הרפואה מרחוק מסייעת נגד הקורונה – אבל אפשר לעשות הרבה יותר

הזינוק בתחלואה בעקבות זן האומיקרון גרם לעומס ניכר בבתי החולים, שהשפיע מיידית על יתר המאושפזים במחלקות השונות שאינם חולי קורונה. זה עדיין נכון, למרות הירידה המסתמנת של הגל, ולו משום העובדה שבגלים השונים של הקורונה יש פער של כמה שבועות בין הירידה במספר הנדבקים לקיטון במספר המאושפזים עקב המחלה.

הצורך בפתיחת מחלקות קורונה והפניית צוותים, שגם ככה חסרים, לטיפול במאומתים, גורמות לצמצום ואף לביטול טיפולים ומענים למטופלים שסובלים מבעיות שונות. אחד הפתרונות המדוברים כיום הוא הרפואה מרחוק: ביצוע הקשר בין הרופאים לחולים באמצעים וירטואליים, מתן טיפולים ומעקבים מבוססי תקשורת, וכן יכולות ניטור והתראות לחולים שהיו מאושפזים או שניתן למנוע את אשפוזם. בתי החולים וקופות החולים הגבירו את האימוץ של התחום והפעילו שירותים כאלה בפרט מאז פרוץ הקורונה, ושמענו על כך בין היתר בכנסי הבריאות הדיגיטלית שערכנו, באנשים ומחשבים. היכולות ללא ספק מרשימות, אבל אי אפשר שלא להשתחרר מהרושם שזה לא ממצה את הפוטנציאל שיש לחברות הישראליות שמפתחות טכנולוגיות כאלה, ומשגשגות בעולם, וכמובן – לארגוני הבריאות.

בתחילת הקורונה חלה ירידה דרמטית במספר המטופלים והמאושפזים בבתי החולים, כי רבים מאוד פחדו להידבק ונמנעו ככל הניתן מלהגיע אליהם, כמו גם לקופות החולים. הדבר הביא לעלייה תלולה במספר הלקוחות שצרכו שירותי רפואה מרחוק. אלא שמאז, המטופלים חזרו למרפאות בקהילה ולמרפאות החוץ בבתי החולים, ומספר הלקוחות שטופלו באמצעות רפואה מרחוק הצטמצם. הרוב הגדול – גם של הרופאים וגם של המטופלים – מעדיף את המגע הפיזי.

ציפיות לחוד ומציאות לחוד

הציפייה הייתה שמשרד הבריאות ינצל את ההפוגות בין הגלים ויזרים תקציבים כדי להרחיב את הרפואה מרחוק, שמצמצמת את העומסים בבתי החולים. ציפייה נוספת הייתה שהממשלה והכנסת יפעלו על מנת לצמצם את הביורוקרטיה ובעיית המשילות החמורה שיש בישראל, שמעכבות תקנות שיכולות לזרז את יישום הרפואה מרחוק. כך, למשל, במאי האחרון, חודש לפני הקמת הממשלה הנוכחית, הגישה ח"כ יפעת שאשא-ביטון, כיום שרת החינוך, תיקון חשוב לחוק מד"א, שנועד להסדיר ולתקצב את פעילות הרפואה מרחוק של ארגון ההצלה. בדברי ההסבר נאמר כי מגן דוד אדום פיתח "שירות חדשני המאפשר מגוון בדיקות בבית של המטופל, לרבות תקשורת והנחיה מרחוק של רופא מטפל, כדי לאבחן את מצבו הרפואי טרם הפינוי, ובכך לצמצם פינוי מיותר של חולים למחלקות המיון. הדבר יוריד מהעומס וגם ישמור טוב יותר על החולים בתקופת מגפה". יש לציין שמגן דוד אדום מפעיל את השירות, ועשה זאת עוד לפני הגשת התיקון לחוק, אבל לא יכול היה לגבות אגרה על הטיפול – מה שהתיקון מאפשר לו לעשות.

במסגרת אותה ציפייה, נכון היה להניח שמשרד הבריאות יקדם את הצעת החוק של ח"כ שאשא-ביטון, על אחת כמה וכמה כשסיעתה, תקווה חדשה, היא חברה בכירה בקואליציה. אלא שזה לא קרה: הצעת החוק לא הגיעה עד היום ולו לשלב של דיון, שלא לומר להצבעות במליאה.

מה שנדרש כעת ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובארגונים השונים הוא לשים את הנושא בסדר עדיפות גבוה, כחלק מהשמירה על בריאות הקהילה כולה לצד הקורונה, בין הגלים של המחלה – ובמיוחד בשיאם, כשבתי החולים מוצפים במטופלים

יש בנושא הזה הרבה מאבקי אגו: בשבוע שעבר נערך דיון בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא איחוד מוקדי החירום של מגן דוד אדום ושל איחוד הצלה. בין שני גופים אלה שוררת איבה לא מובנת, שפוגעת קודם כל באלה שזקוקים לעזרה, והדבר המתבקש הבסיסי הוא לאחד את המוקדים, ובמקביל לאפשר לארגונים לבצע טיפולים מרחוק כשה ניתן. אלא שזה לא קורה.

מה המצב בעולם – ולמה בישראל זה פחות עובד?

הרפואה מרחוק והרפואה ביתית תופסות תאוצה ומתרחבות במדינות שונות – כנראה שיותר מאשר בישראל, וזה צפוי להמשיך ולדהור בשנים הקרובות. מחקר עדכני של חברת הייעוץ מק'ינזי מעריך ששוק הטלה רפואה יגיע ל-265 מיליארד דולר עד 2025. על פי ההערכה, הנתון ייצג כמעט רבע מהעלות הכוללת של הטיפול בבתי החולים, כולל זה הפיזי. עוד גילה המחקר ש(אולי) בניגוד למה שניתן לחשוב, איכות הטיפולים מרחוק זהה לזו של הטיפולים המסורתיים.

גם בתחום הרפואה מרחוק: ישראל מובילה בטכנולוגיה, אבל לא מובילה ביישומה במדינה. צילום: BigStock

בארץ, פרופ' קובי גלזר מהפקולטה לניהול על שם קולר וראש המרכז לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת תל אביב פרסם בשנה שעברה סקירה מקיפה על הרפואה מרחוק בעידן הקורונה, והגיע למסקנה שנכון שארגוני הבריאות בישראל גילו יכולות מרשימות במתן פתרונות מרחוק, אבל הם הגיעו לקצה גבול היכולת שלהם בתחום. זה לא נובע מהטכנולוגיה, אלא מהיבטים של תרבות ארגונית, מתודולוגיה ושינוי המבנה הארגוני של ארגונים אלה, שהוקמו לפני עשורים רבים.

לסיכום: ישראל נמצאת במקום יחסית טוב מבחינה טכנולוגית בכל מה שקשור לרפואה מרחוק. מה שנדרש כעת ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובארגונים השונים הוא לשים את הנושא בסדר עדיפות גבוה, כחלק מהשמירה על בריאות הקהילה כולה לצד הקורונה, בין הגלים של המחלה – ובמיוחד בשיאם, כשבתי החולים מוצפים במטופלים.

היבטי הרפואה מרחוק והחידושים בתחום הבריאות הדיגיטלית יידונו בוועידה השנתית של אנשים ומחשבים לבריאות דיגיטלית, שתתקיים ב-21 בפברואר בממד הווירטואלי. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.