על היי-טק, ים ומה שביניהם

לפני כמה ימים שבה לארץ מבריטניה משלחת של שלוש קבוצות שייטים על סירות מפרש, לאחר שלושה שבועות של שהייה עליהן. בראש הקבוצה עמד ארז בן ישי, תא"ל (מיל') בחיל האוויר, בעברו מנהל בכיר בהיי-טק וכיום הבעלים והמאמן הראשי של בית הספר לשייט Ocean, הפועל בתל אביב. בין קורס אחד לשני, מבלה בן ישי זמן רב בשייט על ספינות מפרש, וכבר הספיק לחצות חצי עולם יותר מפעם אחת.

בין שייט לשייט, שמענו מפיו על עברו הטכנולוגי, על ההווה הימי שלו והאתגר המרכזי לתקופה הקרובה: גיוס צוותי שייט ישראליים להשתתף במרוץ היאכטות הבינלאומי קליפר, שיתחיל ב-2019 ויסתיים ב-2021 – ויקיף את כל הגלובוס. התחרות היא לחובבי סירות ולא למקצוענים, ובן ישי, שכבר עשה את זה פעם אחת, החליט שלתחרות הבאה הוא מגיע עם 78 ישראלים שיעברו הכשרה אינטנסיבית על מנת לייצג את ישראל בכבוד. אם תרצו, תחרות קליפר היא האולימפיאדה של סירות המפרש.

ספר קצת על עצמך ועל עבר ההיי-טק שלך.
"לאחר שחרורי מחיל האוויר, שם שירתתי 15 שנים, נסעתי לארצות הברית כדי לעשות דוקטורט בתחום המיקרו-אלקטרוניקה. ב-1995 הקמתי חברה לייעוץ בתחום זה ואחר כך התגלגלתי לתחומים שונים בענף ההייטק. בין היתר, הייתי מנהל הטכנולוגיות הראשי של RIT והשתתפתי במיזמים אחרים בעולם ההיי-טק".

איפה תפס אותך חיידק השייט?
"לגמרי במקרה. כשהייתי בחיל האוויר, החליטו לתת לי צ'ופר ושלחו אותי לקורס שייט של הצי האמריקני, למפקדי ספינות במשקל של עד 3,000 טון. זו הייתה חוויה לא פשוטה, במילים עדינות, אבל כנראה אז החל לקנן בי החיידק לים, לשייט אתגרי. בתוך זמן קצר סיימתי את הקורס".

ומאז הים ואתה נפגשים בכל כמה חודשים?
"הימרתי את הרישיון הצבאי לאזרחי, ובפעם הראשונה בחיי חציתי את האוקיינוס האטלנטי במפרשית, במזג אוויר סוער. בארץ עשיתי רישיון לשייט על סירות מפרש, ומאז אני שט בכל שלושה חודשים".

מתי נחשפת למרוץ הקליפר?
"השתתפתי בו בפעם הראשונה ב-2001 וזו הייתה חוויה בלתי רגילה. התחרות נמשכת שנתיים וכוללת שמונה צוותים שמקיפים את הגלובוס. כעת אני רוצה לגייס קבוצה ישראלית שתשתתף במרוץ ואף תנצח בו.

ישראל תידרש להעמיד שמונה צוותים שישוטו מסביב לעולם, כל צוות עם בין 18 ל-20 איש, שאמורים לשוט במהירות של 25 קשר במימי האוקיינוס. מעבר לחוויה, זו הזדמנות נהדרת לתרום לשיפור תדמיתה של ישראל. לתחרות יש רייטינג ענק בכל העולם וזו הזדמנות שאסור לפספס".

מה המיוחד במרוץ הזה לעומת מרוצים אחרים?
"ענף השייט נשלט על ידי שייטים מקצוענים שמממנים אותם חברות ענק, עם תקציבים של מיליונים. זה מה שקרוי ספורט לאלפיון העליון. קליפר הוא בדיוק ההיפך: מרוץ פתוח לכולם, אבל נדרשת הכשרה מתאימה של כחודשיים-שלושה".

בין גיחה אחת לים לשנייה, אתה גם מלמד ומרצה בתחום השייט.
"אני מורה לשייט מ-2013, בבתי ספר ימיים, ובנוסף, יש לי בית ספר משלי להכשרת סקיפרים, בתפיסת לימוד ייחודית, שכוללת מינון גבוה ביותר של שייט מעשי, על סירת מפרש. לצערי, רמת ההכשרה לשייט בארץ אינה טובה, יש בתי ספר פרטיים ואין פיקוח. בימים אלה אני עומד לסיים את המחזור ה-12. עד היום סיימו 108 איש ו-10 כבר רכשו סירות מפרש".

על אף שזה ספורט לחובבנים, נדרש בו לא מעט כסף.
"נכון. אני פועל בתחום הזה ומקווה לגייס כספים ממקורות שונים, ומזמין גם חברות היי-טק לשלוח נציגים לתחרות ולתרום, מאחר שזהו אחד האירועים הכי מיוח"צנים בעולם. אני מקווה שגם משרדי ממשלה יבינו את הפוטנציאל של זה ויסייעו. אין סיבה שישראל, שמצטיינת בכל כך הרבה דברים, לא תהיה שם".

האם יש הקבלה בין היי-טק, עסקים ושייט?
"השייט הוא ספורט אתגרי שדורש יוזמה, נחישות ויכולת לעמוד במשימות, כפי שנדרשים בעסקים בכלל ובהיי-טק בפרט. צריך כוח רצון ונכונות. בכלל, שהייה על סירה היא גם חוויה מגבשת, היא הדבר הכי מוחשי של עבודת צוות, בתנאים לא רגילים, בים, וזו גם הקבלה מתאימה להיי-טק. מה גם שזה מתאים לאופי הישראלי. בין יתר הפעילויות שלי, אני עושה שייט גיבוש לאנשי מכירות על סירות מפרש, וזה מוכח כעובד ומצליח".