NFT: השקעה? אספנות? הזדמנות או טעות? הכל על הטרנד החם של השנה
בחודשים האחרונים נראה שכולם מדברים על NFT ● למרות השיחה הערה, רבים מתקשים להבין במה מדובר מעבר למכירת יצירות באמצעות טכנולוגיית קריפטו ● הכתבה הזו תעשה סדר בתופעה המסקרנת של התקופה
באופן מסורתי, כדי להרוויח מיצירתם, יוצרים צריכים למכור או להשכיר אותה, כמו נכס לכל דבר. לדוגמה מוזיקאים מקבלים תמלוגים על כל השמעה של שיר שלהם ברדיו או בספוטיפיי. ציירים מוכרים יצירות לגלריות ובמאים לעיתים זכאים לאחוז מסויים מהצלחת הסרט שיצרו.
לאחרונה נפתחה אופציה נוספת להרוויח מיצירות: מכירת הבעלות הדיגיטלית עליהן כ-NFT. אופציה זו מאפשרת לכל יוצר, לא רק למוזיקאים ולבמאים מפורסמים, להרוויח ובגדול. כמה בגדול? בשנתיים האחרונות NFT הפך לשוק שמגלגל עשרות מיליארדי דולרים.
אם יש לכם כישרון יצירתי וזמן פנוי, אולי הגיע הזמן להתחיל להנפיק כ-NFT את היצירות שלכם
וכאן מתחיל הבילבול. כי אם מדובר בשוק למסחר באמנות, למה כולם מדברים על זה? ממתי השכן הפך לאספן ולמה החשמלאי כל כך מתעניין בכמות העוקבים באינסטגרם שיש לאומן ויזואלי לא מוכר?
מי ומי ב-NFT: טכנולוגיה ותיקה, תופעה חדשה, סכומים אסטרונומיים
נתחיל מהבנת הטכנולוגיה שבבסיס התופעה, שכן היא המנוע המרכזי לצמיחתה. NFT הם ראשי תיבות של Non-Fungible Token, כלומר אסימון (טוקן) שאינו ניתן להחלפה או שינוי. הקישור לאמנות נובע מהייחודיות של כל טוקן: כאשר טוקן NFT מוצמד ליצירה דיגיטלית כלשהי (תמונה, ציור, קליפ, קטע שמע ועוד) מדובר בערובה לאותנטיות היצירה. ולכן, בעל טוקן ה-NFT המדובר – הוא הבעלים של היצירה.
ה-NFT הוא חלק מרשת הבלוקצ'יין, של אית'ריום ליתר דיוק. על טכנולוגיית הבלוקצ'יין כתבתי בהרחבה במאמר אחר. הדבר שחשוב לזכור הוא שטכנולוגיית הבלוקצ'יין מתעדת באופן בלתי תלוי את כל הפעולות שבוצעו עבור טוקן מסוים (מכירה, קניה וכודומה). היא גם איננה מקושרת לבנק או גוף ריכוזי כלשהי, בניגוד לזכויות יוצרים אשר כפופות לחוקי מדינה.
So happy to own the first ever NFT, Quantum, from @mccoyspace
A piece of history. Let's see how we can continue its story. pic.twitter.com/kCjke2CGkd
— Sillytuna 👻 🏀 ⚽ 🔴 (@sillytuna) June 10, 2021
הרעיון של אישור אותנטיות מבוסס בלוקצ'יין הביא לכך שב-2014 הוצג ה-NFT הראשון: אנימציה דיגיטלית של צורות וצבעים שנקראת "קוואנטום". היוצרים, צמד שהורכב מאמן ומתכנת, שאפו ליצור מנגנון שבעזרתו יוכלו אמנים לסחור ביצירותיהם ולעקוב אחר הפרת זכויות יוצרים.
בזמן הצגתה, טכנולוגיית NFT התקבלה באדישות יחסית. בשנים הבאות הרעיון התפתח וקיבל תפנית בדמות אפיק השקעות, בדומה למטבעות קריפטוגרפיים. במהלך 2020 התופעה תפסה תאוצה והיקף השוק הוערך בכ-100 מיליון דולר. בשנת 2021 המספר זינק לאיפשהו בין 22 ל-42 מיליארד דולר.
מי מוכר מה? ומי קונה ובכמה? הרשימה ארוכה, עמוסה בשמות ידועים ושוברת שיאים מדי יום. אספתי כמה דוגמאות מעניינות מבין אלפים.
just setting up my twttr
— jack⚡️ (@jack) March 21, 2006
In honor of my Grandma, I’m so grateful to have included her memory in my first #NFT exhibition with the piece “Hummingbird In My Metaverse.” 💕🕊Today is her birthday, I miss her so much.🥺 She was such a force in my life. Thank you @BlakeKathryn for helping me create this piece pic.twitter.com/7XZZU0QzMr
— ParisHilton.eth (@ParisHilton) April 18, 2021
פריס הילטון מכרה קליפ דיגיטלי שיצרה לזכר סבתה תמורת 1.1 מיליון דולר.
אמינם מכר (כחלק מפסטיבל NFT שערך) קטע קצב שיצר תמורת כ-100,000 דולר.
קוונטין טרנטינו הקים אתר ובו הוא יציע למכירה קטעי תסריטים ומזכרות מסרטיו כ-NFT.
אפילו ה-NFT הראשון מ-2014 נמכר לאחרונה במחיר של 1.4 מיליון דולר.
גם חברות גדולות כבר משקיעות במכירת וקניית NFT. בין השמות שבלטו השנה בתחום ניתן לציין את קוקה קולה, מקדונלד'ס, ויזה ואחרות.
גם יוצרים פחות ידועים מרוויחים: ציירים, אנימטורים, צלמים, אמנים גרפים ועוד. חלק מהיוצרים מפתיעים, כמו נילה הייז בת ה-12, שהרוויחה 1.6 מיליון דולר ממכירת אוסף ציורים שציירה של נשים עם צוואר ארוך. אמנים אחרים, שסביר להניח שלא הכרתם, מפתיעים אפילו יותר. כך למשל, האמן ביפל (Beeple), שמכר ב-69 מיליון דולר יצירה שהורכבה מ-5000 יצירות קטנות שאיחד ל-NFT גדול.
אוקיי. אבל…למה?
ברור למה יוצרים מעוניינים להיכנס ל-NFT: הם יכולים להרוויח ובגדול. אבל מי משלם סכומים כאלו, ולמה? הרי קיימים ברשת מיליוני עותקים של המם Disaster Girl, ועדיין הוא נמכר ב-500,000 דולר. והסרטון של לברון ג'יימס מטביע כדור כמחווה לקובי בראיינט? למרות שנמכר ב-387,000 דולר, הוא זמין לצפיה בחינם ביוטיוב.
אז למה משקיעים ב-NFT? התשובה כוללת שני מניעים: האנושי והכלכלי.
מבחינה אנושית, סחר ב-NFT הפך לסממן סטטוס. משקיעים מעוניינים ביוקרה הנלוות להוצאת סכומי עתק כדי להיות הבעלים של יצירות דיגיטליות, ממש כמו שעשירי העולם העתיק שכרו את שירותי האמנים הגדולים ביותר בזמנם – לאונרדו, רמברנדט ואחרים.
האם חלק מהמשקיעים מעוניינים לתמוך ביוצרים או מעריכים את האמנות שבדבר? ובכן, הכל יכול להיות, אבל כאן נכנס המניע השני – הכלכלי. כי בעלות על NFT הפכה לאפיק השקעה לרווח. התחום עודנו בהתהוות, אולם ייתכן שבקרוב נראה תנודות בערך יצירות של אמנים שונים, כמו תנודות במניות בשוק ההון.
אז מה לעשות עם ה-NFT? להכנס או לא להכנס? זאת שאלה שעליה כל משקיע או חובב אמנות נדרש לענות עבור עצמו. מה שבטוח, אם יש לכם כישרון יצירתי וזמן פנוי, אולי הגיע הזמן להתחיל להנפיק כ-NFT את היצירות שלכם. אפשר לעשות זאת בקלות, דרך אתרים כמו crypto.com או solsea.io. מי יודע? אולי גם לכם ממתין קונה שיהפוך את חייכם על פיהם.
הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice
אין ספק שהאמנות היא רק השלב הראשון ולאחריו נראה את NFT כמעט בכל תחום בחיינו. למשל: בעלות על רכב.
יפה כתבת. אמיר הוא מידאס. מתגעגע אליך חבר
אני צופה שבסוף הכל יעבוד בתצורת NFT. שלום לשטרי בעלות למינהן, העברת בעלות על רכב, טאבו על דירות ומגרשים ועוד ועוד...