ירושה חשובה לממשלה הבאה

ההודעה שפורסמה על סיום המכרז למתן שירותי ייעוץ למשרדי הממשלה לא יצאה בעיתוי מקרי. אף על פי שהמכרז יצא בספטמבר 2008, עשו כל הצדדים את הכול כדי לסיימו במהירות, להספיק להוציא אותו עוד לפני סיום כהונתה של הממשלה הנוכחית.

מדובר, למעשה, במכרז מסגרת, שבו נבחרו מספר חברות, כל אחת מומחית בתחומה, להגיש שירותי ייעוץ וארגון למשרדי הממשלה – כל ממשלה שתקום. במקביל, נעשתה עבודת מטה מקצועית ומורכבת ביותר בראשותו של רענן דינור, המנכ"ל היוצא של משרד ראש הממשלה. בשנתיים האחרונות נתבקשו כל המשרדים להכין תוכניות עבודה מסודרת לשנה או יותר. פעם בשנה נפגש פורום המנכ"לים בראשותו של דינור ודן בתוכניות, שעברו בקרה והערות ופורסמו בציבור. חברות הייעוץ שזכו, בהן מטריקס ואמנת, הן חברות ותיקות שצברו ניסיון רב בייעוץ ותהליכים ארגוניים.

משרדי הממשלה נמצאים בעשור האחרון בתהליך של מהפיכה בתפיסת השירות ובתפיסת תפקידם. ממשרדים שבהם האזרח הוא זה שצריך לשרת אותם, או זה שצריך להגיד תודה שמישהו בכלל משיב לו – הם הופכים ללשכות שירות שהאזרח הוא הלקוח שלהן. הסיסמה "האזרח לפני הכול" אינה רק סלוגן של ממשל זמין, שכל מי שמעורב בנושא מכיר אותו, אלא חלק מתפיסת עולם. במהפיכה הזו יש שני שחקנים מרכזיים: הטכנולוגיה, על מרכיביה השונים – החל מפרויקט מרכבה, דרך ממשל זמין וכן הלאה, והשחקן השני הוא השקיפות כלפי הציבור במידע, בתוכניות לטווח ארוך ובשירותים רבים ככל האפשר, שיאפשרו לאזרח הקטן כמה שפחות לראות את זיו פניו של הפקיד העסוק במשרדי הממשלה.

זה מביא אותנו אל נקודת המוצא: כאשר אישרה הממשלה את פרויקט מרכבה, לפני כ-10 שנים, הצביעו השרים לא בעד פרויקט טכנולוגי זה או אחר, כאשר איש מביניהם כלל לא הבין במה המדובר, אלא בעד שיפור השירות לאזרח. אם תרצו, זו הייתה הברקה של מוחות יצירתיים שידעו למכור מוצר מסורבל, יקר, מורכב מאין כמוהו ומפחיד, תחת העטיפה של שיפור השירות לאזרח. עוד לא נמצא השר או הממשלה שבר מפלגה מתנגדת לאשר תקציב לשיפור השירות לאזרח. כמובן שזו לא הייתה הצעה בעלמא, אלא החלטה שהביאה לתוצאות. לא כפי שכולנו ציפינו, לא בקצב הנכון – אבל הביאה.

גלגלי הטכנולוגיה הניעו את יתר התהליכים הפנים ארגוניים בתוך המשרדים. אפשר להניח שמלאכתו של דינור לא הייתה קלה. ממשלה אינה עובדת בתורה היררכית כמו ארגון עסקי. כל משרד הוא ממלכה בפני עצמה. קיימת חובת תיאום בין המשרדים, קיימות סמכויות על – אבל בפועל, כולם מכירים את המציאות.

המכרז אינו סוף הדרך ולא מסיים שום תהליך. הוא מעמיד בפני 220 משרדי הממשלה וסוכנויותיה אפשרות להיעזר בשירותיהן של שמונה חברות, כל אחת מובילה בתחומה. סביר להניח שלא כולם ייעזרו בה. סביר גם להניח שבתחילה, קצב העבודה יהיה איטי, אבל מערכת הניהול והתפקוד של משרדי הממשלה הגיעה לנקודת אל חזור. למרות כל הביקורת הנוקבת, המוצדקת והלא מוצדקת, פרויקט המרכבה ממשיך, בקצב הטבעי שלו. העובדה שחרג, ואולי גם יחרוג, מלוח הזמנים אינה צריכה ללמד מאומה על מי שעומד מאחוריו בעבר ובהווה. היא אולי מלמדת שכאשר החל הפרויקט, היו מעטים שידעו לצפות את היקפו ואת לוח הזמנים האמיתי שלו.

המכרז לייעוץ מבטא את המציאות שכולנו מכירים: הטכנולוגיה אינה באה בפני עצמה. ERP אינו מוצר עצמאי, שינוי ארגוני אינו טכנולוגיה, אלא קודם כל שינוי תרבותי אצל האנשים. ממשלת אולמרט מסיימת את דרכה עם ציון טוב לפחות בירושה אחת טובה שהיא משאירה לממשלה הבאה ולעומד או העומדת בראשה: מתווה ברור ומוכן להמשך שיפור תהליכי העבודה בכל משרדי הממשלה, שהתוצר הסופי שלו הוא שיפור השירות לכלל אזרחי המדינה, כמו גם שיפור וטיוב תהליכי ממשל וניהול.

אחד הטרנדים שליוו את הבחירות האחרונות הוא שינוי שיטת הממשל. דומה שלפי התוצאות, זו תהיה סיסמת הבחירות הבודדת שכל מי שעומד בראשות הממשלה יעשה הכל כדי לקיימה. חלק בלתי נפרד משינוי שיטת הממשל בישראל טמון באותם תהליכים ארגוניים חדשים שמשרדי הממשלה יבצעו – בעזרתן של החברות שזכו במכרז, ובעזרתה של הטכנולוגיה. בנימין נתניהו, ציפי לבני או שניהם ביחד ימצאו את עצמם מהר מאוד עסוקים לא במעט בשאלות אלה, כי, כפי שאמר בזמנו אריאל שרון, יש כאן מדינה לנהל, ואת המדינה הזו צריך לנהל הרבה יותר טוב מכפי שהיא נוהלה ב-61 השנים האחרונות.