להעלות את שכר משרתי הקבע ביחידות הטכנולוגיות – ומיד

קצין קשר ותקשוב ראשי, תא"ל יוסי כראדי, שהשתתף אתמול (ב') בכנס התקשוב הביטחוני IT4IDF של אנשים ומחשבים, דיבר על אתגר ההון האנושי שאגף התקשוב ושאר היחידות הטכנולוגיות בצה"ל מתמודדים אתו. הדברים שהוא אמר צריכים להדאיג את כולנו.

לדברי תא"ל כראדי, "מיצוי המערכות והיכולות שלנו הוא לעתים נמוך, כי קצב התחלופה של חיילי התקשוב והקצונה הצעירה הוא גבוה. שמנו לנו מטרה להשאיר את הטאלנטים, את המצוינים והמצוינות, 'בפנים' (בשירות קבע – י"ק)".

מאז ומתמיד, צה"ל התמודד עם האתגר להשאיר בקרבו לשירות קבע את כוח האדם האיכותי, בכל התחומים. ככל שחלפו השנים, האתגר הזה נעשה הרבה יותר קשה.

נושא השארת הטאלנטים בשירות צבאי חמור שבעתיים בכל מה שקשור ליחידות הטכנולוגיות. חלק לא מבוטל מבוגריהן המצוינים "נחטפים" לחברות הטכנולוגיה עוד בזמן שירותם, ומובטחים להם שכר מצוין ותנאים מפליגים – רק שיבואו לעבוד באותן חברות. תמיד צה"ל לא יכול היה להתחרות היטב במגזר הפרטי בכל הנוגע לכוח האדם ההיי-טקיסטי, אבל זה הוחמר מאוד, ומוסיף להחמיר, ככל שגדל המחסור בכוח אדם בהיי-טק.

הממשלה וצה"ל צריכים להגדיר את הבעיה הזו כמשימה לאומית, לא פחות חשובה מכל משימה לאומית אחרת, ובהתאם לזה לתקוף את הבעיה עם הרבה חשיבה מחוץ לקופסה. קודם כל, צריך לתת לאחראים על השכר בצה"ל ובמשרד האוצר יותר גמישות להחליט כמה לתת לכל אחד ואחת ממשרתי.ות הקבע הפוטנציאליים.ות ביחידות הטכנולוגיות.

שאלה רטורית ומה צריך לעשות

קצין בכיר במילואים, שפיקד בעבר על יחידות טכנולוגיות וכיום הוא בכיר בהיי-טק "באזרחות", שאל אותי אתמול, אחרי ששמע את דברי הקשר"ר, שאלה רטורית: איך אפשר להשאיר טאלנטים טכנולוגיים בצבא עם משכורת של 7,000 שקלים נטו בחודש? ואכן, זו המציאות. בעוד שהעולם התקדם והשכר בהיי-טק הלך והאמיר, טבלאות השכר בצה"ל די קבועות ומקובעות, ומוכתבות על ידי משרד האוצר. כך, משתחררים.ות מיחידות הטכנולוגיה לא באמת יכולים.ות לנהל משא ומתן על תנאי ההישארות שלהם.ן ביחידות אלה, בהנחה שהם.ן שוקלים.ות להישאר, והיכולת של צה"ל להביא מבחוץ אנשי.ות היי-טק נמוכה עד נמוכה מאוד.

תא"ל יוסי כראדי, קצין קשר ותקשוב ראשי. צילום: ניב קנטור

תא"ל כראדי התריע על כך שכדי לחבר בין כל המרכיבים שמשקפים את שדה הקרב בעידן הדיגיטלי דרושים אנשים מצוינים ביחידות הטכנולוגיות בצבא. התקווה היא שגורמים אחרים בצה"ל, כמו גם אנשי משרדי הביטחון והאוצר, היו בכנס ושמעו את דבריו, או קראו אותם אצלנו, באנשים ומחשבים, ויפעלו יחד עם אנשי אגף התקשוב להגעה למתווה מוסכם, שיאפשר להציע למשתחררים.ות לא רק אתגרים וציונות, אלא גם שיפור משמעותי בשכר. עם כל הכבוד למה שמסביב, זהו אחד הסעיפים הבולטים, אם לא הסעיף הכי בולט, שעל פיו מחליט.ה הטאלנט.ית איפה לעבוד.

תמיד צה"ל לא יכול היה להתחרות היטב במגזר הפרטי בכל הנוגע לכוח האדם ההיי-טקיסטי, אבל זה הוחמר מאוד, ומוסיף להחמיר, ככל שגדל המחסור בכוח אדם בהיי-טק

צה"ל הוכיח שהוא יודע להשתמש במערכת הפוליטית על מנת לשפר תנאי שכר ופנסיה של אנשי קבע, בעיקר קצינים בכירים. כל עוד לא משתנה המשוואה של שכר לפי קריטריונים של דרגה ו-ותק, מאגר הטאלנטים ביחידות התקשוב והטכנולוגיה ילך וייגמר, מבחינת רמת האנשים. צה"ל מקבל כוח אדם מכוח שירות החובה המונהג בארץ, ולכן השורות יתמלאו – לא יהיה מצב שליחידות לא יהיו חיילים. אבל השאלה היא באילו חיילים ואנשי קבע הן יתמלאו. אין ספק שאם בממשלה ובצה"ל לא ישכילו לפעול, ובמהרה, הצבא ייאלץ להתפשר על מצוינות, שהיא בין כלי הנשק המרכזיים שלנו בהשגת יתרון איכותי על האויב.

יש כאן יתרון גם למגזר האזרחי: נכון שהוא יאבד את אותם טאלנטים בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך, הם ימצאו את דרכם לענף ההיי-טק, אחרי השחרור, ביתר קלות, וכך אולי גם יצומצם במשהו המחסור בכוח אדם בענף.

לסיכום, לא רק מורים, שוטרים ורופאים נוטשים את השירות הציבורי. גם לא מעט חיילים ביחידות הטכנולוגיות לא ממשיכים לשירות הקבע. הם ממלאים את תקופת שירות החובה ואחר כך עוברים לתנאים הטובים יותר ולשכר המשופר ב-"אזרחות". צה"ל לא יכול להרשות לעצמו לוותר עליהם. כדי להשאיר אותם, הוא צריך להכניס את היד לכיס, ויפה שעה אחת קודם.