מה היו מילות השנה ברשת?

2017 הייתה שנה גם של מילים ומונחים, שחלק גדול מהם נולד ברשת. עקב מקומה המרכזי של הרשת בחיים שלנו, הרבה מהמילים החדשות והבולטות – בין אם סלנג או כאלה שקשורות לדברים שקורים בחדשות – נולדות בה ויוצאות ממנה לאחר מכן, גם לאמצעי התקשורת האחרים ולציבור הכללי. בחרתי להקדיש את סיכום השנה שלי לכמה מהמילים האלה, שרובן הפכו לנחלת הכלל ונכנסו לסלנג שלנו.

MeToo#
ההאשטאג הזה הוא, לפחות בעיניי, מילת השנה ברשת. האשטאג שנולד מווידוי אחד של שחקנית אחת – אליסה מילאנו, שביקשה מנשים אחרות: "אם הוטרדת מינית או הותקפת – כתבי MeToo# כתשובה לציוץ זה" – ומשם הפך לסערה שעברה על הרשת, ובכלל. כפטריות אחרי הגשם החלו נשים – וגברים – לספר את סיפוריהם ולשתף באלימות המינית שעברו, מהטרדות ועד פגיעות פיזיות של ממש.

If you’ve been sexually harassed or assaulted write ‘me too’ as a reply to this tweet. pic.twitter.com/k2oeCiUf9n

— Alyssa Milano (@Alyssa_Milano) October 15, 2017

הקמפיין הזה, שנדמה שהוא היה אתנו כל השנה אבל החל רק לפני כחודשיים וחצי, הביא ל-"הפללתם" הציבורית של כמה מפורסמים, בהם המפיק ההוליוודי הארווי וויינסטין (במקרה שלו זה החל בכתבה עיתונאית אבל התפשט מאוד ברשת), קווין ספייסי, העיתונאי צ'ארלי רוז, הקומיקאי לואי סי קיי ועוד. בארץ הועלו בהקשר זה, בין היתר, שמותיהם של גבי גזית, שהושעה משידור, ושל נתן זהבי, שטען שההאשמות נגדו על תקיפה מינית הן שקר וכזב, ותבע את העיתונאית הדס שטייף, שסיפרה ברשת את סיפורן של הנשים שטענו שתקף אותן.

קמפיין MeToo# מעיד כאלף עדים על כוחה של הרשת להניע מהפכות ולשנות מציאות, במקרים מסוימים. זה קרה בניסיונות – מוצלחים או לא – לבצע מהפכות פיזיות כמו האביב הערבי והמהפכה הירוקה באיראן, וגם בתחומים חברתיים כמו המחאה החברתית בישראל של 2011 או בקרב להט"בים, שהרשת הביאה ליותר חשיפה וקבלה שלהם. בחודשים האחרונים זה קורה עם העלאת המודעות להטרדות ולתקיפות מיניות, ולצורך להילחם בהן.

פייק ניוז
המילה הזו לא נולדה השנה, אבל בהחלט צברה השנה תאוצה, בעיקר בגלל דונלד טראמפ מזה ושלטונות רוסיה מזה.

כך, הקרמלין מואשם שהפיץ פייק ניוז וקנה מודעות בפייסבוק (Facebook), בגוגל (Google) ובטוויטר (Twitter) לקראת ולאחר הבחירות בארצות הברית – לפניהן נגד המועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, ואחריהן כדי לערער על הלגיטימיות של טראמפ וניצחונו. הדבר הגיע לכדי חקירה בקונגרס האמריקני.

טראמפ טען באינספור ציוצים באמצעי התקשורת החביב עליו, טוויטר, שאמצעי התקשורת האחרים מפיצים פייק ניוז אודותיו. בעקבות זאת הוא אף ייסד מהדורת "חדשות אמיתיות" ברשת הציוצים. "חביבים" עליו במיוחד ברשימת אמצעי התקשורת ה-"שקרניים" שלו הם ה-CNN והוושינגטון פוסט (Washington Post) של ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד אמזון (Amazon). כך, למשל, טען הנשיא האמריקני ביוני האחרון ששתי החברות של בזוס לא שילמו "מסי אינטרנט", ואף המציא האשטאג לצורך כך – AmazonWashingtonPost#. רבים ניסו להבין למה טראמפ מתכוון במינוח הלא מוכר "מסי אינטרנט". ניסיונותיהם עלו בתוהו, כמו במקרה שיתואר בחלק הבא.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית וההאשמות של טראמפ לא היו המקרים היחידים שנקשרו באחרונה סביב פייק ניוז. בתחילת אוקטובר פורסם כי היו גורמים – בפרט גורמי ימין קיצוני – שהפיצו חדשות מזויפות ברשתות החברתיות ובגוגל על הטבח שאירע בלאס וגאס, בהן שהיורה הוא "שמאלן קיצוני שמאוהב במגישת טלוויזיה שמתנגדת לטראמפ" ו-"דמוקרט חברתי". לאתרים הגדולים לקח זמן רב עד שהסירו את החדשות המזויפות הללו.

Covfefe
את ה-"מילה" הזאת ניתן להגדיר כמילה התמוהה של השנה. מקורה בציוץ שפרסם טראמפ נגד התקשורת, ב-31 במאי. הוא כתב בו: "למרות הסיקור השלילי העקבי בתקשורת covfefe". בלי המילה הזאת, נדמה שאף אחד לא היה ממש מתייחס לציוץ הזה של טראמפ, או שהיחס אליו היה כאל עוד ציוץ של האיש נגד התקשורת האמריקנית – וכאלה, כפי שכתבתי בחלק הקודם, יש רבים. אלא שהמילה המוזרה הסעירה את מוחם של פוליטיקאים ועיתונאים רבים, שניסו להבין מהו פשרה. הבית הלבן לא סיפק מידע על כך והדובר, שון ספנסר, רק אמר ש-"הנשיא וקבוצה קטנה של אנשים יודעים בדיוק למה הוא התכוון".

הציוץ המפורסם של טראמפ

בעקבות הציוץ הגיש חבר בית הנבחרים האמריקני מייק קואיגלי את הצעת "חוק covfefe", שמבקש להכפיף את הציוצים והפרסומים האחרים של נשיא ארצות הברית במדיה החברתית לחוק, ומדינת ג'ורג'יה אף הגדילה לעשות ואסרה על השימוש במילה.

טראמפ, אגב, התבדח על הציוץ לאחר פרסומו – בציוץ נוסף, כמובן, בו שאל: "מי יכול לנחש מה הפירוש של covfefe? תיהנו!"

סטורי
המילה האחרונה בסקירה זו לא הומצאה השנה, אולם השימוש בה התעצם מאוד ב-2017 – לנוכח הגידול בשימוש בסטוריז ולנוכח הקרב (שנדמה שכבר הוכרע) בין ממציאת הסטוריז, סנאפצ'ט (Snapchat), לרשת שהצליחה לרשת את מקומה כמובילת התחום, אינסטגרם (Instagram) של פייסבוק. היא עשתה זאת בין היתר על ידי מה שנראה כהעתקה מהיריבה.

הקרב על התואר "מלכת הסטוריז" הוא דרך מרכזית בניסיון של פייסבוק להביא אליה את קהל הילדים ובני הנוער, שהלך בשנים האחרונות לכיוון סנאפצ'ט ולמקומות אחרים. פייסבוק אמנם ממשיכה לעלות עוד ועוד – הן מבחינת המשתמשים והן בשורת הרווח – אבל היא לא יודעת שובע ורוצה להעמיק את שליטתה בעולם. היא זיהתה כבר לפני כמה שנים שהשירותים שלה פחות קורצים לקהל הצעיר, ולכן רכשה את אינסטגרם וייסדה בה את הסטוריז. לאחר מכן היא השיקה את שירות הסיפורים גם ברשת החברתית האם.

ניצחה את סנאפצ'ט ב-"זירת" הסטוריז. צילום: PixieMe, BigStock

מדובר, למי שלא יודע, בסרטונים קצרצרים, שאלה שמעלים אותם מתעדים כך את חייהם, או לפחות את הרגעים בחייהם שהם רוצים שאחרים יראו. הדבר מעמיק את ההתמכרות של הגולשים לרשתות החברתיות בכלל ולאינסטגרם, לפייסבוק ולסנאפצ'ט בפרט, והופך את מקומות הבילוי, מקומות העבודה ובעצם כמעט את כל המקומות לעוד יותר מצולמים. הבית, המשרד או בית הקפה השכונתי הופכים ל-"סטים" של צילומים, הרבה יותר טבעיים מאלה שיש בהוליווד.

הסטוריז מייצגים תופעה חברתית רחבה ומרתקת, בעלת השלכות רחבות וכזו שאפשר לכתוב עליה הרבה. אציין רק כמה נקודות מרכזיות: הסטוריז עונים על הצורך של רבים מאתנו בהצצה אל חייהם של אחרים, ולצורך של אלה שמעלים אותם בתשומת לב. הם מטשטשים בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי, ובעצם הופכים את המרחב הפרטי של אנשים מסוימים (או מה שהם רוצים ממנו) לנחלת הכלל. בעצם, סטורי ומילים אחרות – סלפי, למשל – הולכות ודוחקות את מקומן של מילים כמו פרטיות או אינטימיות. גם אם זה מרצון.