נשים ומחשבים: ורה בארזמן, קלאודזון

מדור מיוחד על נשים בתפקידים שונים בתעשייה: מיהן? מה הביא אותן לעולם הטכנולוגיה? והאם הן חושבות שיש בענף אפליה? ● והפעם: ורה בארזמן, אנליסטית FinOps בקלאודזון

ורה בארזמן, אנליסטית FinOps בקלאודזון.

שם ותפקיד: ורה בארזמן, אנליסטית FinOps (ר"ת Financial Operation), קלאודזון.

ותק בתפקיד: תשעה חודשים.

השכלה: בוגרת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, שנקר.

שירות צבאי: בקרית שליטה ימית בחיל הים.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אני אדם סקרן מטבעי, ורואה בשינויים התמידיים בעולם הטכנולוגי הזדמנות ללמוד ולהתפתח. השאיפה להגיע לעולם הטכנולוגי הגיעה מהמקום של רצון לייצר ערך בעיסוק היומיום שלי, ובקלאודזון אני מרגישה שאני מייצרת ערך רב שמתבטא בעזרה לחברות רבות להגיע ליעילות כלכלית וטכנית בסביבות הענן שלהן: כשתשתיות של סביבת הענן בארגונים הולכות ונהיות דומיננטיות יותר ויותר עם השנים. השאיפה שלי לעתיד, קרוב או רחוק (הזמן וההזדמנויות יגידו), היא להמשיך לייצר ערך בתצורה של מוצר/שירות שאפתח.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? התחושה שלי היא שיש נשים רבות שיכולות להיות חלק מהתעשייה, אבל כנראה מחינוך מובנה מראש (של אפליה חברתית) בוחרות שלא ללכת למסלול הזה, מחשש שהוא יהיה יותר מדי 'טכני' או ריאלי ולא יהיה להן מה לתרום. הרבה פעמים מגלים שהשד הוא לא כזה נורא, והתחום הטכנולוגי כולל לא רק כתיבת קוד – מדובר במנעד מאוד רחב של תפקידים, שיכולים להתאים גם לאנשים שהם לא ריאלים מטבעם.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? האפליה אותה אני חשה מתבטאת בתחושה הפנימית שלי, שבגלל שאני אישה אני צריכה להוכיח את עצמי יותר ושאין מקום לטעויות. כאמור, זו החוויה האישית שלי על הסביבה, וזה לא נובע מפידבקים ספציפיים מהקולגות שלי (אני העובדת היחידה בצוות של שישה עובדים), שאיתם אני בקשרי עבודה וחברות מאוד טובים.

כשתחושות כאלו מציפות אותי, אני דואגת להזכיר לעצמי שמדובר בהערכה האישית שלי, שאולי אני דורשת מעצמי יותר מדי ולפעמים פשוט עדיף לטעות וללמוד מזה, מאשר להיתקע במקום מבחינת הידע והעשייה.

אני כן יכולה לשתף בחוויה הרבה יותר אישית לגבי אפליה, המתבטאת בתפישות מיושנות – כשסיפרתי לאבא שלי שאני רוצה ללמוד הנדסה, הוא עיקם את הפרצוף ואמר ש"הנדסה זה לבנים", והוא לא מתכוון לעזור לי אם אתקע עם שאלות בפיזיקה וכדומה. מאז עברו הרבה מים בנהר, והיום אבא שלי למד שלא רק שלא נהוג לדבר כך, אלא שלבת שלו יש יכולות להגיע לאותם מקומות (אם לא מעבר!) כמו לבנים רבים.

כאמור, מדובר בתפישה שהולכת ונהיית לא רלוונטית, ולמזלי בקלאודזון זכיתי לעבוד בצוות המכיל תקשורת פתוחה והדדיות בכל הקשור לביצוע של משימות, תחקור אירועים ולמידה של מושגים חדשים.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אורי טבצ'ניק

    אנחנו גאים בך, את עושה עבודה נפלאה.

אירועים קרובים