כשעמק הסיליקון מתערב במאבק נגד הגזענות

ההפגנות ברחבי ארצות הברית נגד הגזענות בעקבות רציחתו של ג'ורג' פלויד האפרו-אמריקני בידי שוטר לבן קיבלו חיזוק משורה של מנכ"לי חברות טק גדולות. סאטיה נאדלה ממיקרוסופט, ארווינד קרישנה מיבמ, סונדאר פיצ'אי מגוגל ואחרים צייצו או כתבו פוסטים בעד המפגינים ונגד הגזענות, ומתחו ביקורת נגד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ – גם אם בעקיפין. המסר המשותף שלהם היה שהם והחברות שהם מנהלים לא יכולים עוד לשתוק, ולמעשה אסור להם לעשות זאת.

מעורבותם של מנכ"לי הטק והחברות בפוליטיקה ובוויכוחים ציבוריים בארצות הברית אינה חדשה, אם כי יש לציין שהיא לא שכיחה. שורה של מנכ"לים בכירים וחברות בענף התבטאו בעבר לטובת קמפיין MeToo#, בעד זכויות להט"בים ועוד. בדרך כלל, כאשר הם מתערבים, מיד מתפתח דיון ציבורי האם הם צריכים לעשות זאת או לא – בין היתר על רקע האקלים הפוליטי בארצות הברית, שלא אוהד את חברות הטק. שורה של מנכ"לי חברות בענף שהשתתפו בפאנל שכינס המגזין פורבס באפריל אשתקד טענו שהם צריכים לעשות זאת, כחלק מהשירות של החברות שאותן הם מנהלים לציבור וכדי שמועמדים לעבודה מרקעים שונים לא יירתעו מלהגיע אליהן. אחדים מהדוברים ציינו כי ההתערבות צריכה להיעשות בצורה שקופה.

יחסי אהבה-שנאה עם ממשל טראמפ

החברות הטכנולוגיות תלויות לא מעט ביחסים עם הממשל, וחלקן מנהלות אתו יחסי אהבה-שנאה. רק בשבוע שעבר יצא טראמפ נגד טוויטר, שהוא כה אוהב לצייץ בה, רק כי סימנה ציוץ שלו ככזה שכולל מידע שייתכן שאינו נכון. מיד לאחר הצעד של טוויטר הוא חתם על צו נשיאותי שמסיר הגנות משפטיות מסוימות מהרשתות החברתיות.

מהצד השני, מארק צוקרברג חטף ביקורת קשה מצד עובדים ובכירים בפייסבוק, משום שסירב לעשות צעד דומה נגד הפוסטים שטראמפ מפרסם.

מפגן מחאה נגד רצח ג'ורג' פלויד וגזענות בהפגנה ביוסטון, טקסס. צילום: BigStock

התערבות מובנת

ההתערבות של מנכ"לי ענקיות ההיי-טק נגד הגזענות מובנת על רקע המאמצים שהן עושות בתחום המגוון התעסוקתי וההשתדלות שלהן למנוע כל אפליה גזעית כלפי עובדים ומועמדים לעבודה, והן מאחר שרציחתו של פלויד יצרה אי שקט בקרב עובדיהן. יצוין כי בחלק מהחברות, התסיסה תועלה להתחיל יצירה או שכלול של פיתוחים טכנולוגיים למניעת הפצת שנאה, גזענות והסתה ברשתות החברתיות.

יש בהחלט צורך שמנכ"לי ובכירי ההיי-טק יביעו את דעתם בעניינים שעומדים על סדר היום בדיון הציבורי, אבל הם חייבים לסגל לעצמם מגבלות מסוימות. למשל, לקבל בארגונם החלטות ענייניות ולא על פי הנטייה הפוליטית שלהם, ולגלות מעורבות רק בנושאים לאומיים, שנוגעים לכלל החברה באותה המדינה, או בעולם.

מבט על הנעשה בארצות הברית מעלה את השאלה: האם מעורבות פוליטית של בכירי ההיי-טק יכולה להיות גם בישראל? למרבה הצער, הדמוקרטיה הישראלית רחוקה מהלכיל תופעות כאלה ומנהיגי הענף לא מרבים להתערב. חריגה הייתה עתירה לבג"ץ שהוגשה בין היתר על ידי בכירים בהיי-טק הישראלי נגד מתן האפשרות לבנימין נתניהו להרכיב ממשלה, בהיותו נאשם בפלילים. הם מיד תויגו כשמאלנים, וספגו קללות, הסתה ואיומים ברשתות החברתיות.

השורה התחתונה: ההפגנות בארצות הברית הן אירוע מתגלגל, שאיש לא יודע כיצד הן יסתיימו ואילו השלכות תהיה להן על החברה האמריקנית, על הדמוקרטיה במעצמה הגדולה בעולם ועל ממשל טראמפ. האם ההתערבות תזיק למנכ"לי עמק הסיליקון, או אולי תחזק את הקשר שלהם לחברה ותמזער את הביקורת הרבה שמופצת נגדם? נכון לעכשיו, אין לדעת. אבל דבר אחד בטוח: תהיה התוצאה אשר תהיה, הם יוכלו לומר – אנחנו היינו שם, ניסינו ותמכנו. וזה לא מעט.