פודקאסט: איך הופכים את הנגב למרכז חדשנות והיי-טק?

החזון המרכזי של מייסד המדינה, דוד בן גוריון, היה הפרחת הנגב. בימינו, כאשר מדברים על מימוש החזון הזה מציינים את הצורך בהגדלה משמעותית של מספר חברות ההיי-טק שיתקעו יתד בחבל הארץ הדרומי הגדול ויעסיקו עובדים מהאזור. המטרה הזו עדיין רחוקה ממימוש, משום שאומת הסטארט-אפ ועיקר תעשיית ההיי-טק הישראלית לא יוצאים מתל אביב, מגוש דן בכלל ומהשרון. אבל יש כאלה שלא מוותרים ויוזמים הקמת מרכזי היי-טק בנגב, כמו גם בצפון, מתוך כוונה להרחיב את גבולות הענף וממטרה חברתית-לאומית.

בפודקאסט אנשים ומחשבים אירחתי את ארנון קולומבוס, מנהל חממת אין נגב (In Negev), שממוקמת באזור התעשיה שבין צומת להבים לרהט, בסמוך לכביש 6 ולתחנת הרכבת – ולא במקרה. הבידול של החממה הזו הוא הדגש שהיא שמה על ליווי החברות ועל גיוס הון אנושי מאזור הדרום. באין נגב אף מתנים את ההשתתפות של חברות בחממה בכך שכשיצאו ממנה, הן ימשיכו לפעול באזור.

קולומבוס הוא איש IT ותיק, ומילא תפקידים בכירים בתחום בחברות כגון נטפים וכיל. הוא נכנס לתפקידו כמנהל החממה הדרומית לפני כחודשיים.

ספר על החממה וכיצד היא עובדת.
"בדומה לחממות אחרות, אין נגב מהווה כלי לסיוע לקידום ההיי-טק. אבל החממה הזו קצת יוצאת דופן, כי בפעם הראשונה מזה שנים, אנחנו ממצבים אותה כמרכז החדשנות של הדרום – כחלק ממדיניות הממשלה ומיוזמה של רשות החדשנות ומשרדי הממשלה. אנחנו מכירים את המציאות, שבה סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה צעירות נשאבים למרכז, גם אם הם פעילים בדרום. מטרתנו היא לשנות את זה. לכן, בין הדגשים שאנחנו שמים בליווי חברות הם שההון האנושי הדרומי יהיה מיוצג בחברה ושלחברות שאנחנו מלווים יהיו עוגנים באזור הדרום".

מהיכן אתם מגייסים את החברות?
"אנחנו בקשר עם כל הגורמים הרלוונטיים באזור: אוניברסיטת בן גוריון, גוף המחקר והיזמות שלהם, אואזיס, מרכז החדשנות של בית החולים סורוקה ועוד גופי מחקר רבים. יש שם רעיונות טובים, שיכולים להתממש ליוזמה חדשנית. ברגע שאנחנו מזהים את הפוטנציאל וההיתכנות (של המיזמים – י"ק) אנחנו מתחילים לעבוד איתם".

מה המשמעות של המיקום שלכם?
"אנחנו יושבים באזור התעשייה עידן הנגב, שממוקם סמוך לתחנת הרכבת להבים-רהט, ולשני היישובים האלה. המיקום לא מקרי: המטרה היא לנצל את הקרבה לכביש 6 ואת הנגישות לתחנת הרכבת. התכנון הוא למשוך לפה כמה שיותר חברות, שיהוו מרכז חדשנות והיי-טק".

מהו אופי הפעילות של החברות בחממה שלכם?
"בעקרון, תחומי הפעילות שאנחנו מכוונים אליהם, בגלל המיקום שלנו, הם אגרוטק, פוד טק, קלין טק ותעשייה 4.0. לכל אלה יש עוגנים תעשייתיים בדרום. יש ארבע חברות שכבר פועלות בחממה, ויש עוד חמש בשלב ממש אחרון של כניסה אליה, ועוד שמונה שמועמדות והן בשלבי בחינה".

מהי מפת הדרכים שלכם?
"אנחנו שומרים על הבידול שלנו, כי יש לנו אחריות חברתית מעבר ליעדים העסקיים. המטרה היא לא רק לגדל חברות, לעשות סיבוב ולהמשיך הלאה. גם חברות שמסיימות את הפעילות כאן אחרי שנתיים או יותר – אנחנו מנסים לחבר אותן עם האקו-סיסטם במטרה שיישארו פה, כאשר הדגש הוא על גיוס הון אנושי מהדרום – מה שישפיע על כל התהליכים של הכשרה וחינוך".

האם לדעתך ריאלי להתמודד בהצלחה עם האתגר שקיים בנגב בתחום ההון האנושי?
"שאלה טובה. נכון שכוח המשיכה הוא למרכז. אנחנו מנסים לרבע את המעגל הזה של לימודים, הכשרה ומעבר למרכז, ורוצים להוכיח שאפשר לעבוד ולחיות בנגב. אנחנו גם רואים שינוי מצד המעסיקים: חברות שכבר פועלות כאן פונות אלינו כל הזמן בדרישה לכוח אדם. גם המעבר של צה"ל לנגב ישפיע. אבל כמובן שנדרשת פה מעורבות של הממשלה בנושאים של חינוך טכנולוגי, תשתיות לתעסוקה, ועוד. אני יכול להעריך שיש הבנה מצד משרדי הממשלה ויש רצון לשנות, ומקווה שזה יסתדר".

איך החיבור שלכם עם החברה הבדואית?
"יש לי חברים רבים מהפזורה הבדואית – אנשים איכותיים שמשולבים בפעילות פה. הם רואים את המציאות ומבינים את המורכבות. הפערים העצומים בחינוך, בשכר ובכלל משפיעים על הצעירים ודוחפים אותם. יש כבר יוזמות שהם מעורבים בהן יחד עם חברות שפעילות כאן".