מדוע רכשה ברודקום את סימנטק?

היום, ה-4 ביולי, הוא יום ההולדת של האומה האמריקנית הגדולה – וזהו גם יום חג בארצות הברית לא רק בגלל הזיקוקים בשמיים. אחת הסדרות המקוריות החזקות ביותר של נטפליקס עולה היום לאוויר. מיליוני צופים מחכים לעונה השלישית של The Stranger Things, וברחבי ארצות הברית חברות שונות, כולל מיקרוסופט, מצאו דרך לחגוג את האירוע. אולי זו הסיבה שבדיוק במקביל פורסם כי יצרנית השבבים ברודקום, שפעם לא ממש מזמן מאוד רצתה לקנות את יצרנית השבבים היריבה קוואלקום, החליטה דווקא לרכוש את חברת האבטחה סימנטק תמורת סכום ענק של 15 מיליארד דולרים.

למעשה, התגובות ברשת הן בדיוק כאלה. הרבה מאוד אנליסטים מנסים להבין מדוע בברודקום החליטו להשקיע סכום כזה גדול בחברת אבטחה. לא רק הם, התגובות של שותפים בערוצי המכירות של סימנטק נעו בין חוסר הבנה מוחלט לבין תדהמה, כששוב ושוב חוזר פזמון מסוים במילים קצת אחרות – אף אחד כמעט לא מצליח להבין מה התועלת העסקית לשתי החברות כאחת.

הסוף לסימנטק כחברה עצמאית? צילום: BigStock

האם סימנטק תתחיל למכור שבבים? האם בברודקום חושבים שחברות יתחילו לחפש פתרונות אבטחה שמשובצים ישירות בתוך שבבים? הסיבה ההגיונית היחידה שאולי אפשר למצוא היא שבברודקום חושבים שבעידן בו המחשוב הופך למבוזר יותר, בעידן בו הרשת מתחילה להימתח עוד יותר לכיוון האינטרנט של הדברים, וחיישנים בקצה הרשת, צריך יהיה לספק שבבים שעושים עבודת חיישנות יחד עם עבודת אבטחה.

ואולי צריך בכלל לחבר את זה לרכישה הענקית הקודמת של ברודקום תחום התוכנה, כשהשקיעה ברכישת CA סכום של 18.9 מיליארד במזומן? גם אז ברודקום זכתה לקבל כותרות בסגנון 'הרכישה הכי מוזרה בעולם'. המנכ"ל, הוק טאן, טען אז כי הרכישה היא אבן דרך חשובה שמטרתה לעזור לו להפוך את ברודקום לאחת מחברות התשתית הטכנולוגית הגדולות ביותר בעולם. האם הוא רואה אבטחה כחלק מהתשתית? האם הוא פשוט רוצה להרחיב את תחום עסקי התוכנה של ברודקום, שלא תהיה רק חברת שבבים?

אי אפשר גם להשתחרר מההרגשה שברודקום, במידה מסוימת, פשוט החליטה שהיא תהיה חברת ענק ויהי מה. היא ניסתה לרכוש את קוואלקום ולא הצליחה, בגלל התנגדות עזה של מנכ"ל קוואלקום מחד ובגלל שבממשל של טראמפ בעצם החליטו להפעיל מעצורים ולא לתת לה לעשות את זה לאחר שוועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, החלה לבחון את הטקטיקה של ברודקום סביב מכירות המעבדים שלה.

ברודקום הייתה מוכנה להשקיע בקוואלקום סכום עתק של 120 מיליארד דולרים, והיא עשתה כל מה שהיא יכולה באופן האגרסיבי ביותר להשלים את הרכישה, אבל לא הצליחה.

אז מה עושה חברה שיש לה כל כך הרבה כסף בקופה לרכישות? רוכשת. כך זה נראה – יותר רצון להשתמש בכסף זמין לרכישות, שיאפשרו לחברה עוד כיוונים בחיים, מאשר איזשהו היגיון שלא ממש ברור.

בכל זאת אין ספק שברודקום, לפני ששמה על שולחן ההנהלה של סימנטק את הצעת המחיר, בוודאי נזכרה בסיפור של אינטל שרכשה את מקאפי ב-2010. הסיפור ההוא מזכיר כמעט אחד לאחד, לפחות בהנחות הבסיס ובנקודת היציאה לדרך, את הסיפור הנוכחי: יצרנית שבבים גדולה רוכשת חברת אבטחה עם הרבה מחשבה שזה יעזור לה לקדם את המכירות שלה.

אינטל שילמה בזמנו 7.7 מיליארד למיליונר, המוזר קמעה עד אקסצנטרי, שהקים את מקאפי, ואמר הרבה פעמים תודה לאורך השנים, במיוחד שאינטל שינתה את שם החברה לחטיבת האבטחה שלה.

לקח לאינטל שש שנים להבין שהיא טעתה, ובסופו של דבר היא מכרה 51% מהמניות של מקאפי לחברת ההשקעות TPG וביחד הן הקימו את החברה לתחייה מחדש, כעצמאית לחלוטין, ותחת השם הישן.

אינטל הפסידה כמה מיליארדי דולרים בגין העסקה הזו, וזו הייתה צריכת להיות נורה אדומה חזקה מאוד עבור ברודקום. אבל כנראה שזה לא עזר. האם זה אומר שהסוף יהיה דומה?

אי אפשר לסיום גם שלא להיזכר שבאינטל טרחו בשנים האחרונות לומר יותר מפעם אחת שהחברה היא לא רק יצרנית מעבדים. אולי גם בברודקום רוצים לומר זאת?