ניסיון ההפיכה בארצות הברית: גם הרשתות החברתיות אשמות

הצילומים שנראו אמש (ד') בטלוויזיה ובאינטרנט, של המונים צובאים על גבעת הקפיטול, נוהגים באלימות, נכנסים לבנייני הקונגרס והסנאט, מתיישבים על המושב של סגן נשיא ארצות הברית, מייק פנס, ונכנסים למשרד של ננסי פלוסי, מנהיגת הדמוקרטים בבית הנבחרים – היו מבעיתים. ניסיון הפיכה – זה מה שזה היה – בבירת הדמוקרטיה של העולם, בהוראה או בקריצת עין של נשיא המעצמה החזקה בעולם, הוא דבר שלא רואים מדי יום, ובוודאי שלא רוצים לראות. חוץ מרבים מתומכי טראמפ, הקרמלין ועוד כמה.

דונלד טראמפ אשם במה שהיה. הוא זה שמערער על הלגיטימציה של הבחירות, ושל האליטות התקשורתיות והפוליטיות בארצות הברית בכלל – ללא בדל של הוכחה, הוא זה שמסית, הוא זה שאמר "לכו לקפיטול" לבאי ההפגנה שהוא ערך לא רחוק משם אתמול, היום שבו הייתה אמורה להיות מאושרת (ואושרה לבסוף) בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית. הם הבינו את דבריו פשוטו כמשמעו – והלכו.

השותפים הנאמנים של הפייק ניוז מבית טראמפ

אבל לא רק טראמפ אשם במה שהיה. יש לו שותפים נאמנים ברשתות החברתיות, שכמה שהם פועלים בנושא, ואומרים שהם פועלים, הם לא יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם. ממש לא. טראמפ העביר את המסרים שלו והדהד את דבריו היכן שהוא – בעיקר בפלטפורמה האהובה עליו, טוויטר. במשך תקופה ארוכה, טוויטר, פייסבוק ושאר ענקיות האינטרנט לא נקפו אצבע כדי לעצור את שטף הפייק ניוז שהגיע מיוצר החדשות המרכזי בעולם. נכון שאז אלה לא היו האשמות חמורות כמו תרמית בחירות, אבל רומא לא נבנתה ביום אחד. או נהרסה, אם נתאים את המשפט לאירועים אתמול. טראמפ טפטף טיפה אחר טיפה את הרעל שלו, זכה למאות אלפי תגובות ושיתופים – והרשתות החברתיות לא עשו כלום.

אשם במה שקרה אתמול (ד') – אבל לא האשם היחיד. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: BigStock

אמנם, בשנה פלוס האחרונה, ובפרט לקראת הבחירות בארצות הברית ולאור הקורונה והפייק ניוז שסביבה, הרשתות החברתיות נקטו בכמה צעדים נגד, או "נגד", חדשות הכזב. או, כמו שקוראים לזה שם "במילים יפות", מיס-אינפורמציה. טוויטר החלה לסמן את הבעייתיים שבין הציוצים של טראמפ ולהזהיר את הגולשים שמדובר במידע מוטעה, ואתמול היא גם הודתה שהוא עלול להוביל לאלימות, ופייסבוק נאלצה ללכת בעקבותיה ולעשות צעדים דומים. אמש, לאחר מעשה, שתי הרשתות השעו את החשבונות של מפיץ חדשות הכזב מהבית הלבן – זמנית. בטוויטר היתנו את הפשרת החשבון של הנשיא בכך שהוא ימחק כמה ציוצים. איך אומר טראמפ? We'll see what happen – נראה מה יקרה.

פייק ניוז – זה טוב לרשתות החברתיות

אלא שהצעדים האלה הם מעט מדי ומאוחר מדי. שתי הרשתות החברתיות הענקיות, וגם גוגל וחברות אחרות, יכולות היו לעשות הרבה יותר כדי למנוע או לפחות לצמצם את הפצת הפייק ניוז – לא רק מחשבונו של טראמפ, אבל הן ישבו בחיבוק ידיים. למה? כי זה שווה כסף. רשתות חברתיות מרוויחות מהפצת פייק ניוז, חרחור ריבים, מכך שגולש קורא פוסט פוליטי שפרסם מישהו אחר ונכנס באמאמא שלו. זה מעניין אותנו, זה גורם לנו להישאר יותר בפלטפורמות שלהן ומאחר שהמפרסמים יודעים את זה, זה גורם להם יותר להוציא את הארנק.

לכן, פייסבוק וטוויטר אוהבות את מפיצי הפייק ניוז, גם אם הן לא יודו בכך. ולא רק טראמפ – גם רוסיה, שיש הוכחות שבמשך שנים משתמשת ברשתות החברתיות כדי לקרוע קרע בארצות הברית, ובכך להחליש את יריבתה הגדולה. גם זה ככל הנראה הכניס לענקיות המדיה החברתית לא מעט כסף.

צריך לומר: פייק ניוז הם תרנגולת שמטילה ביצי זהב עבור הרשתות החברתיות. נכון שזה רע למוניטין שלהן, אבל לא במידה שתפגע משמעותית בהכנסות וברווחים. עובדה, הם עולים ועולים, גם בתקופה של משבר כלכלי כמו עכשיו. לכן, הן לא יילחמו בהם לבד. הן אמנם כן יעשו צעדים מסוימים ונראים לעין נגד חדשות הכזב, כמו שהן עושות כעת, אבל לא יפעלו באמת על מנת לעקור את הבעיה מן השורש. בתור חברות כלכליות, הן רואות את הירוק של הדולר לפני הכול. מה שנדרש הוא התערבות הרגולטורים. האסימון כבר החל לרדת אצלם, אבל כדרכה של רגולציה, זה קורה בעצלתיים. אולי האירועים של אמש והעובדה שנכנס לבית הלבן נשיא דמוקרטי, תרתי משמע, שלא מפיץ פייק ניוז – יזרזו את המהלכים.

מפגינים למען דונלד טראמפ אתמול (ד') בוושינגטון. למצולמים אין קשר לנכתב. מקור: מתוך ויקיפדיה

השד יישאר – אבל ניתן להפוך אותו לפחות נורא

האם אפשרי להשתלט על הפייק ניוז? לא. מספר המשתמשים בטוויטר, ובוודאי בפייסבוק, גדול מזה של כלל אזרחי ארצות הברית. במקרה של זו האחרונה, הנתון גדול פי 10. מה גם שכדי למגר באמת את הפייק ניוז דרושה פעולה בינלאומית משותפת, ויהיה זה תמים להניח שכל או רוב מדינות העולם יתגייסו כדי להילחם באמת בתופעה. זה בלתי אפשרי, כי לחלק מהן, ובפרט לאחת מרכזית, יש אינטרס בהמשך הפצת השקרים. עוד קושי בדרך הוא שטוויטר ופייסבוק הן חברות טכנולוגיות וחדשניות (לפחות במובן הזה), והטכנולוגיה והחדשנות תמיד משיגות את הרגולציה. מה שכן, אפשר לצמצם את הפייק ניוז. בפעולה משותפת וחכמה של הרגולציה, רצוי עם הרשתות החברתיות, ותוך איזון עם הצורך בשמירה על חופש הביטוי, אפשר לא להחזיר את השד הזה לבקבוק, אבל לדאוג שהוא יהיה לא יותר מדי גדול, כמו שקורה עכשיו.

ולבסוף, איך אפשר בלי כמה מילים על ישראל. גם כאן מופצים פייק ניוז על ידי גורמים פוליטיים כאלה ואחרים. גם כאן, פוליטיקאים, ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משתמשים ברשתות החברתיות על מנת להעביר מסרים מעוררי מדנים. גם כאן, המדנים האלה מתעוררים, ולא מן הנמנע שיגיעו לווליום גבוה כמו שאירע אמש בוושינגטון. וגם כאן, הרגולציה נדרשת להתערב הרבה יותר ממה שהיא כבר מתערבת. האם זה יקרה? אני מסופק, הרבה יותר מאשר אני מסופק שזה יקרה בארצות הברית. ואם כבר ייעשה הלא ייאמן והרגולטור בירושלים ייכנס לנושא הזה בכל הכוח, זה יהיה אחרי הבחירות – ואז זה אולי יהיה מאוחר מדי.