"עיר שאינה מחדשת ויוזמת תהיה לא רלוונטית"

בין מקבלי אות המנמ"ר המצטיין בטקס שנערך באחרונה על ידי אנשים ומחשבים היה יהוד מרסיאנו, מנמ"ר עיריית באר שבע. כחלק מהנימוקים שכתב יו"ר ועדת האיתור, פרופ' גדי אריאב, צוין כי מרסיאנו "מוביל את השינוי בתודעת הנהלת העירייה ביחס למשמעות האסטרטגית של הטכנולוגיה, כולל הקמת אגף לתכנון אסטרטגי ארוך טווח. הבנת ההנהלה את תרומת הטכנולוגיה לעיר נשענת גם על שימוש בטכנולוגיות מידע כבסיס לקבלת החלטות בעירייה ושילוב החדשנות בכלל פעילותה".

ואכן, מרסיאנו נהנה מאמון מוחלט מראש העיר הנמרץ של באר שבע, רוביק דנילוביץ'. "אני לא זז בלעדיו", אמר דנילוביץ' בראיון שבו נכח גם מרסיאנו, ולא הפסיק לפרגן לו.

באר שבע ממוצבת באמת כעיר של חדשנות. כיצד אתה רואה את זה?
"אני שייך לדור שחי שבשני עולמות. נולדנו לעולם ישן, ביורוקרטי וממסדי, עולם שבו היה ברור מי משפיע, כשלרוב גם הייתה לו בלעדיות. עד שפרץ העולם החדש, ואז ארגונים הבינו שהם כבר לא מקור הסמכות היחיד, השליטה לא רק בידם והם חייבים להתאים את עצמם לעידן החדש. למדתי עם השנים שאחת הדרכים ללמוד ולהשתלב בעלם הזה היא דרך שותפיות, איחוד כוחות, וכך אני עושה בעיריית באר שבע. אז הבנתי ששום דבר אינו גזירה, ובשום מקום לא כתוב שתל אביב היא מרכז העולם ואנחנו פריפריה".

מתי הבנת את זה?
"ב-2008, כאשר הבנתי שחוסנה של עיר לא נמדד רק במיקום הגיאוגרפי שלה אלא גם בהונה האנושי. לבאר שבע יש את ההון האנושי מהטובים במדינה: 30 אלף סטודנטים, אנחנו יצרני המהנדסים הכי גדולים בארץ, יש לנו את קריית ההיי-טק עם מספר רב של חברות ובקרוב אנחנו הולכים לפתוח את פה רובע ההיי-טק הראשון בישראל, עם קונספט שקיים במספר בודד של ערים בעולם. שואלים אותי איך הצלחתם לעשות את זה. התשובה שלי פשוטה: הבנו שאנחנו לא לבד ושרק שיתוף פעולה, תיאום והדדיות בין כל הגורמים שישנם פה יאפשר להגיע להישגים.

כאשר התחלתי לממש את החזון, לא התביישתי ואמרתי שאני מיישם את חזון בן גוריון. צחקו עליי. במשך שנה הסתובבתי פיזית באגף התקציבים במשרד האוצר, פשוט ישבתי שם ולא ויתרתי. כיום מגיעות לבאר שבע משלחות מכל העולם על מנת לראות את הפלא, כיצד עיר עם רדיוס מוגבל יחסית מרכזת בתוכה ידע והון אנושי בתחומי ההיי-טק ומאכלסת אקו-סיסטם ענק של כמעט 100 חברות. הם לא מכירים דוגמאות כאלה".

לפני זמן קצר הכרזתם על רובע חדשנות. במה המדובר?
"הרובע הוקם בעקבות קול קורא שהמדינה פרסמה, ובאר שבע היא העיר היחידה בארץ שזוכה להקים רובע שכזה. הכוונה היא להעצים את הרעיון של שיתופיות, להפגיש את כל הגופים שעובדים פה ומייצרים את ההון האנושי הנפלא – האוניברסיטה, בית החולים, חברות ההיי-טק וכל מי שקשור וירצה לשבת בפורום הזה, ולייצר ביחד את הדברים הבאים, את החדשנות העתידית".

באילו תחומים?
"סייבר, בריאות ומושג שהוא ייחודי לנו – דזרטק (Desert Tech), חקלאות מדברית. אנשים יגורו ויעבדו ברובע, שיכלול גם רחובות שוקקי חיים. זה יהיה ה-'שדרות רוטשילד' של הדרום, ואפילו טוב יותר".

יהוד מרסיאנו, מנמ"ר עיריית באר שבע. צילום: ניב קנטור

כיצד אתה רואה את תפקיד המנמ"ר ואת תפקודו של מרסיאנו?
"אני מאוד גאה על בחירתו כמנמ"ר מצטיין. הוא אדם עם חוכמת חיים ואישיות המיוחדת. אני חושב שכל עיר חייב להיות פונקציות ברמה של מרסיאנו ואנשיו. הם פורצי דרך ומסמלים את העתיד.

השקפת עולמי אומרת שעיר שאינה מחדשת ואינה יוזמת תישאר בעבר שלה ולא תהיה רלוונטית, ומרסיאנו הוא פונקציה מכרעת בפעילות שלנו בתחום. עירייה חייבת שיהיה לה מנהל אגף מחשוב וחדשנות, הוא זה שמחבר בינה לבין העולם החדש. התפקיד שלי הוא לעודד אנשים כמו מרסיאנו ולא להפריע".

מהי אסטרטגיית העיר החכמה שאימצתם?
"האסטרטגיה גובשה עם ישראל דיגיטלית ודלויט. ניסינו להעריך מה היתרונות של עיר חכמה, כאשר העיקרון המרכזי הוא שהתושב במרכז. ולא רק כמי שמקבל שירותים חכמים, שזה מובן מאליו. דבר נוסף: קבענו שהמידע הרב שיש לנו הוא נכס, והחדשנות שמרסיאנו מוביל יחד עם כל הגורמים מבוססת על מידע אנליטי. במסגרת שיתוף התושבים, אנחנו עושים פרויקט של אופן דטה. אנחנו מאמינים בקוד הפתוח ומוכנים לשתף פעולה עם כל אחד. כמובן, הכל תחת אבטחה, שאצלנו היא בתקן הכי מחמיר שיש".

חלק גדול מהתכנית לפיתוח ההיי-טק בבאר שבע מבוססת על מעבר צה"ל לנגב, שלא זז.
"זה מתקדם. אמנם לא בקצב שהיינו רוצים, אבל יש תזוזה בשטח. הבעיה היא יותר בישובים שאינם באר שבע , כי באר שבע היא עיר מבוקשת גם בקרב אנשי קבע. צריך לתת מענה לנושא הנגישות התחבורתית, כדי להקל על העוברים. אני יודע שיש תסכול, ואפילו לא מעט אכזבה. אבל אני טיפוס אופטימי ומאמין שהמעבר יצא לפועל, כי אין ברירה אחרת. הדברים ייעשו בסופו של דבר".