הבגרות הדיגיטלית – המודל לניווט במסע הדיגיטלי
לפניכם מודל אופציונלי להערכת מידת המוכנות של ארגון לטרנספורמציה דיגיטלית ● המודל מאפשר קבלת תמונה נקודתית של המצב הנוכחי של הארגון בכל שמונת הממדים, ומהווה מרכיב בתכנון מפת הדרכים הדיגיטלית
מאמר זה הוא המשך למאמר ממדי הטרנספורמציה הדיגיטלית – מבט 360 מעלות על הנושאים לטיפול במסע הדיגיטלי, שפורסם בשני חלקים – כאן וכאן – בחודש שעבר. באותו מאמר הצגתי את מודל שמונת ממדי הטרנספורמציה הדיגיטלית.
מטרת המאמר הנוכחי היא להציג מודל אפשרי להערכת מידת המוכנות של הארגון לטרנספורמציה הדיגיטלית. המודל מאפשר קבלת תמונה נקודתית (Snapshot) של המצב הנוכחי (As-is State) של הארגון בכל שמונת הממדים, ומהווה מרכיב בתכנון מפת הדרכים הדיגיטלית. הוא יכול לשמש את הארגון לא רק באבן דרך הראשונה, אלא גם מעת לעת, תוך כדי התקדמות ותכנון ועדכון מפת הדרכים הדיגיטלית. ניתן להתייחס למודל זה כאל GPS ארגוני לבדיקת מיקומו ומצבו במהלך המסע.
מודל שמונת ממדי הטרנספורמציה הדיגיטלית
כל ארגון משתמש בטכנולוגיות דיגיטליות ונמצא במקום כלשהו ברצף המסע של הפיכתו מאנלוגי לחלוטין (כפי שארגונים היו לפני מספר עשרות שנים טרם הופעת המחשב) לארגון דיגיטלי מלא. ארגונים מתמודדים עם גלים שוטפים של שיבושים (Disruption) בסביבה העסקית והתחרותית שלהם, שיכולים לבוא ממתחרים חדשים, מחברות סטארט-אפ שנוגסות בחלק מהעסקים וממודלים עסקיים חדשניים. בנוסף, אנחנו עדים לגלים בלתי פוסקים של טכנולוגיות חדשות, כגון בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ביג דטה, מציאות מדומה ומדפסות תלת ממדיות. גם הדרישות והציפיות של הלקוחות משתנים באופן תדיר.
הטרנספורמציה הדיגיטלית היא המסע הארגוני להתאמתו לסביבה המשתנה. זהו מסע ארוך, ללא סיום ברור, ולא יעד שאליו יש לחתור. מדובר במסע דינמי של השתנות בלתי פוסקת, תוך מעבר בין תחנות ושלבים חדשים. אף ארגון לא יכול להרשות לעצמו לא לצאת למסע כזה. כמו שנאמר: "הארגון לא יכול לעצור את הגלים, אבל הוא יכול ללמוד לגלוש".
המפתח לכל מסע, ולא רק דיגיטלי, הוא ידיעת המיקום הנוכחי כבסיס לתכנון המשך המסע. אין כיום כמעט נהג שיוצא לדרך לפני שהוא מפעיל את ווייז. בדומה, גם ארגונים צריכים להסתייע במודל כלשהו כדי לנווט במסע הדיגיטלי שלהם. המודל שיכול לסייע בניווט הארגוני הוא מודל הבגרות הדיגיטלית, והשיטה להבנת מצב הארגון היא הערכת הבגרות הדיגיטלית. הממדים הרלוונטיים להבנת המיקום במפת הדרכים הדיגיטלית הם שמונת הממדים שהוצגו במאמר הקודם.
הבנת רמת המוכנות הארגונית בכל שמונת הממדים חשובה כדי "לנווט" נכון במהלך המסע. הבגרות הדיגיטלית מאפשרת להבין את המיקום הנוכחי של הארגון וככלי לתכנון המשך המסע – מהם הצעדים והפעולות הבאים שעליו לבצע בכל אחד מהממדים. מאחר שארגון לא יכול לטפל בו זמנית בכל הממדים, חשוב לגבש מפת דרכים מאוזנת ובת יישום. החזון של הארגון משמש ככוכב הצפון ועל המפה להגדיר את הצעדים כדי להתקדם לשם – מהם הנושאים לטיפול, באילו עדיפויות ותוך התחשבות במשאבים העומדים לרשותו, באילוצי הסביבה העסקית (רמת התחרות, רמת השיבוש הצפויה וכדומה), כמו גם באילוצי התקציב והקשב הניהולי והארגוני הנדרשים להובלת הטרנספורמציה הדיגיטלית.
מהי הבגרות הדיגיטלית?
במהלך השנים התפרסמו מחקרים ומאמרים רבים בנושא הבגרות הדיגיטלית. מהניסיון הרב שנצבר במהלכי הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים עולה תמונה ברורה: הצלחת המסע הדיגיטלי תלויה במידה רבה ביכולות וברמת המוכנות הארגונית אליו. קיימת הסכמה רחבה שהדרך למדידת רמה זו היא באמצעות אבחון הבגרות הדיגיטלית. כבר ביולי 2016 כתבתי מאמר שכותרתו הייתה הבגרות הדיגיטלית של ארגון, והוא פורסם במגזין מנהיגים של אנשים ומחשבים.
הגדרת הבגרות הדיגיטלית היא שמדובר במדד ארגוני שמתאר את רמת המוכנות, ההיקף, העומק והאפקטיביות שבה הארגון משתמש בטכנולוגיות הדיגיטליות בביצוע עסקיו וביצירת היתרון התחרותי שלו. מדד זה מצביע על השלב שבו הארגון נמצא בכל אחד מממדי הטרנספורמציה הדיגיטלית.
קיימים מספר מודלים לאבחון והערכת הבגרות הדיגיטלית, שפותחו על-ידי חברות ייעוץ ומכוני מחקר אקדמיים. חלק מהמודלים בנויים על בסיס הערכה וציון הנע בין 1 ל-5, חלקם על ציון הנע בין 1 ל-100 וחלקם על מדרגות עם 3 או 5 שלבים. בכל מקרה, מדובר על מודל תפישתי כולל ורחב, המשלב מספר ממדים ונושאים. היישום מבוסס על תהליך של אבחון ארגוני, הערכה (Assesment), באמצעות שאלונים וראיונות עם מנהלים. המודל אינו מודל מדעי ומדויק, אלא הערכה בלבד, המתבססת על בחינת נקודות מבט של גורמים שונים בארגון, ולכן הוא לא הכי אובייקטיבי. למרות חסרונותיו, זהו המודל המקובל לקבלת תמונה מקיפה על רמת המוכנות הארגונית למסע הדיגיטלי.
במאמר זה נציג מודל אחד מבין המודלים השונים. המודל מבוסס על ממדים (Dimensions), מקבץ שאלות הקשורות לנושא אחד. המודל שלנו מבוסס על שמונה ממדים. הערה – ניתן להוסיף (או לגרוע) ממדים, בהתאם למאפיינים הייחודיים של כל ארגון.
תהליך ההערכה מתבצע באמצעות שאלונים המציגים מספר שאלות/היגדים בכל אחד מהממדים ובכל נושא. בדרך כלל מתבססים על שאלון המחולק למספר בעלי תפקידים בארגון, בהתאם לקביעת המנכ"ל או מנהל הדיגיטל הראשי (CDO). ממלא השאלון קובע לכל שאלה/היגד ציון הנע בין 1 ל-5 לפי המדרג הבא:
1 – הנושא לא מיושם בכלל
2 – הנושא מיושם בצורה בסיסית בלבד
3 – הנושא מיושם במידת מה
4 – הנושא מיושם במידה רבה
5 – הנושא מיושם באופן מלא
ממלאי השאלון אינם חייבים להיות בדרג סמנכ"ל ויכולים להיות מנהלים בדרגי הניהול השונים, בהתאם למידת הרלוונטיות שלהם לנושאי השאלון. חשוב שהשאלונים ימולאו על ידי מספר משמעותי של בעלי תפקידים, כדי לקבל מבט מקיף ככל הניתן.
ניתן להחליט על הערכה עצמית (Self-Assessment), כלומר קבוצה של בעלי התפקידים בארגון ממלאים את השאלון, והמנהל האחראי מסכם את התוצאות. לחילופין, ניתן להחליט לבצע את ההערכה באמצעות גורם חיצוני כגון חברת ייעוץ המכינה את השאלון, מפיצה אותו ומנתחת את התוצאות. לכל שיטה יתרונות וחסרונות. היתרון של הערכה באמצעות חברת ייעוץ חיצונית הוא קבלת חוות דעת אובייקטיבית יותר, המבוססת על ניסיון של עבודה עם ארגונים רבים, ולכן תשקף נקודת מבט רחבה יותר. עם קבלת התשובות, האחראי על ניתוח השאלונים בוחן את התשובות ומבצע חישוב של הציונים בכל ממד – תחילה לכל שאלון בנפרד, ואחר כך מחשב את הציון של הארגון בכל ממד ולבסוף ציון כולל של הארגון. במידה שקיים מידע, ניתן גם להשוות את ציוני הארגון אל מול ארגונים דומים (Benchmark).
הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital
חלקו השני של המאמר יתפרסם מחר
עוד מאמר מעולה של רז. ובכל זאת הערה: ביצוע הערכה ע"י חברה חיצונית אכן ינצל את הניסיון שהיא רכשה בארגונים רבים אולם לא בהכרח יניב חוות דעת אויבקטיבית יותר. יש לזכור כי הערכת הבגרות הדיגיטלית על ידי חברות הייעוץ מהווה לרוב נקודת מוצא לעבודת ייעוץ גדולה ומקיפה יותר של הטמעת המעבר לשלב גבוה יותר בסולם הבגרות ולכן, ההערכה שלהן יכולה להיות נגועה מוטה.