ממציאים, יזמים ומה שביניהם

המכללה האקדמית כנרת עמק הירדן אירחה בשבוע כמה טייקוני היי-טק שדנו בקשר בין חדשנות, יזמות והצלחה. הפאנל נערך באירוע בו השתתפו סטודנטים ומרצים מבית הספר להנדסה שפועל במסגרת המכללה.

מנחה הפאנל היה ד"ר גיורא ירון, מי שחתום על כמה מהאקזיטים הגדולים של חברות ישראליות בעשור האחרון, תמורת מאות מיליוני דולרים. הוא גם שימש כיו"ר מרקורי (Mercury), עד למכירתה ל־HP.

לשאלותיו השיבו ד"ר בועז איתן, יזם ומייסד חברת סייפן, שנרכשה על ידי ענקית זיכרונות הפלאש האמריקנית, ספנשן (Spansion); רפי מהודר, המכונה "מר טפטפת", ממציא ויזם בתחום הנדסת תעשיות מים וטפטוף, שעל שמו רשומים הפטנטים של חברת נטפים בקיבוץ חצרים; ויובל שחר, לשעבר מנהל הפיתוח של סיסקו (Cisco), והיזם של שלושה סטארט-אפים שנמכרו לה תמורת יותר מ-600 מיליון דולרים, ומי שהמציא את השם iPhone.

ד"ר ירון אמר, כי הפאנל נערך דווקא במכללה זו, בשל הרצון לעודד צעירים בפריפריה ליזמות ולקדם את אזור הצפון.

שחר ענה לשאלת המנחה, ד"ר ירון, בדבר הצורך בהשכלה פורמלית ליזמות, וציין, כי "ההשכלה הפורמלית רק אפשרה לי לקבל רק כלים לפתרון בעיות". לדבריו, "שנתיים אחרי סיום הלימודים כל מה שלמדתי כבר לא היה רלוונטי. אבל היכולת לגשת לבעיה, לנתח אותה ולמצוא את הפתרון המיטבי ביותר – טמונה בכלים שקיבלתי באקדמיה".

ד"ר איתן אמר, כי למרות שהמקובל לחשוב שהמניע להמצאות חדשות הוא כסף, הרי שהוא סבור שכסף אינו המניע העיקרי. "כסף הוא אלמנט חשוב אך לא ממציאים בשבילו", אמר, "לפי דעתי ישראל מהווה מצע טוב לתחום ההמצאות. זה טבוע ב-DNA הישראלי".

לדברי מהודר, נושא הידע האקדמי עבור יזם וממציא הוא משני, כיוון שהכושר להמציא ולצאת מחוץ למסגרת – הוא מולד. "הידע נותן אלמנט איכותי, המלמד את הממציא מהו סדר עדיפויות ומהי השקעת זמן נכונה", אמר. ד"ר איתן חלק על דברי מהודר, ואמר כי לדעתו, ממציא ויזם הן תכונות נרכשות, שניתן לתרגל אותן. "קיימים שני אלמנטים נוספים לנוסחת היזם", אמר ד"ר איתן, "והם עבודה קשה ולמידה מתמדת, גם לאחר 20 שנים בתחום".

המנחה ד"ר ירון שאל את חברי הפאנל כיצד נולד רעיון חדש. שחר השיב כי "המצאה נולדת במקום שבו שני תחומים נפגשים". הוא סיפר שכאשר עבד בחברת נשיונל סמי קונדקטור, פיתח יחד עם שני חברים לעבודה טלפון מבוסס אינטרנט. "חיפשנו שם לפיתוח וכך עלה השם iPhone.", סיפר, "נשיונל רצו להוציא זאת לפועל, אבל ראיתי שהם מנסים לפתח את המכשיר עם חברה אחרת והתפטרתי. השם והקניין הרוחני עברו איתי לאינפוגיר אבל לא המשכתי איתה, כי הצטרפתי לווקלטק ובהמשך אינפוגיר נמכרה לסיסקו. כשיצאה אפל (Apple) עם ה-iPhone, תבעה אותה סיסקו על גניבת זכויות היוצרים על השם. בפברואר 2007 שתי החברות הגיעו לפשרה ואפל קיבלה היתר להשתמש בשם".

ד"ר איתן סיפר, כי "אחד האלמנטים שהניעו אותי ליזמות, הוא הדחף האין סופי להוכיח. ברגע שהצגתי בפני מומחים את ההצעות לטכנולוגיות להגדלת קיבולת הזיכרון. תשובתם הייתה שזה לא יעבוד, אבל אם זה יעבוד זה יהיה 'וואו'. הדחף להוכיח להם כי הם טעו לא הרפה ממני".

הסטודנטים הפנו שאלה לחברי הפאנל: איך לוקחים המצאה ומוציאים אותה לפועל, לאחר שנוכחים לדעת באמצע הדרך, כי משהו דומה כבר קיים? שחר ניסה להרגיע את השואלים ואמר כי "בעולם ההיי-טק, כיוון שדור של טכנולוגיה אורך שלוש שנים בלבד, מאוד בעייתי להגיש בקשה זמנית של פטנט פרוביזורי. בתהליך הזה, גיוס ההון מהווה מרכיב לא פשוט, כיוון שאתה נתקל במשקיעים בעלי ניסיון רב וצלקות שהפכו אותם לספקנים עם השנים". לדברי שחר, "כסף ראשוני לתהליך הוא לא פשוט, הרעיון צריך להתקבל כמשהו מוחשי שניתן לממש אותו". ד"ר איתן הוסיף, כי "יזמות תעשיות היא תהליך מאוד איטי. לוקח זמן להוציא לפועל רעיון. בתחום בו אני מתעסק – המשקיעים לא ממהרים לשחרר כסף".

השורה התחתונה: מי שמחפש את היזמים ואת הרעיונות שיעשו את ה-"וואו" הבא, צריך להוציא את עצמו מאזור חדרה-גדרה. עליו להצפין או להדרים לערי הפריפריה ולפגוש שם את הסטודנטים, אלה שאולי בעוד כמה שנים ישבו גם הם בפאנל עתידי דוגמת זה שהתקיים בשבוע שעבר. בפאנל, שיהיה באחת המכללות בפריפריה, הם יספרו כיצד הצליחו "לעשות את זה", למרות שסיימו את לימודיהם לא בתל אביב, ירושלים או חיפה. חומר למחשבה.