שוק ה-IT עובר טלטלה, ולמנהלים יש מה לעשות
כדי למזער את הנזק הארגוני הנובע מתנודתיות של עובדים שזזים ומחליפים מקומות עבודה יש לנקוט מהלך משולב של מניעה וטיפול, לצד עיסוק בניהול ושימור הידע הארגוני
אין זה סוד ששוק ה-IT עובר טלטלה בימים אלו. כמעט כל אחד מאיתנו מכיר אנשים שזזים ומחליפים מקומות עבודה. השוק מטורף. הצמיחה של ההיי-טק טובה אולי לישראל ברמה כוללת, אך מוציאה כמעט את כולם מאיזון. המחסור בכוח אדם יוצר אפקט דומינו, ואין כמעט אחד, מנהל או עובד, בין בעצמו ובין אם דרך חברים, שלא מרגיש את כל התנודתיות הכל כך חריגה הזו. מנסים למשוך עובדים מארגונים בכל הסקטורים, הן המסורתיים, אך גם החדשים. כל אחד חוטף מהאחר.
עד כאן הכאב – אבל השאלה המעניינת היא מה מנהלים יכולים לעשות.
אז לא בטוח שיכולים לשמור על העובדים, וגם הנאמנים ביותר, לעמוד בכל הפיתויים שמוצעים שם בחוץ. גם אם הארגון ינהג בחוכמה ויעטוף את העובד במעטפת מחברת (engagement), בתפקיד מעניין ובאופק קידום והתפתחות, השוק הוא כל כך מטורף, שעל פי רוב זה לא מספיק.
"שימור, שיתוף, הנגשה ופיתוח ידע – אלו תחומי העיסוק של ניהול ידע בימים כתיקונם. ובתקופה כזו, של טלטלה בשוק כוח העבודה, הוא עובר להתמקד בסיכוני הידע, בפעולות שתצמצמנה את האובדן בעת מעברי אנשים"
ומה כן? אפשר לדאוג למזער את הנזק הארגוני הנובע מעזיבות אלו. לא ניתן לבטלו לחלוטין, אך אפשר, במהלך משולב של מניעה וטיפול, לעסוק בניהול ושימור הידע. ואכן, צמד המילים המוזר הזה ״ניהול ידע״ (knowledge management) שכמעט לא מתחבר יחד באופן הגיוני, מקבל תפנית. ב-20 השנה האחרונות רבים שמעו על המונח ורפרפו מעליו קלות, ובעיקר התעקשו שלא להבין ולא לצרוך. ובוודאי חברות היי-טק שגם אם הן צריכות משהו, מאמינות בכוחן להסתדר לבד, ולא צריך שום דיסציפלינה שתעזור להם. מקסימום יתקינו עוד כלי תוכנה בארגון ויהיה בסדר.
הצורך בניהול ידע ובמנהל ידע
בחודשים האחרונים אנחנו עדים, כאילו במקריות ובלי קשר לשינויים בכוח העבודה, ליותר ויותר מנהלים שמדברים, ביוזמתם, על הצורך בניהול ידע ובמנהל ידע, על הצורך להבטיח שמה שהארגון ידע אתמול הוא יידע גם מחר, על הצורך לשתף ידע בין פרויקטים ומחלקות, ולא רק ברמה ההצהרתית, אלא גם בדרך שתהיה נגישה ואכן ייעשה שימוש בידע. שימור, שיתוף, הנגשה ופיתוח ידע – אלו תחומי העיסוק של ניהול ידע בימים כתיקונם. ובתקופה כזו, של טלטלה בשוק כוח העבודה, הוא עובר להתמקד בסיכוני הידע, בפעולות שתצמצמנה את האובדן בעת מעברי אנשים.
לשמחתנו ניתן לומר, כי ישראל נמצאת בין המדינות המתקדמות בתחום ניהול הידע. העיסוק בתחום קיים כבר 25 שנים, מאז החל בעולם, ובישראל קמו כמה גופים מקצועיים בעלי ידע, שלא רק עוקבים אחר הנעשה בעולם ומיישמים בישראל, כי אם גם מובילים: מובילים תפיסות חדשות, דוגמת ייזום וניהול הקורס הבינלאומי KM-AI שהתקיים ב-2021 עם יותר מ-60 נציגים מ-30 מדינות בעולם, מהחברות המובילות במשק. בקורס זה לא רק לימדו מהי בינה מלאכותית וכיצד היא יכולה לקדם את ניהול הידע, אלא לימדו, בפעם הראשונה בעולם – איך מנהל ידע יכול לתרום לכל פרויקט בינה מלאכותית – החל במיפוי, דרך הנדסת ידע וניהול הנתונים והמידע, וע הפקת הלקחים והלמידה במעגלי האימון של המכונה ובניהול הפרויקט בכלל.
דוגמה נוספת למובילותה של ישראל ניתן לראות בפורום שיתופי הפעולה ושיתופי הידע בין מדינות – KMGN: KM Global Network, הכולל מדינות רבות מחמש יבשות, שאני גאה לעמוד בראשו.
מנהלי הידע יודעים להציע פתרונות גם לשימור ידע עם ההודעה של עובד על עזיבתו, אך גם פתרונות מניעה: איך ניתן לאתר אותו ידע קריטי, שאפשר ונדרש לתעדו תוך כדי עשייה. הגדרת אזורי הידע הקריטיים וההחלטה איך לתעדם ולהנגישם היא מומחיות של מנהלי ידע, כי ברור שלא ניתן מעכשיו לתעד את כל מה שעושים כל יום וכל שעה.
מנהלים יכולים לפעול לצמצום סיכוני הידע על ידי שימורו במניעה וטיפול, אך עליהם להחליט ולפעול.
כדאי. ואולי אפילו אין ברירה. ימים יגידו.
הכותבת היא מנכ"לית חברת ROM Knowledgeware.
הבעיה היא בשימור בהחלט. המשכורת בתחום היא מזערית לעומת מה שמקבלים עובדי הייטק, אם עובד IT מקבל בסביבות 7 אלף בחודש, לא יהרוג את החברה להוסיף לו עוד אלפיים. גם לא מתגמלים לפי הסמכות או ידע מקצועי, לא שולחים לקורסים, ולא מעלים משכורת לפי וותק. כול הדברים שמובנים מאליו במקצועות אחרים לא קיימים בIT. לחברות אין ברירה לחשב מסלול מחדש, מי שרוצה 5 שנות ניסיון שישלם 5 ספרות