האם יש לבטל את החוק לעידוד השקעות הון?

בעד (עם הסתייגות שלפיה צריך לתקן את החוק): ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת

אין לי ספק שבעקבות מה שקרה עם טבע, החוק לעידוד השקעות הון חייב להיבדק. זה חוק בן כ-50 שנים ואחרי תקופה כל כך ארוכה, צריך לרענן אותו ולראות האם הוא תואם ומתכתב עם המציאות הכלכלית של היום. המציאות הנוכחית אינה זו שהייתה לפני עשור, קל וחומר לפני 20 שנים וצפונה.

רבים מאתנו מלינים למה המדינה נותנת כספים, למשל במקרה של טבע, רק שאנחנו שוכחים שבכל פעם שמגיעה חברה, בוודאי חברה מהשורה הראשונה בעולם ובוודאי כשהיא באה בתקופה שבה המדינה זקוקה להשקעות, היא גם נותנת ותורמת לכלכלה הישראלית. ב-25 השנים האחרונות הייתי עד להרבה ויכוחים מה צריך לתת לחברות כדי שיגיעו לכאן. בסוף נותנים הכל, כי כשבא משקיע ורוצה להשקיע כסף וליצור מקומות עבודה – מה שיוצר תעסוקה נוספת 'בסביבה' – המדינה בסוף אומרת כן.

לדעתך, מתן כסף רב למעט חברות גדולות זה דבר טוב?
בסוף, אין הכרעה בשאלה הזאת. זה יותר עניין של תקופה. למשל, כשאינטל (Intel) באה לקריית גת, היא הייתה שוות ערך להרבה מאוד עסקים קטנים שהיו מוקמים באותו תקציב ובנוסף, נתנה מענה לאזור שלם. אין ספק שעסקים קטנים הם אחד העוגנים החשובים ביותר בכלכלה וצריך לעודד אותם, אבל זה לא חד ערכי, אלא תלוי תקופה ואזור.

האם העובדה שהמונח פריפריה הורחב מאוד כך שגם חברות שפועלות באזורים קרובים יותר למרכז, כמו יקנעם, מקבלות את ההטבות לא עיקרה את החוק?
במידה רבה בוודאי. המדינה לא עמדה בלחצים של ראשי רשויות מקומיות ופגעה בפיזור של המפעלים – רצינו שהם יהיו בהרבה מקומות ולא כולם ירוכזו במרכז הארץ.

יקנעם היא דוגמה טובה, כי זו הייתה עיירה אפרורית על סף התרסקות אחרי התמוטטות סולתם ובא ראש עיר עם גישה אחרת, שקיבל רוח גבית מממשלת רבין – מה שהביא למצב שכיום מחשיבים אותה למרכז הארץ. אבל מה שהיה נכון ליקנעם לפני 20 שנים לא נכון כיום ומה שנכון לה כיום לא בטוח שיהיה נכון בעוד 20 שנים. צריך להסתכל על זה כתלוי אירוע ותלוי זמן.

נגד: ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית

קיים ויכוח מאוד ישן לגבי מה צריכה להיות מטרתו של החוק לעידוד השעות הון, בין אלה שחושבים שהחוק צריך לתת הטבות מפליגות, בסדרי גודל מאוד גדולים, לקונצרנים רב לאומיים כגון טבע או אינטל, לאלה שבעד פיזור משאבים.

הטענה של המצדדים היא שקונצרן רב לאומי שמשקיע בארץ יוצר הרבה מקומות עבודה ופעילות כלכלית מעבר לזו של החברה עצמה – וזה מיטיב עם עוד ענפי משק ולא רק עם זה שהקונצרן פועל בו.

התפיסה האחרת אומרת שהיה יותר טוב לפזר את המשאבים האלה ולהעניק הטבות למפעלים בינוניים וקטנים, וגם לעצמאיים, לפזר את הסיכון, בטענה שאם קונצרן רב לאומי נופל, זה יוצר משבר לאומי. ולראייה, זה כמעט מה שהיה במקרה של טבע. מה עוד שהעסקים הקטנים והבינוניים הם אלה שיוצרים את רוב רובם של מקומות העבודה – כ-35 אלף מקומות עבודה חדשים מדי שנה.

אנחנו בהחלט סובלים מהתוצאה של המהלך שנעשה עם טבע, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, וצריך לעשות חשבון נפש אם זו לא הייתה טעות. תאר לעצמך שאת 22 מיליארד השקלים ואת כל ההטבות שטבע קיבלה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון המדינה הייתה משקיעה בעסקים קטנים ובינוניים. המשק היה נראה אחרת לגמרי.

אם כך, לדעתך צריך לבטל את החוק כליל?
"לא, כי גם לחברות כמו טבע מגיע – אבל בפרופורציות. צריך ליצור כלים עבור עסקים קטנים ובינוניים, שהם המנוע העיקרי של המשק וקשה מאוד להשיג עבורם תמיכות משמעותיות כתוצאה מהחוק לעידוד השקעות הון. מאוד קשה לשנות את החוק הזה, כי הוא בנוי טלאי על טלאי, ומדובר בג'ונגל של חוקים, תקנות ורבדים שהצטברו במהלך השנים, ולכן צריך ליצור כלים חדשים לגמרי ולהפנות אליהם משאבים – גם על חשבון החוק לעידוד השקעות הון הקיים. למשל, לתת פטור ממס לשלוש ששנים לעסקים חדשים, שרק נולדו, ולהגביר את ההכשרות המקצועית והפיננסית. לתת לעסקים קטנים רשת בטחון פיננסית עם אשראים זמינים וזולים.