איך הופכים את ישראל לנגישה אינטרנטית באופן מלא?
תקנות נגישות האתרים בישראל הן המתקדמות בעולם, ומעוררות קנאה בארגונים שעוסקים בכך בחו"ל ● אלא שיש כברת דרך עד שכל מגזרי האוכלוסיה יוכלו לגלוש ברשת ● יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, ממליץ מה כדאי לארגונים לעשות
היום (ה') מצוין יום המודעות הבינלאומי להנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות. מחר יצוין יום המגוון הבינלאומי, שתכליתו קידום של הכלה, סובלנות וגיוון. והרי אין גיוון בלי הנגשה בכלל והנגשה של אתרי אינטרנט בפרט.
נגישות אתרי אינטרנט היא דבר קריטי, לא פחות מזה, שמאפשר נוחות גלישה ושימוש לכולם – גם לאנשים עם מוגבלות ולקשישים.
אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מונה, לפי ההערכות, כמיליארד איש – משהו כמו 18% מכלל בני האדם. למעשה, זהו המיעוט הגדול ביותר בעולם. הנגשה של אתרי אינטרנט עבורם היא מצב של Win-Win – הן לאוכלוסיה זו והן לבעלי האתרים, שיכולים לזכות בפלח שוק ענק.
הנגשת האתרים מבוצעת לפי תקן של הארגון האינטרנט הבינלאומי W3C, שמנהל את מיזם WAI (ר"ת Web Accessibility initiative – מיזם נגישות הרשת). בתוך מיזם זה ישנם מדריכים ותקנים איך לעצב, לפתח, לערוך ולבדוק נגישות של אתרי אינטרנט, במה שנקרא wcag 2.0 (ר"ת Web content Accessibility guide).
ישראל היא בין המדינות המובילות בהנגשת אתרים. תקנות נגישות האינטרנט עברו כאן ב-2013, במסגרת התקנות שהן חלק מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והביאו את ישראל להיות המדינה הראשונה בעולם שמחייבת הנגשה כללית – של אתרי ממשל, גופים ציבוריים, חברות פרטיות ועסקיות, מוסדות אקדמיים ובכלל. זאת, בעוד שבמדינות אחרות חייבו הנגשה רק של אתרי ממשל.
התקנות בישראל מחייבות כל אתר אינטרנט ואפליקציה חדשים להיות נגישים, וחייבו את האתרים הקיימים לבצע הנגשה רטרואקטיבית עד סוף 2017. נכון ל-2021, כל האתרים והאפליקציות לשימוש הציבור הרחב אמורים להיות נגישים, למעט אתרים של אנשים פרטיים, עסקים זעירים ועסקים שמוכיחים אי יכולת כלכלית לממן את ההנגשה. אם אתם.ן נתקלים.ות באתר לא מונגש, שלא עומד בהחרגות האלה, אתם.ן יכולים.ות לתבוע משפטית – וגם זה ייחודי לישראל. אלא שבמקרה כזה, עליכם.ן להתריע על בעיית הנגישות בפני בעל.ת האתר ולתת לו.ה זמן של 60 יום לתקן אותה – לפני הגשת התביעה.
בישראל יש עוד שתי דרישות מעוררות קנאה בעולם, לפחות בקרב הגופים הפועלים לנגישות אתרים: האחת היא חובת פרסום כל הסדרי הנגישות של האתר והשירותים הניתנים על ידי הארגון, על מנת שאדם עם מוגבלות יבין זאת ויקל עליו להיות לקוח של אותו אדם או ארגון. הדרישה השנייה היא, פרסום הפרטים של רכז נגישות של הארגון – טלפון ומייל, כדי לאפשר ללקוח עם המוגבלות לפנות לעזרה ולהציע הצעות לשיפור, אם הוא רוצה.
מהן הבעיות העיקריות בדרך לנגישות מלאה – ומהם הפתרונות?
עמותת נגישות ישראל פועלת למען הנגשת אתרי האינטרנט בארץ לאנשים עם מוגבלות. כחלק מפעילותה, היא אבחנה את הפערים העיקריים הקיימים בדרך להפוך את ישראל לנגישה אינטרנטית באופן מלא, וניסחה המלצות מה כדאי לעשות לצורך כך:
הרמה המקצועית של ההנגשה בפועל לא מספיק טובה – מומלץ להכשיר את המפתחים, המעצבים, העורכים והבודקים, ולבדוק שהאתרים אמנם נגישים ביחד עם אנשים עם מוגבלויות – עיוורים ולקויי ראייה, חרשים ולקויי שמיעה, בעלי מוגבלות בידיים ועוד.
מסמכים וברושורים באתרים לא מונגשים – חשוב למפות מה באתר לא נגיש מאז 2017 ולטפל בהנגשה. ניתן לפנות לצורך כך למרכז להנגשת מסמכים של עמותת נגישות ישראל.
אוריינות דיגיטלית לנגישות – מומלץ ללמד אנשים עם מוגבלות וקשישים להכיר ולהשתמש בפונקציות המאפשרות הנגשה באתרי האינטרנט.
עמותת נגישות ישראל מייצגת בישראל את ארגון אנשי המקצוע להנגשת אתרי אינטרנט – IAAP (ר"ת the International Association of Accessibility Professionals). ארגון זה מאפשר ללמוד ולבצע מבחני הסמכה לאנשי מקצוע בתחום – מבחנים שחשוב שכל מי שעוסק בתחום יעבור. מטרת הארגון היא לעודד מפתחים, עורכים ובודקים ללמוד באופן מקצועי, ולעבור מבחן הסמכה שיקנה להם מעמד פורמלי של מקצוענות ויכולת עבודה בשוק הגלובלי.
לסיכום, אתר אינטרנט נגיש זה דבר מאוד משמעותי לשימושיות ולשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה. אני קורא לארגונים להיות שותפים פעילים, על מנת לוודא שהרשת תהיה נגישה לכולם.
הכותב הוא יו"ר עמותת נגישות ישראל, בוגר ממר"מ, טייס חייל האוויר שנפצע קשה בתאונת טיסה וכתוצאה מכך משותק מהצוואר ומטה, ומתנייד בכיסא גלגלים.
תגובות
(0)