שירותי ענן – לא מה שחשבתם

מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי פורסמו לפני כמה חודשים מספר ידיעות, בעיקר בתקשורת העולמית, אשר היו אמורות להטריד את מנוחתם של לקוחות הבנקים בישראל. על פי הפרסומים, עובדת לשעבר של שירותי הענן של תאגיד אמזון פרצה לבנק אמריקני ענק בשם קפיטל וואן וגנבה את פרטי המשתמשים של מאה מיליון אמריקנים.

בנוסף לכך, סקר שפורסם ממש לאחרונה באתר זה (בכתבה שכותרתה "אחד משלושה עובדים – לא זהיר בענן; 85% מהארגונים לא מאבטחים היטב") העלה נתונים מדאיגים ומפחידים בכל הקשור לפעילות האנושית הנוגעת לאבטחת הענן בארגונים. כמעט אחד מכל שלושה עובדים בארגון, כך על פי הסקר, מתנהג באופן מסוכן ולא זהיר בענן.

הדברים מקבלים משנה תוקף, במיוחד לנוכח המדיניות בה נוקט בנק ישראל בשנים האחרונות בסוגיית התייעלות הבנקים ומעבר לחדשנות וטכנולוגיה המותאמות לצרכי העתיד. אין מדובר רק בפתיחה וסגירה של סניפי בנק, אלא גם בנושאים הרי גורל ומשקל, כמו אבטחת מידע והתקפות סייבר.

הבנקים בישראל נהנים כבר בימים אלו מהקלות רגולטוריות משמעותיות הפוטרות אותם מלקבל אישורים מבנק ישראל להטמעה בענן של יישומים בסיכון נמוך. יחד עם זאת, הם עדיין אינם יכולים לפעול להעברת המידע הנמצא בליבה של המערכת הבנקאית, קרי נתונים ומידע של חשבונות בנק הנמצאים על הענן.

בניגוד לאיחוד האירופי, המעניק הקלות גם בסוגיית החשבונות, חשוב שכולנו נזכור ובמיוחד בנק ישראל את מעמדה המיוחד של מדינת ישראל ואת אויביה הרבים האורבים לה מעבר לפינה. ספקי הענן המובילים פרושים על פני מספר רב של אזורים גאוגרפיים ברחבי העולם, ומסיבות אבטחה פיזית וסכנה לריגול תעשייתי אין אנו יודעים בדיוק היכן ממוקמים אותם שרתים, ולכן הדבר מעלה תהיות רבות – במיוחד בקרב מדינות אשר אינן נמצאות עם ישראל בקשרי ידידות או מבקשות את רעתה.

המעבר לענן של הבנקים בישראל – האם יזכה בחשיבה מקיפה הכוללת גם את היבטי הסיכון הרבים? צילום אילוסטרציה: BigStock

אך הדברים אינם מסתכמים רק במדינות עוינות כאלו או אחרות. במערכות המחשוב של הבנקים בישראל ישנם מאות שרתים, כך שמעבר לענן של מערכת אחת דורש התאמות רבות, כולל של ציוד הקצה. יתרה מכך, משמעות המעבר הינה מסירת האחריות למיקור חוץ מלא, כך שהבנק יאבד את השליטה על הפעלת המערכת, תקינותה או חשיפתה לגורמים שאינם מתאימים או מסוכנים. גם זהותם של מנהלי המידע בעלי ההרשאות הגבוהות אינה ידועה תמיד, ולעיתים המידע של הלקוחות שהצטבר בענן אינו מופרד. ומה יקרה במידה של תקלה במערכת? במי יטפלו ראשון? מי הלקוח שיחזור לשגרה מהר יותר? וכיצד מתגונן הארגון במידה של מיזוג הענן או רכישתו על ידי גורם שלישי?

ואם זה לא הספיק לכם, אז ישנו עוד חוסר בהירות מרכזי. ההתקשרות של הבנק עם ספק לשירותי ענן הינה כמו חתונה קתולית. לא ברמה החוזית כמובן, אלא בתסריט ריאלי בו הבנק מחליט על מעבר מספק אחד לשני. מעבר שכזה עלול להפוך למסובך ומסורבל מבחינת התפעול והאבטחה. האם כל המידע יעבור? האם המידע הקיים אצל הספק יימחק פיזית, או יישמר אצלו בחשאי, והאם בכלל קיימת אפשרות לבנק לבקר את אותו מידע? 

כנראה שאף אחד אינו יודע את התשובות לשאלות אלו, מכיוון שהדברים הם באחריותו הבלעדית של הספק ועל פי סדר העדיפויות או החוזים עליהם הוא חתום.

זוהי קריאת השכמה, במיוחד לבנק ישראל. תפקידיו הרגולטורים הם רבים ומאתגרים, אך אל לו לשפוך את התינוק עם המים. חדשנות, התייעלות והתפתחויות טכנולוגיות הפכו בשנים האחרונות למילות הקסם של ענף הבנקאות הישראלית, אך לפני שאנחנו רצים לקדם אותן, מוטלת על כל הגורמים בשוק לשאול את עצמם שוב ושוב מהן הסכנות הטמונות לפנינו, לפני שיהיה מאוחר מדי.

הכותב הוא יו"ר ועד עובדי חברת מתף (מחשוב ותפעול פיננסי) מקבוצת הבינלאומי