכילויות והתמודדות עם סוגיות בוערות בנושאים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים, טכנולוגיים, מצב הדיור, תעסוקה, פוליטיקה, תקשורת וסוגיות נוספות. בישראל כמו בישראל, ספקטרום הדיונים רחב.

הפרלמנטים הם לא תוצר של בחירות כאלה או אחרות ואין להם יו"ר או מנכ"ל. הם פשוט מהווים תחנה להתחככות בין בעלי עניין משותפים. יתרה מכך, ההיסטוריה מלמדת שברמת המקרו, לכל אחד ממשתתפי השיח יש סוג של השפעה על מעגלים רחבים יותר, ובכך השיח הציבורי דה פקטו מושפע לא אחת מרוח הדברים שמועלים בפרלמנטים ברחבי ישראל.

לא בכדי, פוליטיקאים ואישי ציבור מייחסים חשיבות לסוג זה של מפגש, בייחוד לנוכח הרשתות החברתיות, שמאפשרות הפצה רחבה הרבה יותר של עמדות ומסרים. עם השנים הנושא השתכלל ונוספו, לצד אמצעי המדיה המסורתיים, טאבלטים וסמארטפונים, שמאפשרים לאנשים להתעדכן ולהביא אל שולחן הדיונים נושאים אקטואליים.

הפרלמנטים החדשים: חללי העבודה המשותפים

אבל זה לא השינוי היחיד. מלבד האמצעים הדיגיטליים שנוספו, גם הלוקיישנים של הישיבות הללו מתחילים להשתנות. בגלל החללים המשותפים הפזורים ברחבי הארץ, הפרלמנטים עוברים שינוי משמעותי באופן האינטראקציה. לא תהיה טעות לטעון שהרביצה חסרת התכלית בבתי הקפה וההתכתשות עם דעות מנוגדות מתקרבת לקיצה. בזכות המרחב המשותף, המוגדר והמשוכלל שמספקות חברות החללים המשותפים, טובי המוחות, מאוכלוסיות מגוונות בחברה, שנפגשו בעבר ללא תכלית, נפגשים כיום לשם הנטוורקינג והיצירה המשותפת, וגם ליצירת שיח חדש והולם. אם תרצו, פרלמנט דור ה-Y – אותו דור צעיר שהביא שינויים רבים לעולם התעסוקתי של ימינו, ילידי שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20.

רומן לוי, מנכ"ל Urban Place. צילום: יח"צ

טרנד חללי העבודה המשותפים (Coworking Spaces) שוטף את המדינה, מעל ל-40 אלף מ”ר ברחבי ישראל מוגדרים כחללים משותפים לאנשים. בעולם כולו יש כ-100 אלף חללים פועלים ובמציאות המודרנית, הם מהווים לוקיישן טבעי לפרלמנטים המתחדשים, להחלפת רעיונות, להתחככות עם מוקדי כוח וליצירת קשרים ובריתות בתחומים רבים, לרבות בתחום הטכנולוגיה.

גם אם לא נפוץ מאוד הדבר, זה רק עניין של זמן עד שתתבסס ההבנה שאותה רביצה אינסופית שהייתה נהוגה בעבר הוחלפה בהתאם לרוח התקופה ושהדור הצעיר, שמוביל את המעבר הזה, פשוט מבקש לייעל את זמנו. אמרו על בני הדור הזה שהם מפונקים, עצלנים ולא מוכנים להתאמץ, אבל דווקא התפישה החברתית-שיתופית שלהם בתחום הקריירה מראה שהם עתידים להיות אלה שחתומים על הפיתוח הגדול הבא בעולם הטכנולוגיה. ניצנים לזה אנחנו רואים כבר כיום: דבר זה בא לידי ביטוי בפתיחות להתחבר עם הסביבה בצורה טבעית. ההבנה היא שהשינוי הזה, המעבר מבתי הקפה המסורתיים או מהמשרדים הרגילים אל המרחבים החדשים, צפוי להועיל לקהלים רחבים יותר ויותר.

מה זה יעשה לתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? ברגע שיש מרחב טבעי לנטוורקינג וחיבורים עסקיים, מגיע אליו הון אנושי איכותי שלשייכים אליו יש אג'נדה דומה. זה יוביל לאפקט גדול, יותר יזמים, יותר חברות. האווירה החדשה והנינוחה מאפשרת לאנשים ליצור יש מאין, לבנות ולפתח רעיונות חדשים. אין לי ספק שזהו הבון טון בקרב מי שביקרו בחללים המשותפים – הם כבר מכירים ביעילותו של המרחב לשיפור היצירתיות. אלה שטרם נחשפו לחללי העבודה המשותפים יבינו שזה רק עניין של זמן עד שנשמע על המוצר הגדול הבא שיצא ממקומות אלה.

הכותב הוא מנכ"ל Urban Place.