נא להירגע, או: אל תמהרו להספיד את ההיי-טק

בשבועות האחרונים עוסקים כלי התקשורת באופן אינטנסיבי בשאלה האם אנחנו עומדים בפני משבר בענף ההיי-טק, או כבר נמצאים בו, האם צפויים פיטורים ואיך זה ישפיע על המשק בכלל ועלינו, האזרחים. הסיבה היא הדיווחים האחרונים על מחיקת השווי המשמעותית של חברות טק רבות בניו יורק, כולל שיעור ניכר מהחברות הישראליות שהנפיקו שם. חלק ניכר מאותן חברות ישראליות הן יוניקורנים (בעלות שווי של יותר ממיליארד דולר), ולפי דו"ח רשות החדשנות, אלה מהוות כ-10% מסך כל היוניקרונים שנסחרים בניו יורק.

חדשות 12 שידרו אתמול (ד') כתבה ראשונה מתוך שתיים בסדרה קצרה של כתבות שעוסקות במשבר ומבקשות לענות על השאלה האם המצב בהיי-טק הוא בועה שהתפוצצה, וכיצד זה ישפיע על פיטורי עובדים, סגירת חברות ועוד שלל תסריטים לא מעודדים. ברקע, לאורך הכתבה, שודרו צילומי מסיבות, נופשונים ופינוקים לעובדים, שנועדו לרמוז שאולי כל זה נגמר.

מהצד השני, היו כאלה שהסבירו שמסיבות ופינוקים לעובדים הם לא הסיבה למשבר, אלא חלק מהמאמצים שחברות צריכות להשקיע כדי לשמר את העובדים, עקב המחסור הקיים באנשי מקצוע.

חלום שלא מתגשם או "רק" תיקון?

בכתבה התראיין ניר צוק, יזם ומייסד פאלו אלטו המצליחה, שנתן את ההסבר שלו למצב. צוק אמר שיש חברות שהן "חברות חלום", כלומר – הן מצליחות לגייס הרבה מאוד כספים ממשקיעים שיש להם כסף פנוי, עם הבטחה שבעתיד יהיו רווחיים. אולם, מה שקרה הוא שאותן חברות אולי יצרו הכנסות, אבל בשורה התחתונה, הן לא הרוויחו – וזה מצב בלתי מתקבל על הדעת בכל חברה עסקית שהיא. המצב החדש, לדעת צוק, אולי ילמד את המשקיעים להיות יותר זהירים ולהעריך נכון שווי חברות.

שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שהתראיין גם הוא לכתבה, הכניס את הצופים לפרופורציה באומרו שאסור להיבהל יותר מדי מהנתונים האחרונים. מדוע? משום שמי שעקב אחרי מה שקרה בשנה שעברה, שהייתה שנת שיא להיי-טק הישראלי בהרבה מאוד מובנים, יכול היה להבין שזה ייעצר בשלב מסוים, ועכשיו מתבצע התיקון.

לא עוסקים בצד השני של המטבע

הכתבה שידרה מסר של סיום החגיגה, והיו בה לא מעט אלמנטים של שמחה סמויה לאיד – וזה יכול להיות מסוכן יותר מהמציאות עצמה. שוק ההון תלוי לא מעט באווירה ובדעת קהל. עיסוק אינטנסיבי בכתבות שמתארות משבר בענף עלול להיות בגדר נבואה שתגשים את עצמה, או כבר מגשימה – וזה דבר שאותם כלי תקשורת לא לוקחים בחשבון. הצופים מקבלים תמונה חלקית, שהיא אמנם נכונה, אבל לא מייצגת את כלל הענף, שמורכב מרבדים שונים.

רוב הציבור לא מודע לכך שהסטארט-אפים, שכעת מרבים לדבר בהם, מהווים 5% מכלל תעשיית ההיי-טק הישראלית. יש להם ערכים מוספים רבים, אבל משבר של חברות צעירות, גדול ככל שיהיה, לא מצדיק יצירת מצג שווא של ענף בקריסה. גם המומחים שמזהים משבר מסכימים כי יש הרבה חברות יציבות, שיש להן מוצר מבוסס ופופולרי, ולא תלויות רק או בעיקר במצב המניה שלהן.

יש מקום לדאגה, ייתכן שתהיה השפעה על רמות השכר של חלק מהעובדים – תופעה שהיא טבעית ומבורכת, אבל בשום אופן לא תסריטים קיצוניים של קריסה מוחלטת, כפי שהכתבות שמתפרסמות בימים אלה משדרות

בשנתיים האחרונות, חברות השירותים והאינטגרטורים המקומיים, שמטמיעים את המוצרים הטכנולוגיים מתוצרת כחול לבן, חווים עם ביקושי שיא מצד מגזרים שונים במשק, שמבקשים להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית, כחלק מהפקת לקחי הקורונה. חלק מחברות אלה נסחרות בבורסה, והן מציגות תוצאות טובות רבעון אחרי רבעון. זאת, בנוסף לעובדה שרבים לא מודעים לכך שמבנה ענף ההיי-טק מבוסס בחלקו הגדול על החברות הרב לאומיות, שמפעילות כאן מרכזי פיתוח, מעסיקות אלפי עובדים ולא ממהרות לפטר או לסגור פעילות. ואם כבר הן סוגרות פעילות, זה בגלל המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי או יוקר ההעסקה כאן, שמאלצים אותן להוציא עבודות לחו"ל.

בכתבה שפרסמנו באחרונה שוחחנו עם כמה מנהלים ותיקים בענף, שהתייחסו למשבר. הדעות שלהם היו מעורבות, אבל שקולות. עולה מהן שיש מקום לדאגה, ייתכן שתהיה השפעה על רמות השכר של חלק מהעובדים – תופעה שהיא טבעית ומבורכת, אבל בשום אופן לא תסריטים קיצוניים של קריסה מוחלטת, כפי שהדיווחים והכתבות שמתפרסמות בימים אלה משדרות. ולכן, בשורה התחתונה, צריך להגיד לכולם להירגע. אל תמהרו להספיד את הענף, כי אין למדינת ישראל חלופה, ובעבר ידענו להתמודד עם משברים לא פחות חמורים – ויצאנו מהם מחוזקים.