תקדים מסוכן

עליה לאוויר של משרד נוסף במסגרת פרויקט מרכב"ה היא בדרך כלל ידיעה משמחת. כל מי שמכיר את פרטי המערכות הללו, יודע כמה עבודה ומאמצים נדרשים כדי להכין משרד שלם לקראת שינוי כל כך מהותי בדרכי העבודה שלו.

משרד החקלאות הוא בין המשרדים הבודדים שטרם התחברו לפרויקט התשתית הגדול של הממשלה, שהחליף את בוח"ן – מערכת המידע המיושנת שפעלה במשרדי הממשלה בעבר. משרד החקלאות הוא אחד המעוזים האחרונים בו עדיין פועלת בוח"ן. העובדים במשרד לא אפשרו את העלאת מרכב"ה לאוויר, בין היתר מפני שהם חוששים לגורלם. הסתדרות עובדי המדינה, התומכת במאבקם, הפכה את משרד החקלאות למקרה מבחן שבאמצעותו היא רוצה לקדם את מאבקה בדרישה לשמור על העובדים בכל המשרדים ולמנוע פיטורים.

אין ספק שהמשבר שנוצר בין העובדים לבין ההנהלה נובע קודם כל מחוסר אמון ששורר בין הצדדים, שהביא לנתק. תהליך ההטמעה של פרויקט כמו מרכב"ה כולל גם הליך הסברה והדרכת משתמשים. כמו בכל פרויקט, גם במרכב"ה חייבים לגייס את המשתמשים לטובת הטכנולוגיה ולשכנע אותם שהמערכת החדשה רק תשפר את עבודתם. זהו תנאי בסיסי להצלחה של פרויקט.

במרבית משרדי הממשלה בהם עלתה מרכב"ה עד כה, בוצע הפרויקט בשקט יחסי – ללא שביתות וללא עיצומים. יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקבי – אחת הדמויות החזקות ביותר בוועד הפועל בסביבתו של יו"ר הסתדרות העובדים הכללית, עופר עיני, מנהל כעת קרב מאסף על המשרדים האחרונים שטרם עלו לאוויר. טענתו היא, שבחלק מהמשרדים בהם עלתה המרכב"ה, לא שיתפו את העובדים בתהליך ונעשו דברים שפגעו במעמדם. ההסתדרות (שאולי נרדמה בשמירה?) לא הפריעה להליך הזה, אך כעת לא מוכנים שם להבליג יותר.

כדי לסתור את טענתו של יעקבי, אפשר להשתמש בנתון סטטיסטי שאין עליו עוררין: מספר העובדים בשירות הממשלתי שפוטרו בעקבות הכנסת טכנולוגיה חדשה, על אחת כמה וכמה מרכב"ה, שואף לאפס. את הפרט הזה יכולה הנהלת משרד החקלאות לספק לעובדים כדי להוכיח להם שלא יפגעו. אבל מסיבות שאינן ברורות כרגע, השאירה ההנהלה את המצב כמות שהוא – קרי, הניחה לעובדים לפתח תיאוריות שגויות לפיהן הטכנולוגיה החדשה מאיימת על העובדים. למעשה, ההנהלה שלחה את העובדים הישר אל זרועות ההסתדרות, שבוודאי מנצלת כל הזדמנות כדי לנגח את הממשלה על מנת להשיג עוד הטבות לעובדים שהיא מייצגת.

הסיפור הזה הפך למשבר של ממש, במיוחד על רקע מאבק אחר שמנהלת ההסתדרות, למען עובדי הקוסט-פלוס באגפי המיחשוב של הממשלה, שמבקשים להיות עובדי מדינה מהמניין, רגע לפני שהמכרז בתי התוכנה מגיע אל סיומו.

אתמול (ד') הפך המשבר הזה לחמור יותר. לראשונה בתולדות מערכת מרכב"ה, נעשה התפעול שלה (שימו לב: לא הפיתוח או ההטמעה) על ידי עובדים שאינם עובדי המשרד. לא ברור מה רצתה ההנהלה להשיג בכך, מעבר לנושא הכלכלי: שני הצדדים יודעים שכל יום שבו המערכת לא עובדת גורם לנזקים כבדים. יתכן גם שההנהלה העריכה, כי אין בכוונת ההסתדרות להגיע איתה להסדר בקרוב.

חבל מאוד שאל תוך המערבולת הזו נשאבו עובדי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שבעל כורחם הפכו לשותפים בשבירת השביתה – דבר שבוודאי לא ששו לעשות (שכן מצבם לא טוב בהרבה מזה של העובדים השובתים). השימוש בבעלי תפקידים בכירים במשרד, שאינם סרים למרות ועד העובדים, והעלאה לאוויר של פרויקט כל כך חשוב – מהווים תקדים מסוכן ביותר, שעלול להצית אש במשרדי הממשלה השונים.