אירופה קוראת לסאטרט-אפים ישראליים

מזה 25 שנים, מתקיימים בין האיחוד האירופי וישראל קשרים שכוללים שיתופי פעולה בתחומי המחקר והחדשנות, המבוססים על הקרבה הגיאוגרפית היחסית ועל קשרים פוליטיים, חברתיים וכלכליים. לפי מחקר שערכנו ב-EIt Hub Israel, השלוחה הישראלית של זרוע החדשנות והטכנולוגיה של האיחוד האירופי, כיום פועלות ברחבי אירופה יותר מ-900 חברות ישראליות, שמעסיקות יותר מ-24 אלף עובדים מקומיים.

רוב הפעילות של חברות ישראליות באירופה ממוקמת בגרמניה, ספרד, הולנד, איטליה, רומניה, קפריסין והונגריה. ישנן גם חברות רבות ועובדים רבים בבריטניה שכבר אינה חלק מהאיחוד. 50% מהחברות הישראליות שפועלות באירופה נמצאות בשלב הרווחים הראשוניים ו-26% כבר נמצאות בשלב הגדלת הרווחים. 20% מהחברות נמצאות בשלב המחקר והפיתוח, אבל רק 9% מהחברות הישראליות נמצאות בשלב ה-Seed.

למרות היתרונות שאירופה מציעה, היא לא מהווה את השוק המועדף על חברות הסטארט-אפ הישראליות. מדובר בתוצר של תפיסה שגויה, שאותה מזינות סיבות כמו פערי שפה ותרבות, מחסור בגורמים שמייצרים חיבורים ומחסור בגישה להזדמנויות ולדטה. בעוד החברות הישראליות שפועלות ביבשת העלו במסגרת המחקר שערכנו, כי הן מזהות פוטנציאל צמיחה ודרישה למוצרים שלהן באירופה, בנוסף לקרבה הגיאוגרפית, דמיון תרבותי ומנטלי, מערכת רגולטורית מתקדמת ויעילה, הזדמנות לחבור לשותפים עסקיים אירופיים, חשיפה ליותר הזדמנויות לקבל מענקים של האיחוד האירופי ותהליך ייצור יעיל – הסטארט-אפים הישראלים לא נהנים מיתרונות אלה.

מבדיקה שעשינו בקרב 89 חברות סטארט-אפ ישראליות עולה, כי הקשיים שהן מזהות בפעילות באירופה נוגעים פעמים רבות ליותר מסוג תמיכה אחד שהן זקוקות לו, אם מדובר במענקים, תמריצים או השוואות. אתגרים נוספים שצוינו הם קשיים רגולטוריים – דבר הנפוץ בעיקר בתחום הציוד הרפואי, ההשפעות השליליות של מגיפת הקורונה, מחסומי שפה, צורך בנציגים מקומיים וקושי בהשגת מענקים וביצירת הזדמנויות ושיתופי פעולה.

סטארט-אפים ישראליים רבים בוחרים לא לכוון לאירופה, ובכך מחמיצים הזדמנויות יוצאות דופן, למרות האתגרים. בעוד אתגרים וקשיים הם נחלתם של יזמים בכל תחום ובכל מקום, באירופה יש כיום צימאון לפיתוח ולחדשנות, שישראל ידועה ככר פורה שלהן. באירופה קיימים גורמים שיהיו מוכנים ללכת מרחק רב כדי לאפשר לחברות ישראליות חדשניות לפתח עבורם פתרונות בתחומים רבים, בדגש על הבריאות, האנרגיה המתחדשת והאקלים. סוגיות אלה, המעסיקות את האיחוד האירופי ואף מדאיגות מאד את המדינות החברות בו, יכולות לייצר לחברות ישראליות הזדמנויות לפתח, להשיג מימון, להנות מרגולציה מתקדמת ולייצר עניין רב בהן ובמוצר שלהן.

לאחרונה נוצר Game Changer משמעותי: ישראל חידשה את חברותה בתוכנית "הורייזון", תוכנית המחקר הענקית של האיחוד האירופי. ההשתתפות בתוכנית, שהיקפה הוא כ-95.5 מיליארד אירו, צפויה להימשך עד 2027. עבור סטארט-אפים ישראליים, המשמעות היא קיצור זמן לשוק האירופי, שיתופי פעולה עם לקוחות מהיבשת, השקעה ארוכת טווח וסיוע לגייס כספים. התוכנית תחלק מענקים מאוד משמעותיים גם לחברות סטארט-אפ מבטיחות עם טכנולוגיה חדשנית בתחומים שהיא משקיעה בהם. בנוסף, בתוכנית יש מסלול שיאפשר הגשה לחברות בודדות, שלא צריכות להציג שיתופי פעולה עם חברות אירופיות או אחרות. ההסכם הזה הוא למעשה Win-Win: לישראל שמציעה סביבה פורייה ועשירה בדטה, ניסויים קליניים ותיקופם, ולאירופה – המספקת שוק חזק לטכנולוגיות בתחומי הבריאות, האקלים והאנרגיה.

ה-EIt Hub Israel צפוי לפתוח בחודש מאי הקרוב מחזור שלישי לתוכנית Calling2Scale המיועדת לסטארט-אפים בתחומי הבריאות, האנרגיה המתחדשת והאקלים. התוכנית הזו, שפתוחה להגשת מועמדויות בימים אלה, מציעה קרש קפיצה לשוק העולמי באמצעות קשרים שנעשו בישראל ובאירופה כאחד. התוכנית מקרבת עוד יותר את השווקים באיחוד האירופי ובישראל ומקדמת שיתופי פעולה חדשניים וטכנולוגיים.

במהלך השנתיים האחרונות נוצרו בתוכנית סיפורי הצלחה משמעותיים לאור החיבורים שנוצרו בה. דוגמאות בולטות הן חברת uFraction מתחום הביו-טק גייסה 2.5 מיליון אירו לאחר התוכנית וחברת Patchi בתחום הבריאות הדיגיטלית גייסה 1.7 מיליון אירו ואף נרכשה. חברות נוספות גם הן גייסו כספים ויצרו חיבורים משמעותיים.

באירופה קיים כיום צימאון לחדשנות, ובמיוחד לכזו שתעמיד פתרונות איכותיים ויעילים לאתגרי היבשת. כיום, יותר מתמיד, לסטארט-אפים ישראלים יש יותר אפשרויות להצליח באירופה. אם ימשיכו לא להציב את השוק האירופי כאפשרות עבורם, הם יפספסו בענק.

הכותבת היא מנכ"לית EIT Hub Israel, המפעילה את Calling2Scale, התוכנית הבינלאומית של האיחוד האירופי עבור סטארט-אפים ישראליים ואירופיים בתחומי הבריאות, האקלים והאנרגיה המתחדשת.