תליתם דגל גאווה במשרד? אחלה; עכשיו הזמן לתרום לקהילת הלהט"ב

חודש הגאווה הגיע וכבכל שנה, גופים מסחריים ועסקיים רבים נהיים גאים, או מדגישים את הגאווה שלהם. הם עושים זאת באמצעים שונים: יש המסתפקים בהצבה של דגל צבעי הקשת במשרד, עם או בלי כיבוד, אחרים צובעים את הלוגו שלהם ברשתות החברתיות בצבעי דגל הגאווה ויש גם ארגונים וחברות שמקיימים אירועים לעובדים.ות שלהן – להט"בים ושאינם.

הדבר בולט במיוחד בתחום ההיי-טק, שנחשב למתקדם ולחדשני, ושיש בו הרבה עובדים.ות מקהילת הלהט"ב – יותר מאשר בחלק מהענפים האחרים במשק. אלא שהשנה, כך נדמה, האירועים האלה יותר צנועים – אולי לאור המשבר המתהווה בהיי-טק.

הארגונים שמתמלאים גאווה בחודש יוני עושים זאת למען העובדים.ות, למען יצירת סביבת עבודה טובה ומקבלת יותר ללהט"בים, ובכלל, אבל גם – ובחלק מהמקרים אף בעיקר – לצרכי יח"צ. אחת הדרכים לכך היא הפקת קליפ גאווה, כמו שפלייטיקה עשתה השנה עם ליין מסיבות הגייז פוראבר תל אביב (ואגב, פלייטיקה היא בין החברות שעושות למען הקהילה הגאה כל השנה). כך אותם ארגונים נתפסים כמכילים, נאורים ומתקדמים, ועונים לדעת הקהל, שעל פי הסקרים נעה יותר ויותר לטובת קהילת הלהט"ב. אם זה לא היה קורה, סביר להניח שאותן חברות לא היו כל כך גאות, גם לא לשבוע או לחודש.

הקהילה הגאה עדיין זקוקה למשאבים ולעשייה. זה טוב (ואפילו מאוד) להקים ולתפעל קבוצה להט"בית לעובדי החברה עצמה, אבל כדאי שאותה חברה גם תתרום למטרות להט"ביות. אם תרצו, שהיא תתגאה באמת בקהילה הגאה

מעטים יותר הם הארגונים שאשכרה עושים משהו מעבר ללצבוע את הלוגו שלהן בצבעי הגאווה. הרבה יותר נוח וזול לשנות סמליל (המילה העברית ללוגו) בפייסבוק או בלינקדאין ולתלות דגלי גאווה מאשר לתרום לבתים שנותנים קורת גג לבני.ות נוער להט"בים.ות שההורים שלהם זרקו אותם מהבית, לקנות קצת כיבוד מאשר לעבוד בשיתוף פעולה עם חוש"ן או איגי (שפועלים, בהתאמה, לחינוך לקבלת להט"בים ולמען נוער גאה), ולהשתתף כקבוצה מאורגנת של עובדים, שממילא רובם גאים וגאות, במצעד הגאווה מאשר לבצע הכשרות לתעסוקה של טרנסג'נדרים.ות בהיי-טק ובכלל – מה שייטיב גם עם הארגון.

מי כן עושים? ניים דרופינג חלקי

ראוי לציין כאן שיש חברות שכן עושות, וחלקן אפילו הרבה. ניים דרופינג חלקי של פעילויות בישראל: מיקרוסופט מקצה כספים למען טרנסג'נדרים ומשתפת פעולה עם ארגונים להט"ביים; היא – כמו גם חברות אחרות, כגון נטורל אינטליג'נס – אף נותנת מענק לזוגות מאותו המין שנמצאים בתהליכי פונדקאות; גוגל העלתה רק אתמול קמפיין בשיתוף פרויקט גילה להעסקה מכבדת של טרנסג'נדרים.ות – אחד הציבורים המופלים ביותר בעולם התעסוקה; ויש עוד דוגמאות.

כן עושה. קמפוס מיקרוסופט בהרצליה, שלבש מיצג גאווה לכבוד חודש הגאווה. צילום: דניאל לבטובסקי

אלא שזה לא מספיק: הקהילה הגאה, שמופלית בתקציבים ממשלתיים, צריכה עוד משאבים, ולחברות ההיי-טק יש כסף. גם אם השמיים של הענף נעשים מעט מעוננים – וכנראה שלא בעננים כבדים ושחורים, עדיין יש לחברות לא מעט כסף בכיס, שחלקו ממילא הולך לתרומה לקהילה (הכללית או הלהט"בית), וגם את התקציבים האלה ניתן בחלק מהמקרים להגדיל. את הכסף הזה אפשר להעביר לשלל צרכים של הקהילה הגאה: למען, כאמור, טרנסג'נדרים שמופלים בתעסוקה ובני נוער שנזרקים מבתיהם, אבל גם למען קשישים להט"בים, שהבדידות בקרבם גבוהה יותר מזו שקשישים ממילא מרגישים, ארגוני להט"ב בערים שבהכללה גסה פחות מקבלות את הקהילה הגאה, כמו הבית הפתוח בירושלים, ותרומה למען הקהילה הלהט"בית הערבית. כמו שג'וליה זוהר עשתה עם טחינת אל ארז (וחטפה על כך ביקורות וחרמות בחלק מהציבור הערבי. זה לא יקרה, ככל הנראה, אם חברות היי-טק ירימו תרומה דומה).

קהילת הלהט"ב הישראלית נמצאת כיום במצב טוב יותר משהיא הייתה בו לפני עשור ובוודאי שניים ויותר. אנחנו – ההומואים, הלסביות, הבי, הטרנס ושאר גווני הקהילה הגאה – הרבה יותר נראים, בוודאי בתעשיית ההיי-טק. אלא שהקהילה עדיין זקוקה למשאבים ולעשייה. זה טוב (ואפילו מאוד) להקים ולתפעל קבוצה להט"בית לעובדי החברה, אבל כדאי שאותה חברה גם תתרום למטרות להט"ביות. אם תרצו, שהיא תתגאה באמת בקהילה הגאה. כך ייטב הן אתנו, הלהט"בים, הן עם החברה הישראלית כולה והן עם החברה התורמת עצמה. וחברות שכבר עושות זאת – תודה רבה, אבל אתן מוזמנות לעשות יותר.