המשימה: למנוע את עצירת הקטר של המשק

ראשי התאחדות התעשיינים מקיימים הערב (ד') כינוס חירום בגלל המשבר ההולך ומחריף של ירידת ערך הדולר לעומת השקל. המשבר הזה קריטי ביותר לענף ההיי-טק, שאחראי ל-45% מסך כל הייצוא של מדינת ישראל. ירידת הערך של הדולר בימים האחרונים שוחקת את הרווחיות של החברות, כפי שמריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אמר אתמול בראיון לאנשים ומחשבים.

אין זו הפעם הראשונה שראשי התעשיה מתריעים מפני שחיקת דולר. זוהי תופעה מתמשכת, שעולה לסדר היום בשנים האחרונות שוב ושוב. בשנה וחצי האחרונות, על רקע משבר הקורונה, כאשר השווקים בעולם נעשו קשים יותר, התעשיינים דרשו מהממשלה לתת יד ולעצור את ההידרדרות.

הבעיה במאבק הזה של התעשיינים היא שמי שלא מכיר את התחום נוטה להגיב תגובות אמוציונליות, שטוענות שההיי-טק הוא ענף מבוסס, שעובדיו מתוגמלים היטב, שהחברות שפועלות בו נהנות מהטבות מס ועוד כהנה וכהנה אמירות שמתאימות לשיחות סלון שטחיות.

"אנחנו דואגים לילדים שלנו ולמדינת ישראל"

ראשי הענף והתעשיינים ממגזרים אחרים לא מרגישים צורך להתנצל על כך שהם חלק מאומת הסטארט-אפ עם תעשיית ההיי-טק המשגשגת – ובצדק. התעשיינים חוזרים ומדגישים שהם לא מבקשים שום דבר לכיסם ושהם והם מעולם לא ביקשו סיוע מהממשלה. "אנחנו כבר מסודרים, עשינו את שלנו. אנחנו דואגים לילדים ולנכדים שלנו, ולמדינת ישראל", הם אומרים בשיחות סגורות.

בשבוע שבו ראש הממשלה, נפתלי בנט, איתגר את הסטארט-אפ ניישן שלנו לחפש פתרונות טכנולוגיים ממשיים למשבר האקלים, צריכה הממשלה בראשותו לטפל קודם כל במה שיאפשר לקטר של המשק להמשיך לנוע, ובכלל זה במשבר הדולר

יש כאן אזהרה שאם הממשלה לא תשנה את הגישה שלה ותבין שההיי-טק הוא כבר מזמן לא ענף סקטוריאלי, אלא תשתית חשובה לכל המשק הישראלי, הדבר ישפיע בצורה שלילית על כלל המשק. קודם כל מפני שהדרישות שהולכות וגוברות להשקעות בטכנולוגיה, בטרנספורמציה דיגיטלית, לא ייענו בקצב הדרוש, מאחר שלא יהיה מי שיעשה זאת. אין כבר צורך להוכיח את הקשר ההדוק שקיים בין ההיי-טק ליתר המגזרים במשק. כבר נוכחנו יותר מפעם אחת שכאשר חברת היי-טק נסגרת, שורה של עסקים נפגעים או נסגרים, שלא לדבר על תעשיות שלמות שנפגעות מכך. מי שהסתובב בחודשים האחרונים באזורי התעסוקה של ההיי-טק, עם המשרדים שהתרוקנו עקב המעבר לעבודה מהבית, ראה במו עיניו את עסקי המזון שנסגרו או צמצמו פעילות. עכשיו, כאשר מתחילה ההתאוששות והעובדים מתחילים לחזור למשרדים, יחס שקל-דולר לא מאוזן יעצור את החזרה לצמיחה. אין כאן איום, אין כאן רצון לסחוט או לקבל משהו מהמדינה, אלא עובדות מספריות.

צריך לגרום לכך שהקטר של המשק ימשיך לנסוע. צילום: מתוך BigStock

השילוב של משבר הדולר עם המחסור בכוח אדם בענף, שמעלה את שכר העובדים, מחריף את המצב. היצואן מקבל תמורה בשקלים לפי ערך דולר נמוך, אבל הוא לא יכול להוריד את השכר לעובדיו. בנוסף, ההתמודדות בשווקים בחו"ל הולכת ונעשית יותר ויותר מורכבת. גם שם התחרות קשה, שלא לדבר על כך שהמשבר הכלכלי רחוק מסיום. כל מי שאומר למנהלי החברות "תעלו מחירים" פשוט לא מבין על מה הוא מדבר. התעשיה הישראלית מתחרה במדינות אחרות, שיש להן מהנדסים לא פחות טובים משלנו – אבל בשכר יותר נמוך, ושיש בהן תמיכה הרבה יותר גבוהה בהיי-טק מצד הממשלה. זה מאפשר לחברות שם להציע רמות מחירים שהחברות הישראליות לא יכולות להרשות לעצמן.

מה רוצים התעשיינים?

ראשית, התעשיינים מפנים את הדרישה להתערב כלפי בנק ישראל ומשרד האוצר. זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו פגש שר האוצר, אביגדור ליברמן, את ראשי ההתאחדות ושמע מהם בין היתר על בעיית הדולר ועל צעדים שהממשלה התחייבה לעשות בקדנציות הקודמות – ולא עשתה.

לא חסרים רעיונות לפתרון המשבר. למשל, ייסוד קרן מיוחדת לתשלום מיסים בדולרים מאקזיטים של חברות היי-טק, טיפול במשקיעים המוסדיים, שעדיין לא ממהרים לסייע להיי-טק ולהשקיע בחברות, ועוד הצעות שלא דורשות מהממשלה להכניס יד לכיס אבל מחייבות אותה לבצע תהליכים שרק היא יכולה לעשות.

בכינוס החירום, שמתקיים ממש בשעות אלה, התעשיינים, ובהם ראשי ההיי-טק, מזהירים שהכתובת רשומה על הקיר בצורה ברורה. בשבוע שבו ראש הממשלה, נפתלי בנט, איתגר את הסטארט-אפ ניישן שלנו לחפש פתרונות טכנולוגיים ממשיים למשבר האקלים, צריכה הממשלה בראשותו לטפל קודם כל במה שיאפשר לקטר של המשק להמשיך לנוע, ובכלל זה במשבר הדולר. הסכנה שהקטר הזה ייעצר, כך חשים ראשי הענף, היא הרבה יותר ממוחשית, ומי שעדיין שבוי בקונספציית הפריבילגים שמוצמדת להיי-טק, מוטב שיחשוב היטב על אלה שהוא מכיר ומועסקים בענף, שעלולים למצוא את עצמם מחר בבוקר ללא תעסוקה.