התירוצים של המנמ"רים שההנהלות לא יקנו יותר
אם עד עכשיו המנמ"רים היו יכולים להשתמש בקורונה כדי לנמק - או בעצם לתרץ - כל מיני דברים, הגענו למצב שבו התירוצים האלה כבר לא עובדים ● במה בדיוק מדובר? ומה כן כדאי לעשות?
2022 תעמיד אתגרים רבים בפני יחידות ה-IT בארגונים, ובראשן המנמ"רים. במסגרת ההתמודדות יש נטייה להניח הנחות שונות ולהפוך אותן לעובדות. אלא שבלא מעט פעמים, מסתבר שהן הנחות שגויות. זה נכון כמעט לכל תחום, כולל ל-IT, וזה קרה לא מעט גם ב-2021. לא עוד.
האתר CIO ריכז כמה השערות והנחות שמנמ"רים ימשיכו להניח בשנה הבאה ונראה שההנהלות כבר לא יקנו אותן.
הנחת יסוד אחת שעל בסיסה מנמ"רים עובדים פנימית בארגון שלהם, וגם משדרים כלפי חוץ, היא שהעובדים כבר לא יחזרו לעבודה במשרדים, וזה ישנה את צורת העבודה של כלל הארגון. אבל, ככל שחולף הזמן מתברר שההשערה הזו לא נכונה. אמת, לעבודה מהבית יש יתרונות, ועובדים רבים אוהבים אותה ומנצלים את זה עד הסוף, אבל אסור לשכוח שעובדים באים לעבודה לא רק כדי לעבוד, אלא גם כדי לפגוש האחד את השני ולהתחבר. מכאן, הצפי הוא שלמרות הכול, היצר החברתי של האדם יחזיר את העובדים למשרדים, וכדאי למנמ"רים להיערך לכך.
זה מוביל להנחת יסוד אחרת שרווחת אצל המנמ"רים, וגם היא נראית בסיכומו של דבר כתירוץ: אימוץ השיטה ההיברידית אפשר לחברי הנהלה ולעובדים להמשיך לתפקד באמצעות הכלים לעבודה מרחוק. אבל שנתיים של עבודה מרחוק הציפו לא מעט בעיות תשתית באינטרנט, מהירות לא מספיקה וחוסר מיומנות של עובדים להפעיל כלים שונים, שערב הקורונה הוטמעו אצלם וצוינו בטקסים חגיגיים.
המנמ"ר נוטה לשכנע את עצמו שזו לא בעיה שלו אלא של ספקיות התשתית ושל העובדים, שלא מיישמים את מה שיש להם. זה נכון ולא נכון: תפקיד המנמ"ר הוא לוודא עם הספקיות שיש להן את התשתיות המתאימות לוודא שלעובדים אמנם יהיו כלים שיאפשרו להם לעבוד מהבית בצורה יעילה, ולא יהיו תלויים רק במהירות הרשת. זה עוד סיפור שההנהלה לא תקנה.
השנה החדשה מביאה איתה הרבה תקוות לדברים חדשים, אבל היא לא מוחקת את האתגרים המרכזיים ולא מאפשרת לתרץ תירוצים המבוססים על הנחות יסוד שלא תפסו גם בשנה הקודמת
טיעון נוסף שמקובל ביחידות ה-IT הוא שהיכולת להעמיק את ניתוח הנתונים ולהפוך אותם לתוצאות עסקיות נמצאת בכלים דיגיטליים וביישומים מבוססי ענן, באופן שלא מצריך יותר מפגש פיזי לצורך סיעור מוחות. המשתמשים בארגון יכולים לגלות למנמ"ר שזה ממש לא נכון, כי מפגשי זום ומפגשים היברידיים, שבהם חלק מהמשתתפים נמצאים במשרד וחלקם האחר בבית, ככל שיהיו ממוקדים ומעניינים, לעולם לא יחליפו את המפגש הפיזי בין אנשים ממחלקות שונות עם צרכים שונים. המנמ"ר יצטרך להיערך גם למצבים אלה ולספק להנהלה את הכלים הדרושים לקיומם.
לאפסן את התוכניות שמבוססות על המחשבה שהקורונה מאחורינו
מגפת הקורונה המתעתעת גרמה לאנשים ברחבי העולם, ובמיוחד בישראל, לאווירת סוף קורס, לתחושה שהיא כבר מאחורינו. שאו-טו-טו כולם חוזרים לשגרה מלאה ולא יצטרכו עוד להשתמש במסכות בשום מקום. האומיקרון מהווה צלצול השכמה: המגפה עדיין פה. לכן, מנמ"רים שכבר החלו, ובוודאי כאלה שסיימו, להכין תוכניות שהנחת הייסוד שלהן היא שאנחנו אחרי המגפה – מוטב שיאפסנו אותן במגירה. גם השנה יש צורך להכין תוכניות המשכיות עסקית, המבוססות על המנעד הרגיש בין עסקים כרגיל לשמירה על הבריאות, ואולי חזרה לתקופה מסוימת לעבודה מרחוק, תוך אפשרות לשינויים של מודלים עסקיים. השנתיים האחרונות הקנו למנמ"רים מספיק ניסיון כדי לדעת לתכנן תוכניות ברוח זו.
אחרון חביב הוא נושא ה-SLA. הקורונה רק חיזקה את הציפיות של הלקוחות לעמידה בתנאי שירות מינימליים, גם אם המנמ"ר לא פוגש אותם פיזית. הארגון חייב להיות מאוד עירני לגבי חוויית השירות של לקוחותיו. תירוצים בגלל הקורונה כבר לא עובדים. לכן, המנמ"ר חייב תמיד לבדוק את עצמו ולחשוב האם הוא, כלקוח, היה מרוצה מרמת השירות שהוא מספק ללקוחותיו, והאם הוא באמת מספק להם את הפתרונות הנכונים, גם אם הם דורשים ממנו מאמץ רב יותר.
השורה התחתונה: השנה החדשה מביאה איתה הרבה תקוות לדברים חדשים, אבל היא לא מוחקת את האתגרים המרכזיים ולא מאפשרת לתרץ תירוצים המבוססים על הנחות יסוד שלא תפסו גם בשנה הקודמת. אז קדימה לעבודה, עם ראייה מציאותית, בלי לעשות הקלות.
הרבה מנמ״רים מינפו את הקורונה כדי לבצע מהפכה שירותית ותשתיתית בארגונים שלהם, תוך קידום אג׳נדה חדשנית ודחיפת הארגונים שלהם לטרנספורמציה דיגיטלית מואצת. ההנהלות כבר קוצרות את הפירות, וגם העובדים והלקוחות נהנים. התירוצים של המנמ״רים שההנהלות לא יקנו יותר ---- אנשי מקצוע לא טובים שהגיעו לתפקיד המנמ״ר היו בעבר, קיימים בהווה ויהיו גם בעתיד. לאנשי מקצוע לא טובים יש תמיד תירוצים. זה לא משהו מיוחד למנמ״רים.