"בזכות ההיי-טק – העולם חווה ישראליזציה"

במלאות 70 שנים למדינה, ביקשנו, במערכת אנשים ומחשבים, ממנמ"רים ובכירים נוספים בעולם ההיי-טק לענות על שאלון, שעוסק בהם באופן אישי ובהיי-טק הישראלי בכלל. ביקשנו מהם לספר על ההישגים והפרויקטים הבולטים שביצעו בתפקידיהם, ולחזות מה יהיה בעתיד הענף. המשיב הפעם הוא מולי צפריר, ראש אגף מחשוב ומערכות מידע באוניברסיטת חיפה. בשירותי הצבאי הוא שימש ראש ענף תשתיות IT בחיל המודיעין, לאחר כ-20 שנות שירות במגוון תפקידים בתחום זה ביחידה 8200.

מהו הוותק שלך בתעשייה האזרחית?
"לאחר השירות הצבאי הקמתי את חטיבת תשתיות ה-IT בבורסה בתל אביב. במסגרת זו הייתי אחראי על מגוון תפקידים בתחום – החל מרצפת חדר הייצור ועד האחריות לתשתית מערכות המסחר והבק אופיס. בנוסף, ניהלתי את תחום המערכות הארגוניות, שכלל את אתרי האינטרנט ואת מערכות ה-CRM וה-ERP של הבורסה".

מהי השכלתך הרלוונטית?
"אני בוגר תואר שני (MSc) במדעי המחשב מאוניברסיטת בר אילן (ועוד תואר שני במדעי המדינה – בשביל הכיף), ומשלים בימים אלה לימודי MBA במנהל עסקים".

כמה זמן אתה בתפקיד הנוכחי ומה אתה עושה במסגרת תפקידך זה?
"אני משמש מזה כמעט שלוש שנים כראש אגף מחשוב ומערכות מידע באוניברסיטת חיפה. במסגרת זו, אני אחראי לכלל מערך המחשוב של האוניברסיטה: מערכת סאפ (SAP) רחבה, כולל מודולים אקדמיים ייחודיים; מערך שיווק מבוסס SAP CRM, תשתיות BI מתקדמות; רשת תקשורת מתקדמת ברוחב פס גבוה במיוחד – 40 ג'יגה-ביט – ואינטרנט רחב של 10 ג'יגה, שמכילה אלפים רבים של נקודות קצה; מערכות מידע לשימוש הסגל והסטודנטים; אלפי אתרי אינטרנט; ועוד.

איך הייתה ההתחלה?
"קודמי שימש בתפקידו כמעט 20 שנים והקים את מערך המחשוב העצום של האוניברסיטה ואת מערך הסאפ מהראשונים בישראל, והיה הראשון שהטמיע מודולים אקדמיים. עם כניסתי לתפקיד הכרזתי על התנעתו של 'הדור הבא' – התאמת מערך המחשוב לאלפי אנשי סגל בני דור ה-Y וסטודנטים בני דורות ה-Y וה-Z, שמצפים לקבל עולם דיגיטלי מלא ובאיכות גבוהה".

מה הפרויקט הכי משמעותי שהיית מעורב בו?
"מדובר בשני פרויקטים: השנה סיימנו פרויקט של מחשוב מחדש של מערך השיווק באוניברסיטה, כולל התאמה מחדש של אתריה, לצד מערך CRM משולב מוקד טלפוני משולב CRM (קרי, CTI). אולם, הפרויקט הגדול והמשמעותי ביותר עדיין בעיצומו: אנחנו נמצאים בתהליך רב שנתי מאתגר של הגירת כלל מערך בסאפ באוניברסיטה לתשתית S/4HANA מתקדמת ובמסגרתה ישולבו מגוון המודולים הפיננסיים החדשים של סאפ. ההגירה במתכונתה זו הינה הראשונה מסוגה בישראל, ומעורבים בה מספר רב של חברות ועשרות עובדים מכלל המערכים באוניברסיטה, כולל, כמובן, אנשי המחשוב.

מהו התפקיד הכי משמעותי שמילאת לפני תפקידך הנוכחי?
"אני חושב שהתפקיד שהיווה עבורי את קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר היה דווקא תפקיד ביניים – ראש מדור ה-IT ב-8200. באותה התקופה, היינו בין הראשונים שהתמודדו עם מערכי אחסון בהיקפי פטה-בייטים, וביצענו הטמעה ראשונית של מערכי VMware עצומים ועשרות מסדי נתונים בביצועים חריגים. כל זאת, לצד התנעת פתרון BCP – מושגים שהפכו עם השנים למובן מאליו, אך היוו אז את חוד הטכנולוגיה".

במלאות 70 שנים למדינה, מה לדעתך התרומה של ענף ההיי-טק לכלכלה ולחברה בישראל?
"בסוך שנות ה-60 שר אורי זוהר: 'הראש היהודי ממציא לנו פטנטים'. העובדה ש-50 שנים אחרי זה כל העולם מבין את זה אומרת הכל. אנחנו נמצאים בפתחה של המהפכה התעשייתית הרביעית – מהפכה של רובוטים ואינטרנט של הדברים, שישפיעו על כל תחומי החיים. בניגוד למהפכות התעשייתיות שקדמו לכך, הפעם אנחנו נמצאים בקדמה: אם פעם זו הייתה אמריקניזציה, אפשר לומר שהעולם חווה ישראליזציה".

אילו אתגרים עומדים בפני הענף וכיצד היית ממליץ לטפל בהם?
"אני חווה קושי רב באיתור עובדים במגוון רחב של תחומי המחשוב. העובדה שגם בתחום המחשוב ניאלץ להסתמך על עובדים זרים אינה בריאה. יש מקום, בעשור השני של המאה ה-21, להתייחס כבר בבתי הספר למקצועות המחשוב השונים – לפצל בין הכשרה בתחומי התשתיות, אבטחת המידע והפיתוח. בדרך זו נבטיח, כמדינה, שבכל תחום ותחום יהיו אנשי המקצוע הטובים ביותר".

האם ישראל תמשיך להיות מדינת החדשנות גם בחגיגות ה-100?
"אני מאמין שהמוח האנושי ימשיך להמציא לנו פטנטים, אבל יש משמעות למסה. חייבים לדחוף כמה שיותר תלמידים למסלולי הלימוד הטכנולוגי. המציאות הנוכחית לא מבטיחה זאת – אני חש שאחוזים ניכרים מבני הנוער מסתפקים בהישגים בינוניים. חייבים להחזיר את המצוינות לתרבות, אחרת נאבד את הבכורה – ולאו דווקא בעוד 30 שנים".