הכרה רשמית בתיקשוב

אגף התיקשוב של צה"ל נולד לפני כמעט שש שנים, ב-3 במרץ 2003. הרמטכ"ל דאז, רב אלוף משה (בוגי) יעלון, החליט על הקמת אגף חדש, שתפקידו יהיה לרכז את כל מלאכת התיאום, התכנון והפיקוד המקצועי של נושאי הקשר, המחשבים, האלקטרוניקה ומערכות המידע. את המשימה להקמתו קיבל אז האלוף יצחק (חקי) הראל.

לתוך האגף חיברו את חיל התיקשוב, שמבוסס על חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים של צה"ל. החיל פועל מאז הקמת צה"ל. חבלי הלידה של האגף לא היו פשוטים. לא מעטים ראו בו נטע זר, שאינו תואם את הרכב המטה הכללי, הבנוי ממפקדי חילות ואגפים מבצעיים. המטרה העיקרית בהקמת האגף הייתה להתחיל לעשות סדר פנימי בתוך הצבא, ולבחון כיצד ניתן לקדם את יסודות המיחשוב בו, תוך התוויית היסודות לבניית צבא דיגיטלי.

יעלון הלך, ובמקומו הגיע דן חלוץ. במסגרת פעולות של הקמת שתי זרועות מרכזיות בצבא, זרוע היבשה וזרוע האוויר, הועבר חיל התיקשוב למפקדת זרוע היבשה. לא רבים הבינו את ההיגיון שמאחורי נטילת חיל התיקשוב מאגף התיקשוב, וקצינים בכירים, כולל ראשי האגף, לא הסתירו את העובדה שהם מבצעים את ההחלטה תחת מחאה. כניסתו של גבי אשכנזי לתפקיד הרמטכ"ל, מיד לאחר המלחמה, החזירה את חיל התיקשוב "הביתה", לאגף התיקשוב. חלום צבא הזרועות של חלוץ נמוג סופית.

השינויים הללו אינם מקריים. הם ביטאו את חוסר היציבות וההחלטיות של דרגי הפיקוד הבכירים בצבא, שלא ידעו להגדיר מה הם רוצים בדיוק מהתיקשוב, ובכלל, עלתה השאלה האם הם מבינים את משמעותו. דומה שאין עוד אגף או חיל שעבר כל כך הרבה פיצולים ומיזוגים בפרק זמן כה קצר של חצי עשור.

ביום ה' האחרון התכנסו חיילי ומפקדי אגף התיקשוב לציין 60 שנות תיקשוב צבאי. ראשיתו של החיל במערך הקשר של ההגנה, המשכו בחיל הקשר בצה"ל, שמאוחר יותר שינה את שמו ל-"חיל הקשר והאלקטרוניקה", ולאחריו "חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים", עד שמו הנוכחי – "חיל התיקשוב".

באולם ישבו כמה מבוגרים, ששימשו כאלחוטנים ויונאים (מפעילי יוני דואר) בימים שטרם הקמת המדינה ובמלחמת העצמאות. ספק אם נציגי דור היונאים שנכחו באולם ידעו בדיוק לחבר את המילה "תיקשוב" עם עולמם שלהם: חיל הקשר. הדור הצעיר של חיילים, קצינים ומפקדים שמילא כל כסא ריק באולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב, לא ממש ידע או הכיר את דור היונאים.

האלוף עמי שפרן, ראש אגף התיקשוב הנוכחי, היטיב לומר: זהו דור האס.אם.אס, המחשבים והלוויינים. אבל דומה שבכל אותן 60 שנה שחלפו, הדבר המשותף שהיה ותמיד יהיה הוא העובדה שהתקשורת, על כל גווניה וצורותיה, היוותה תמיד כלי מרכזי שאיפשר לצה"ל לעמוד בכל האתגרים שנדרש להם. חיל הקשר לגווניו מעביר מידע וידיעות, ואלה תמיד היו כלי הנשק המשני והסודי של כל מפקד ומפקד.

דבריו החמים של סגן הרמטכ"ל, אלוף דן הראל, על תפקידו של חיל התיקשוב במבצע "עופרת יצוקה" בעזה היו מעין תיקון עוול היסטורי, בהיבט התדמיתי, לפעילות האגף. את חיל הקשר מכירים כולם, ורבים שירתו בו. החיבור הבלתי נמנע בין תקשורת ומחשבים, שהלך והתפתח במשולב עם הטכנולוגיה בעולם, לא היה מובן מאליו למפקדים רבים בצה"ל. מלחמת לבנון השנייה, המלחמה הראשונה שבה יושמו תפיסות צבא יבשה דיגיטלי, הוכיחה למפקדים שהם כבר מצויים בדור בא של שדה הקרב העתידי.

השתיקה שאפיינה את פעילות צה"ל במבצע האחרון אפיינה גם את פעילות אגף התיקשוב. מעשיו לא דלפו החוצה לכלי התקשורת. למעט חשיפה נדירה בערוץ 10 לפני כשבוע, שם התאפשר להבחין כיצד כלים טכנולוגיים מתקדמים מעולם התיקשוב מסייעים ללוחמים. בכתבה ניתן היה לראות כיצד עוברים התקשורת והמידע באופן מוצפן, כיצד משבשים את שידורי הטלוויזיה והרדיו של החמאס, ועוד. לוויין, אנטנה, מקלדת, צג והרבה מאוד כפתורים הם כלי הנשק של חיילי אגף התיקשוב. הכפתורים הללו משמשים את האצבעות ואת המוחות של המפקדים בשטח.