מה אפשר ללמוד מהבולען במחלף השלום על ארכיטקטורת הענן בארגון?

אירוע הבולען בנתיבי איילון הוא שיעור מצוין בתשתיות ובתכנון. כמובן גם במישור הנדסת הבנייה, אולם אפשר גם בהחלט ללמוד מכך דבר או שניים על הנדסת תשתיות תוכנה וארכיטקטורה. נתיבי איילון, כידוע לכל ישראלי, מהווים את אחד מעורקי התחבורה הקריטיים במערך הכבישים במדינת ישראל. מיליוני ישראלים עוברים שם מדי יום, כך שאי אפשר להפריז בחשיבותם. מכאן, האנלוגיה די ברורה: בעולם התוכנה, הענן, והדאטה בייס מהווים תשתיות קריטיות – אלה המאפשרות את ביצועי התוכנה, המהירות והסקיילביליות שלה. אירוע הבולען מלמד על החשיבות בהישענות ובשימוש בפתרונות שהם עמידים (resilient) וגם כמובן על הצורך לבזר את העומס (או לחלופין הסיכון) בין תשתיות שונות. אם נתרגם זאת למונחי ענן, עדיף לפעול במודל של מולטי קלאוד מאשר התבססות על ענן מספק יחיד, שעליו תקום או תיפול הפעילות.

"בנייה תשתיתית נכונה רצוי שתתחיל מהרגע הראשון"

בנייה נכונה של תשתית ענן מתחילה בעמידות שלו, כזו שתוכל לעמוד בסקייל, בזמן אמת (real time) ובצורך להתמודד עם שינויים. הדבר נכון כפליים בענן, שזהו למעשה משאב הנתון לריבוי משתמשים, הרי מספר רב של יישומים משתמשים באותו ענן בו זמנית. אחד המונחים המוכרים בעולם תעשיות הענן הוא השכן המרעיש (noisy neighbor). משתמש אחר באותו ענן עושה יותר מדי ״רעש״, קרי השימוש שלו בסופו של דבר פוגע בביצועים שלך. חוסר יכולת להתמודד עם אתגר כזה מצביע על בעיה בעמידות, ועלול להשבית פעילות עסקית לשעות ואף לימים – נזק שיכול להגיע למיליוני דולרים, כתלות בהיקף הפעילות.

הישענות על תשתית אחת – בעייתית

חזרה לאירוע הבולען. בהתאם, נזק מן הסוג הזה מייצר גלי הדף משמעותיים, בטח כשהוא קריטי כל כך למערכת. בעיקר, כי הוא לא בר תחליף. כך בדומה, הישענות על תשתית אחת בבניית טכנולוגיה עלולה להתגלות כבעייתית. מעבר לעובדה שבהינתן מצב כזה, יכולת המיקוח של הלקוח אל מול ספק הענן – יהא אשר יהא – היא מוגבלת, ומובילה לעלויות יקרות, התלות באותו ענן נהיית דרמטית. גם טובי וגדולי ספקי העננים, כדוגמת AWS ו- GCP חוו נפילות בעבר או תקלות, והמשמעות של הדבר הזה בפועל בקרות אותה תקלה, היא השבתה מיידית של הפעילות העסקית. הנזק בטווח הקצר הוא ברור, אולם גם בטווח הארוך זה יכול להוביל לאובדן משתמשים שיעברו למתחרים. לנתיבי איילון, אפעס, אין תחרות, אבל זו כבר בעיה שיצטרכו לדון בה בטור אחר.

בקרב הלקוחות של אירוספייק, מחברות פינטק, דרך ריטייל, אדטק וגיימינג, אנחנו רואים את החשיבות האדירה של בניית תשתית נכונה ויציבה, כזו שיכולה להיות עמידה לאורך זמן רב ומסוגלת להתמודד עם שינויים בכל סקייל. המעבר למולטי קלאוד מאפשר גם טיוב עלוית בטווח הארוך וגם ביזור סיכונים חכם יותר. אמנם, זה לא מבטיח היעדר תקלות או תפקוד מושלם, אבל בהחלט דבר נכון במישור האסטרטגי. לסיום יש לציין, שבנייה תשתיתית נכונה רצוי שתתחיל מהרגע הראשון, אולם גם בהמשך אם הדבר לא נעשה, כדאי לתקן על אף העלויות שכרוכות בכך במונחים של מאמץ, כסף וכוח אדם.

הכותב הוא מנהל כללי באירוספייק (Aerospike) בישראל.