המטרה: להפוך את השירותים הדיגיטליים בממשלה לידידותיים יותר

הממשלה קיבלה אתמול (א') החלטה, פה אחד, שככל הנראה לא קדם לה דיון משמעותי, על הקמת כמה מנועי זכויות, שירכזו בצורה ברורה יותר את כלל הזכויות שיש לכל אזרח בתחומים שונים, ויתריעו בפניו על זכאות להטבות ספציפיות. זהו צעד חדשני, שמאפשר לכל אזרח לקבל מידע באופן זמין ומיידי, ולא לפספס את הזכויות שהוא זכאי להן מהממשלה – וכל זאת באמצעות הטכנולוגיה.

כיום, המציאות היא אנומלית: מהצד האחד יש שפע של כלים, אתרים ואמצעים שבאמצעותם האזרח יכול לעשות זאת, אבל מהצד השני, למרות הרצון הטוב, המימשל עדיין רחוק מאוד מלהיות זמין. השירותים שכבר קיימים מספקים את הסחורה באופן חלקי בלבד, ולפני שמפתחים כלים חדשים, כדאי לבדוק מה מבין הקיים לא עובד. עוד אחזור לכך בהמשך.

האם המהלך יקל על התהליך המסורבל של הקמת עסקים?

ההחלטה התקבלה ביוזמת שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. אחד המנועים שכלולים בה הוא מנוע רישוי עסקים.

רבות דובר על כך שמדינת ישראל מאבדת השקעות ויזמויות פוטנציאליות, בסכומים גדולים, בגלל הביורוקרטיה האיומה שקשורה בהליכי רישוי להקמת עסק – החל מחנות קטנה ועד לחברת היי-טק שיש לה פוטנציאל להעסקת מאות עובדים. הממשלה רוצה עם המנוע החדש להקל על זה במידה מסוימת. על פי ההחלטה, המנוע הזה אמור לרכז בתוכו את כל המידע, לחבר בין כלל הרשויות שמטפלות ברישוי עסקים, לקצר הליכים ולצמצם התעללות באזרחים שכל רצונם הוא לפתוח עסק ולהתפרנס.

לפי אותה התפיסה הוחלט לפתח גם מנוע זכויות לאזרחים, שם יוכל לקבל כל אזרח מידע על הזכויות המגיעות לו מהממשלה, כפי שכבר צוין קודם. זכויות רבות שאזרחים יכולים לממש אותן לא מנוצלות, או מנוצלות חלקית, מפני שהאנשים שזכאים להן לא יודעים על כך, או חמור מכך – הם מנסים לממש את הזכויות, אבל הממשקים, שלא תמיד ידידותיים, מתישים אותם והם מוותרים. עם המנועים החדשים האזרח לא יהיה עוד צריך לחפש לאילו זכויות הוא זכאי, אלא הם יהיו מנועים אקטיביים ויודיעו לו על כך.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: אינגה אבשלום שיליאן

התהליך החשוב שרובץ לפתחה של שירה לב עמי

מי שעומדת להוביל את המהלך הזה היא שירה לב עמי, שבאחרונה נכנסה לתפקידה כראשת מערך הדיגיטל הלאומי. אמש פרסמה לב עמי פוסט בפייסבוק, שבו היא ביקשה מחבירה ברשת החברתית לכתוב לה מה לדעתם צריך לעשות כדי לשפר את השירות הממשלתי ואילו שירותים כדאי להוסיף.

התשובה שלב עמי צריכה לאמץ, כאסטרטגיה, היא שלפני שמשקיעים משאבים בפיתוח יכולות ושירותים חדשים, הממשלה צריכה לסרוק את כל השירותים הקיימים, לבדוק את רמת השימושיות שלהם, את הידידותיות של ממשקי המשתמש ועד כמה הם מאפשרים באמת לבצע תהליכים דיגיטליים אוטומטיים, שמקלים על חייו של האזרח. כלומר, עד כמה הטרנספורמציה הדיגיטלית שהממשלה עוברת בימים אלה באה לידי ביטוי בשירותים לאזרח.

לפני שמפתחים מנועים וכלים חשובים מאוד לשיפור השירות לאזרח, כדאי לעצור לרגע, לסרוק את כל השירותים והממשקים, ולגלות את המעצורים שמדירים אנשים רבים מדי משימוש בכלים דיגיטליים, וכתוצאה מכך ממימוש זכויות שמגיעות להם

המצב הנוכחי רחוק מאוד מלהיות מושלם. כך, למשל, למרות החוק שעבר, יש עדיין, גם ב-2022, גופי ממשלה שיסרבו לקבל ממך מייל, אלא ידרשו לשלוח מסמכים ופניות בפקס (!) או בדואר (!!!). לא ייאמן.

עוד סיבה, ואולי אף סיבה מרכזית, לכך שהמצב לא טוב הוא שאין גוף אחד מתכלל, שרואה את כל השירותים הקיימים, עוקב אחר ההתנהלות הדיגיטלית של משרדי הממשלה השונים ומוודא שהתהליכים מתבצעים בכל משרד וגוף ציבורי.

אין דבר יותר מתסכל מאשר להתחיל תהליך מול גוף רשמי מסוים, לבצע הזדהות ברשת ואז לקבל בממשק האונליין שאלת מוקש מפחידה כגון: מה תאריך הנפקת תעודת הזהות שלך? עוד לא נמצא הפקיד החכם שידע להסביר איזה אדם סביר יכול לזכור מתי הונפקה לו תעודת הזהות, ולמה זה בכלל משנה? וזו רק דוגמה אחת. זהו עוד יעד שמערך הדיגיטל הלאומי צריך לשאוף אליו: לנכש כל מיני דרישות אנכרוניסטיות, שלא מאפשרות לאזרח רגיל, שאין לו הרבה זמן, להתחבר לשירותים רבים וליהנות מהם.

בשורה התחתונה, כדאי לחזור על מה שכבר נכתב כאן: לפני שמפתחים מנועים וכלים חשובים מאוד לשיפור השירות לאזרח, כדאי לעצור לרגע, לסרוק את כל השירותים והממשקים, ולגלות את המעצורים שמדירים אנשים רבים מדי משימוש בכלים דיגיטליים, וכתוצאה מכך ממימוש זכויות שמגיעות להם.