Big Data – ביג ביזנס

כמויות ייצור המידע מאז שפרץ לחיינו עידן הדיגיטל אי שם בשלהי העשור הקודם אינה דומה לשום דבר שהכרנו ביותר מ-50 שנים של התפתחות טכנולוגית. למעשה, 90% מכלל הדטה שייצרה האנושות נוצר בשנתיים האחרונות בלבד.

אנחנו מדברים על מידע שמקורותיו מגוונים: מיליארדי סנסורים, המהווים את התשתית להתפתחות של תעשיית האינטרנט של הדברים, ומייצרים מידע אינסופי ובזמן אמת על כל תנועה או אובייקט שנרצה – החל ממהירות הסיבוב של מנוע סילון ועד מידת הלחות של נעל התעמלות; האובססיביות של האנושות בפעילותה ברשתות החברתיות – כך לדוגמה, מדי יום נכתבים 500 מיליון מסרים בטוויטר (Twitter), וכ-300 מיליון תמונות עולולת לפייסבוק (Facebook), כאשר גם כאן המספרים גדלים כל הזמן; הגידול בטרנזקציות מסחר מקוונות – כך לדוגמה בימי השיא מספר המכירות המקוונות באתר אמזון (Amazon) לבדו עומד על למעלה מ-600 לשנייה; כמויות המידע שמייצרות רשתות הסלולר – מיליארדים של רשומות דיגיטליות הנוצרות מדי שעה. ובכלל – כמעט כל תנועה או תזוזה אנושית מייצרת רישום דיגיטלי במערכות כאלה או אחרות, חלקן משקפות פעולה שהייתה והסתיימה, חלקן משקפות דפוס פעילות, ואחרות יכולות ללמד אותנו על צפי לפעילות עתידית, בין אם על ידי פרט ספציפי או על ידי קבוצה.

צבר אינסופי זה של מידע הוא הבסיס להתפתחותו של קונספט ה-Big Data – נתונים הזורמים ממקורות רבים, שאינם בהכרח מאורגנים לפי שיטה מסוימת, בכמויות גדולות, באיכויות שונות, ובפורמטים מגוונים.

אחת הסקסיות והמעניינות בשוק העבודה

האתגר באחסון ובניהול של כמויות דטה אלו, הצורך לנתח את המידע – ועדיף בזמן אמת או קרוב לזמן אמת, ולהפיק תובנות מאגמי המידע החדשים ואלו שכבר קיימים בארגון, כל אלו היו המנוע שדחף ליצירתה של תעשיית ה-Big Data. וכאן המקום לומר – התעשייה הזו פורחת ככל שהארגונים נאלצים למצוא את הפתרונות לאתגרים החדשים שעידן הדיגיטל מציב בפניהם.

כך לדוגמה, חברת המחקר SNR Research העריכה לאחרונה את היקף שוק ה-Big Data בכ-57 מיליארד דולר, והצפי הוא לצמיחה של 10% לשנה, כך שבשנת 2020 היקף השוק של ה-Big Data יגיע לכ-76 מיליארד דולר. הדו"ח גם מצביע כי כ-30% מתכולות העבודה של תחום ה-Big Data יעובדו באמצעות פתרונות מבוססי ענן, בעיקר מהסיבה שארגונים ינסו להימנע מהשקעה והקמה של תשתיות Big Data יקרות או מורכבות. השימושים בפתרונות Big Data יהיו מגוונים – החל מזיהוי הונאות, ניהול לקוחות, מחקר ביולוגי ועוד.

גידול זה בהיקפה של תעשיית ה-Big Data מקבל חיזוקים ממקורות נוספים. כך לדוגמה, הביקוש למומחי Big Data נמצא בעלייה מתמדת, ועם הביקוש גם עלויות העסקתם של מומחים בתחום נמצאות בעלייה. למעשה, המשרות בתחום מדורגות בבריטניה כ"אחת הסקסיות והמעניינות בשוק העבודה", והן נחשבות מתגמלות במיוחד.

עלות העסקתו השנתית של מהנדס או מפתח בכיר המתמחה בתחום ה-Big Data מגיעה ל-80 אלף ליש"ט – 372 אלף שקלים; אנליסט מידע (data scientist) עלות העסקתו עומדת על 82.5 אלף ליש"ט – 384 אלף שקלים; מנהל תחום אנליטיקה עלות העסקתו מגיעה ל-97.5 אלף ליש"ט – 453 אלף שקלים; ובשיא עומדת עלות העסקתו של ארכיטקט מידע ראשי (Chief Data Architect) העומדת על 125 אלף ליש"ט – 582 אלף שקלים.

לא לדחות למחר

מגמות אלו של גידול הביקוש לפתרונות ויישומי Big Data נתמכות גם בסקרים ומחקרי שוק אותם מבצעות החברות ומכוני המחקר ברמה העולמית והמקומית. כך לדוגמה, בסקר שביצעה Talend עולה כי ארגוני האנטרפרייז חשים כיום רמה גבוהה יותר של נוחות בשימוש ביישומי Big Data מבעבר, וש-80% מהארגונים באירופה מתכננים לבצע לפחות יישום אחד של פרויקט Big Data במהלך 2017.

שיעור זה הוא כמעט כפול מכמות הארגונים שהשיבו שבכוונתם ליישם Big Data לשנת 2016. מספרים אלו תואמים גם את ממצאי חברת המחקר המקומית STKI, שציינה בדו"ח השנתי האחרון שלה כי בישראל 76% מהארגונים דיווחו שהם מבצעים או מתכננים לבצע פרויקט Big Data או אנליטיקה במהלך שנת 2017.

לסיכום, הארגונים מכירים בחשיבות של ניתוח המידע שנאגר ונמצא ברשותם. הם רואים ערך עסקי רב בניתוח המידע והפקה של תובנות ממנו. המפתח להצלחת הטמעה של טכנולוגיות Big Data בארגון צריך לגעת בשני מימדים עיקריים. הראשון נוגע למימד הטכנולוגי – זה מחייב ארגונים כבר היום, לא לדחות למחר, את הבחינה של תשתיות Big Data שיתמכו בשילוב של יישומי Big Data ואנליטיקה מתקדמת מבוססת מידע בארגון.

השני נוגע למימד האנושי – Big Data הוא מקצוע ופרקטיקה בפני עצמה, וזה מחייב ארגונים לבנות את התשתית הארגונית והאנושית המתאימה כדי לתמוך בכניסת הארגון לתחום. שני המימדים – הטכנולוגי והאנושי – צריכים להימצא גבוהים בסדרי העדיפויות של המנמ"ר, ועליו לגייס לטובתם תמיכה נוספת מתוך הארגון – מקרב הנהלת הארגון והמשתמשים העסקיים שלו. כי כאן חשוב שייאמר בצורה גלויה וכנה – במידה והמנמ"ר לא יוביל את המגמה של שילוב יישומי Big Data בארגון בצורה פרואקטיבית, אזי הוא ימצא את עצמו נגרר לתוכה על ידי המשתמשים העסקיים שלו בארגון, אלא שאז הדבר ייעשה בצורה לא סדורה, לא מתוכננת ולא מנוהלת.

הכותב הינו מנכ"ל aQurate, מקבוצת UCL, נציגת Talend בישראל, המתמחה בפיתוח פתרונות לניהול מידע, אינטגרציית נתונים ותשתיות Big Data.